פוזנן

עיר במערב פולין
המונח "פוזן" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו פוזן (פירושונים).

פּוֹזְנַןפולנית: Poznań, ‏האזנה‏; בגרמנית: Posen; ביידיש: פאָזנא) היא עיר במערב פולין ובירת פרובינציית פולין גדול (ויילקופולסקה). בעבר הייתה פוזנן נקודת מחלוקת קשה בין גרמניה לפולין – מחלוקת שהייתה אחת העילות שהועלו על ידי גרמניה להצדקת הפתיחה במלחמת העולם השנייה.

פוזנן
Poznań
סמל פוזנן
סמל פוזנן
סמל פוזנן
דגל פוזנן
דגל פוזנן
דגל פוזנן
פוזנן
פוזנן
פוזנן
מדינה פוליןפולין פולין
פרובינציה פולין גדולפולין גדול פולין גדול
ראש העיר Jacek Jaśkowiak
תאריך ייסוד המאה ה-8
שטח 261.85 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 546,859 (31 במרץ 2021)
 ‑ במטרופולין 1,400,000 (2010)
 ‑ צפיפות 2,100 נפש לקמ"ר (2010)
קואורדינטות 52°24′N 16°55′E / 52.400°N 16.917°E / 52.400; 16.917
אזור זמן UTC +1
http://www.poznan.pl

היסטוריה

עריכה

העיר נוסדה במאה ה-10 כמצודה של מיאצקו הראשון, דוכס פולין על נהר ווארטה. במחצית השנייה של המאה ה-10 נבנתה בעיר קתדרלת בזיליקת פטרוס ופאולוס הקדושים - הקתדרלה העתיקה ביותר בפולין. העיר הפכה לבירת פולין ב-1025 עם הכתרת בולסלאב האמיץ למלך פולין. במאה ה-13 התפתחה העיר והפכה למרכז תרבותי ומסחרי חשוב.

בשנת 1793, עם תחילת חלוקת פולין בידי רוסיה, פרוסיה ואוסטריה קיבלה פרוסיה את העיר לידיה. בעקבות מלחמות נפוליאון הפכה פוזנן לחלק מדוכסות ורשה, אולם לאחר תבוסת נפוליאון בונפרטה והגדרת גבולות אירופה בקונגרס וינה, הושבה העיר לפרוסיה והפכה לבירת הדוכסות הגדולה של פוזן, והחל משנת 1848 בירת פרובינציית פוזן של פרוסיה.

בוועידת השלום בפריז שהתקיימה ב-1919 לאחר מלחמת העולם הראשונה הוחלט שפוזנן תועבר לידי פולין. בשנת 1939 גרמניה הכריזה מלחמה על פולין, וכבשה וסיפחה לעצמה את פוזנן. במסגרת הסיפוח, גירשה גרמניה את האוכלוסייה הפולנית מהעיר אל הגנרלגוברנמן והחרימה את רכושה. גירוש פולנים והעברת יהודים למחנות ריכוז בוצעו בהנחיית רולף-היינץ הפנר שפעל בעיר. אחרי תבוסת גרמניה הנאצית בתום מלחמת העולם השנייה הושבה העיר לפולין והאוכלוסייה הגרמנית גורשה לגרמניה.

באוקטובר 2015 נחשף כי מבצר קולומב אשר בפוזנן היה למעשה מחנה ההשמדה הראשון של גרמניה הנאצית שבו נעשה שימוש ראשון בתאי גז לצורך חיסול המוני, בשנת 1939. במבצר בוצע רצח שיטתי של לוחמי התנגדות מקומיים, אקדמאים, אנשי רוח ואינטליגנציה, וכל מי שהמשטר הנאצי ראה בו איום. כמו כן, מעל ל-5,000 מטופלים פסיכיאטריים נרצחו במחנה זה בגז. ב-1942, כאשר הפכה שיטת החיסול של יהודים בתאי גזים למדיניות של הרייך השלישי, הפעילות במחנה בפוזנן הופסקה. שני תאי הגזים שהיו במחנה הוסבו לתאי כליאה, זאת מכיוון שההשמדה בגז הפכה ליעילה יותר במכונת ההשמדה הנאצית - במחנה אושוויץ ודומיו[1][2].

בשנת 1956 התקיימו בפוזנן הפגנות רבות נגד השלטון הקומוניסטי בפולין. ההפגנות הביאו להתמתנות המשטר אך לא לנפילתו, וחלקן פוזרו באלימות.

במהלך שנות ה-60 וה-70 אירחה העיר ירידים בינלאומיים רבים.

בעיר ממוקמות מספר חברות עם פעילות כלל פולנית ובינלאומית. בעיר הוקמה ופועלת חברת Allegro המתמחה במסחר אלקטרוני ואחת מהגדולות בפולין בתחום זה.

יהדות פוזנן

עריכה

יהודים התיישבו בפוזנן החל מהמאה ה-13 וקיבלו שוויון זכויות מלא. בשנת 1600 היוו היהודים כמחצית מתושבי העיר. משוער שבגזרות ת"ח–ת"ט נטבחו מרבית יהודי פוזנן[3]. בסוף המאה ה-16 הוקם בית דפוס יהודי בעיר. בשנת 1736 בעיר נהרג אריה לייב קלהורה בעקבות עלילת דם.

ב-1793, לאחר סיפוח פוזנן לפרוסיה, בוטלו כל הזכויות שהיו ליהודים, אך במאה ה-19 קיבלו יהודי העיר שוויון זכויות יחד עם שאר יהודי פרוסיה.

לתקופה מסוימת שימש הב"ח - רבי יואל סירקיש, כרבה של העיר. כמו כן כיהנו ברבנות, המהר"ל מפראג, רבי שמעון וולף אוירבך, רבי מרדכי יפה (ה"לבוש"), רבי עקיבא איגר ובנו רבי שלמה איגר.

החמדת שלמה רבי שלמה זלמן ליפשיץ הרב הראשי הראשון של ורשה נולד בעיר.

גם משפחת רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, בעל התניא ושולחן ערוך הרב התגוררו בעיר.

בעקבות העברת המרחב לשליטת פולין ב-1919 לאחר מלחמת העולם הראשונה, עזבו רוב יהודי העיר, בעלי התרבות הגרמנית, את האזור, והיגרו לליבה של גרמניה כולל לברלין הבירה.

בשנת 1939, ערב מלחמת העולם השנייה, חיו בעיר כ-2,000 יהודים. רובם הושמדו בשואה.

בית הכנסת החדש של פוזנן

עריכה
 
בית הכנסת בפוזנן

בית הכנסת החדש של פוזנן נחנך בספטמבר 1907 ותוכנן להכיל 1200 מתפללות ומתפללים. בתקופת מלחמת העולם השנייה, כל הסממנים היהודיים של בית הכנסת הוחרבו והמבנה הוסב לבריכת שחיה ומרכז שיקום לחיילים.

בסיום מלחמת העולם השנייה, ובהיעדר קהילה יהודית מקומית - הפך המבנה לבריכת שחיה עירונית. בשנת 2002 הוחזר בית הכנסת לקהילה היהודית של פולין, שניסתה להסב את המבנה לגלריה. בשנת 2023 הקהילה היהודית מכרה את בית הכנסת ותושבים פולנים מנסים להצילו[4].

אקלים

עריכה
נתוני אקלים עבור פוזנן ( שדה תעופה בפוזנן ), גובה: 83 מ', ממוצע 1981–2010
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
שיא ° C גבוה (° F) 13.5

(56.3)

17.6

(63.7)

21.5

(70.7)

29.3

(84.7)

31.6

(88.9)

36.8

(98.2)

38.7

(101.7)

37.0

(98.6)

30.4

(86.7)

25.6

(78.1)

17.1

(62.8)

13.9

(57.0)

38.7

(101.7)

מעלות צלזיוס ממוצעת (° F) 2.3

(36.1)

2.9

(37.2)

8.3

(46.9)

13.6

(56.5)

19.4

(66.9)

22.1

(71.8)

24.6

(76.3)

24.5

(76.1)

19.3

(66.7)

13.9

(57.0)

6.7

(44.1)

3.2

(37.8)

13.4

(56.1)

ממוצע °C יומי (° F) -1.2

(29.8)

−0.7

(30.7)

4.0

(39.2)

9.8

(49.6)

14.9

(58.8)

18.2

(64.8)

20.1

(68.2)

19.8

(67.6)

15.3

(59.5)

9.9

(49.8)

4.4

(39.9)

0.2

(32.4)

9.6

(49.3)

מעלות צלזיוס ממוצעת (° F) −4.6

(23.7)

−4.3

(24.3)

−0.3

(31.5)

6.0

(42.8)

10.3

(50.5)

14.3

(57.7)

15.5

(59.9)

15.1

(59.2)

11.3

(52.3)

5.9

(42.6)

2.1

(35.8)

−2.8

(27.0)

5.7

(42.3)

שיא ° C נמוך (° F) −28.5

(−19.3)

−24.0

(−11.2)

−16.1

(3.0)

−8.6

(16.5)

-1.5

(29.3)

1.5

(34.7)

4.7

(40.5)

3.9

(39.0)

-3.8

(25.2)

−8.3

(17.1)

−13.6

(7.5)

−19.2

(−2.6)

−28.5

(−19.3)

ממוצע משקעים מ"מ (אינץ') 33

(1.3)

27

(1.1)

38

(1.5)

31

(1.2)

50

(2.0)

57

(2.2)

76

(3.0)

61

(2.4)

42

(1.7)

34

(1.3)

35

(1.4)

40

(1.6)

524

(20.6)

ימי משקעים ממוצעים 14 12 11 9 11 12 13 13 9 12 14 12 142
נתוני אקלים עבור פוזנן (לחות יחסית ממוצעת (%) 81 82 75 68 63 68 70 72 74 77 80 82 74
שעות שמש חודשיות ממוצעותSunshine duration 56 67 118 179 230 237 236 229 171 122 55 40 1,740

מקור: הלשכה הסטטיסטית המרכזית של פולין(הקישור אינו פעיל)

תרבות

עריכה

בעיר פוזנן יש מוזיאונים מהמאה ה-13 וה-16. בעיר בתי-ספר רבים לדרמה, מוזיקה, מסחר, תרבות-הגוף ואמנות.

ערים תאומות

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Ed Wight, The dark history of Hitler's FIRST death camp, Mail Online, ‏2015-10-12
  2. ^ ynet, נחשף: המקום ה-1 שבו רצחו הנאצים בגזים, באתר ynet, 12 באוקטובר 2015
  3. ^ לסקירת אומדנים שונים של מספר היהודים שנהרגו בגזירות ת"ח-ת"ת, ראו בספרה של רחל אליאור, ישראל-בעל-שם-טוב ובני דורו, כרמל, 2014, עמ' 95–105; מידע נוסף ניתן למצוא בערך גזרות ת"ח–ת"ט.
  4. ^   עופר אדרת, הקהילה היהודית מכרה את בית הכנסת בפוזנן, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2023