מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
שֶׁבַח (גם שְׁבָח)
[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
שבח
|
הגייה* |
shevakh
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ש־ב־ח
|
דרך תצורה |
משקל קֶטֶל או משקל קְטָל
|
נטיות |
שְׁבָחִים נס׳ שִׁבְחוֹ
|
- לשון חז"ל ציון המעלות, אמירת טובות.
- ”הוּא הָיָה מוֹנֶה שְׁבָחָן; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס, בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה; רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ; רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, חָסִיד.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ב, משנה ח)
- ”וּלְפִי דַעְתּוֹ שֶׁלּ בֵּן, אָבִיו מְלַמְּדוֹ; מַתְחִיל בִּגְנוּת וּמְסַיֵּם בְּשֶׁבַח, וְדוֹרֵשׁ מֵאֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי, עַד שֶׁיִּגְמֹר כָּל הַפָּרָשָׁה כֻלָּהּ.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק יג, משנה ד)
- ”מקצת שבחו של אדם אומרים בפניו וכולו שלא בפניו“ (בבלי, מסכת עירובין – דף יח, עמוד ב)
- לשון חז"ל (כלכלה) עליה בשווי.
- ”אֵין מוֹצִיאִין לַאֲכִילַת פֵּרוֹת וְלִשְׁבַח קַרְקָעוֹת וְלִמְזוֹן הָאִשָּׁה וְהַבָּנוֹת מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים, מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם.“ (משנה, מסכת גיטין – פרק ה, משנה ג)
- ”אִם הַשְּׁבָח יוֹתֵר עַל הַיְצִיאָה, נוֹתֵן לוֹ אֶת הַיְצִיאָה, וְאִם הַיְצִיאָה יְתֵרָה עַל הַשְּׁבָח, נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשְּׁבָח.“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ט, משנה ד)
- ”וְכֻלָּן אֵין נוֹטְלִין בַּשֶּׁבַח, וְלֹא בָרָאוּי כְּבַמֻּחְזָק.“ (משנה, מסכת בכורות – פרק ח, משנה ט)
- כאן יש לכתוב את מקור המילה (או הצרף).
ניתוח דקדוקי - פועל
|
כתיב מלא |
שיבח
|
שורש וגזרה |
ש־ב־ח
|
בניין |
פִּעֵל
|
- (יש לשכתב פירוש זה):
- ”שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלַיִם אֶת יהוה; הַלְלִי אֱלֹהַיִך צִיוֹן.“ (תהלים קמז, פסוק יב)
- ”וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת-הַשִּׁמְחָה אֲשֶׁר אֵין-טוֹב לָאָדָם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי אִם-לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמוֹחַ...“ (קהלת ח, פסוק טו)
- ”לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָּבִין לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה, וּלְקַלֵּס, לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ אֶת כָּל הַנִּסִּים הָאֵלּוּ“ (משנה, מסכת פסחים – פרק יג, משנה ה)
- כאן יש לכתוב את מקור הפועל.