סגי נהור
סַגִּי נְהוֹר
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סגי נהור |
| הגייה* | sagi nehor |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ס־ג־י/ה; נ־ה־ר |
| דרך תצורה | צירוף |
| נטיות | |
- לשון חז"ל עיוור. אדם שאיבד את חוש הראיה.
- ”בְּשׁוּק סְמַיָּא צָוְחִין לַעֲוִירָא סַגֵּי נְהוֹר.“ (בראשית רבה, פרשה ל, סימן ט)
מקור
[עריכה]- מארמית: רב האור (השוו שגיא, ונהורא נָהַר).
- מקובל שזוהי לשון מכבדת שאומרת את ההיפך מהמצב העובדתי. ומכאן הביטוי לשון סגי נהור. יש מפרשים שהמשמעות כביכול עיניו ראו כל כך הרבה אור עד שהסתנוור. בירושלמי כתובות פ"א הלכה א משמע שזוהי לשון קנטור.
צירופים
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: לשון סגי נהור |