מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא נִתְּנוּ בּוֹ יְסוֹדוֹת וּבְסִיסִים לְמַעַן יוּקַם וְיִבָּנֶה (גַּם בְּהַשְׁאָלָה).
- ”הִנְנִי מַמְטִיר כָּעֵת מָחָר, בָּרָד כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּמִצְרַיִם, לְמִן הַיּוֹם הִוָּסְדָה וְעַד עָתָּה“ (שמות ט, פסוק יח)
- ”...וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה, וְהֵיכָל תִּוָּסֵד“ (ישעיהו מד, פסוק כח)
- "...וְנוֹסְדוּ הַמַּמְלָכוֹת, וְנֶחֶלְקוּ יוֹשְׁבֵי כָּל מַמְלָכָה וּמַמְלָכָה..." "דברי שלום ואמת", נפתלי הירץ ויזל
- "...וַאֲגֻדּוֹת כָּאֵלֶּה, כִּמְעַט בְּלִי כָּל שִׁנּוּי, תִּוָּסַדְנָה בִּזְמַן קָצָר עוֹד בְּעָרִים רַבּוֹת..." "על פרשת דרכים א'", אחד העם
- "...וּכְבַר עוֹמֵד לְהִוָּסֵד בֵּית־סֵפֶר לְמִקְרָא..." "בחורף", עמ' 194, י"ח ברנר
- לשון המקרא בָּא לְמָקוֹם אֶחָד וְנִתְכַּנֵּס בּוֹ; נִתְקַהֵל.
- ”יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ, וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד: עַל יְהוָה וְעַל מְשִׁיחוֹ“ (תהילים ב, פסוק ב)
- "וּבַזְּמַן הַהוּא הוּחַל לְהִוָּסֵד אֲסֵפָה רִאשׁוֹנָה..." "מורה נבוכי הזמן", עמ' 36, נחמן קרוכמל
- השורש יס"ד משותף ללשונות שמיות נוספות; באכדית: isdu - יסוד , בארמית: יְסַד, ובערבית: وِسَادَة (קרי: וִסָאדָה)- כר לסמוך עליו . (השווה ערך:אשדוד)
