מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
מחוספס
|
| הגייה* |
mekhuspas
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ח־ס־פ־ס
|
| דרך תצורה |
משקל מְקֻטָּל
|
| נטיות |
ר׳ מְחוּסְפָּסִים
|
- לשון המקרא (משמעות משוערת) חשוף ומגולה.
- "וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפוֹר עַל הָאָרֶץ" (שמות טז)
- (בלשון ימינו) גוף ששטח פניו אינו אחיד, אינו שווה, בעל שקעים ובליטות קטנים.
- בהשאלה: אדם שאופיו אינו עדין, שאינו רגיש.
- שורש מרובע: ח-ס-פ-ס, גזרת פעלעל של ח-ס-ף נוצר מן חספסף במשמעות - "בגסות", להשקל בצורה גסה או לא מדויקת, קשור כנראה למילה הארמית "חֲסַף" = חימר חרס.
- מופע יחידני בפסוק הנ"ל. משמעותו אינה ברורה.הדעה הרווחת שקרוב אל חשוף.
- 1:בהוראת 'גלוי', ומשורש ח.ש.ף בחילוף שֹ' -ס'(אונקלוס) 2. עגול (אבן עזרא). 3.מכוסה לשון חפיסה (רש"י). 4. מפוזר (רשב"ם) 5. במדרשים הסבירו את המילה בדרך נוטריקון נימוח על פס היד ועוד.
