מזג

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מזג
הגייה*	mezeg
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	מ־ז־ג
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות

1. לשון ימי הביניים אופי; מכלול מגמתי של המאפיינים המשקפים את מצבו הנתון של הנשוא.

   • " ישמח על מזג הבן וטוב שכלו, שהיא שמחה תמידית בלתי מתחדשת בכל פעם." (מלבי"ם על משלי כג כד)
   • לאסף יש מזג עצבני, הוא עוזב את השולחן בעת האוכל לעתים קרובות.

2. לשון המקרא תערובת משקאות.

   • ”שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים.“ (שיר השירים ז, פסוק ג)

• המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. בלשון בימי הביניים היא קיבלה את המשמעות "אופיו של דבר מה"; מזג אוויר, למשל, הוא אפוא אופי האוויר.^[1]
• משמעות השורש היא 'תשלובת'. (מזיגת היין במים) מזגו של אדם היינו תשלובת התכונות המרכיבות את אופיו.

• חם מזג
• טוב מזג
• קר מזג
• רע מזג
• מזג אויר

• קוקטיל, בליל (2)

• ספרדית:
  1. temperamento‏‏‏‏
  2. cóctel‏, coctel‏‏‏‏
• אנגלית: temper‏‏‏‏ (1), cocktail‏‏‏‏ (2)
• גרמנית: Temperament‏‏‏‏, Stimmung‏‏‏‏, Laune‏‏‏‏

• מצב רוח
• תרחיף

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	מזג
שורש וגזרה	מ־ז־ג
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון חז"ל ערבב נוזל בנוזל אחר (לרוב, ערבוב של מים ויין)

   • ”בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נוֹטְלִין לַיָּדַיִם, וְאַחַר כָּךְ מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין לַיָּדָיִם.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ח, משנה ב)
   • ”מָזְגוּ לוֹ כוֹס שֵׁנִי, וְכָאן הַבֵּן שׁוֹאֵל אָבִיו; וְאִם אֵין דַּעַת בַּבֵּן, אָבִיו מְלַמְּדוֹ, מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת, שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק יג, משנה ד)
   • ”מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעֶבֶד שֶׁבָּא לִמְזֹג כּוֹס לְרַבּוֹ, וְשָׁפַךְ לוֹ קִיתּוֹן עַל פָּנָיו.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ב, משנה ט)

2. עברית חדשה העביר נוזל מכלי אחד למשנהו.

   • המלצר המחוייט בעל השפם המושחז חייך בנימוס כשמזג שמפנייה וורודה לכוסה של אשת ראש הממשלה (פלונימוס).

• הפועל מתייחס במקור למזיגת היין במים -הוספת מים ליין על מנת לדללו, פעולת מיזוג שדינה כפעולת מהילה. ולא לפעולת השפיכה שנקראת עירוי,עם השנים המילה התייחדה לעירוי היין ומשם לשאר המשקים.
• יש המשתמשים בפועל זה לציון הגשת כל מזון שהוא. יש לשׁונַאים, כגון אלו באקדמיה, המסתייגים מכך.^[1]

• מוזג
• מזוג
• מזיגה

• ספרדית:
  1. verter‏‏‏‏
  2. servir‏‏‏‏
• אנגלית: pour‏‏‏‏

• זג
• יצק
• שפך

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	מיזג
שורש וגזרה	מ־ז־ג
בניין	פִּעֵל

1. צרף רכיבים שונים לתערובת הומוגנית.
2. שילב לתוך־

   • איש העסקים הממולח מיזג את החברות שנרכשו לתוך התאגיד.
   • ההנהלה מיזגה את מסקנות הועדה לתוך הקווים המנחים להתנהלות העובדים בחברה.

3. (מהנ"ל) ויסת את תנאי החום והלחות באמצעות התקן חשמלי המיועד לכך.
4. (כימיה) דילל את הבסיס.

• קיים במקורות בצורת מָזַג, בגדר "מזג יין במים" ('עִידֵּן', דילל את החוזק של הנוזל המקורי) כמו כן בפסוק ”אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג“ (שיר השירים ז, פסוק ג).

• מיזוג
• ממוזג
• מזג אויר

• ערבב (1)
• שילב (1)
• מהל (4)

(1)

• ספרדית: fusionar‏‏‏‏

(2)

• ספרדית: integrar‏‏‏‏

(3)

• ספרדית: refrescar‏‏‏‏

(1)

• אנגלית: merge‏, fuse‏‏‏‏

(2)

• אנגלית: air-condition‏‏‏‏

(4)

• אנגלית: temper‏‏‏‏

• מזגן