מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זר
הגייה * zar
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ז־ו־ר
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ זָרִים
שבא מן החוץ, חיצוני.
שונה מן הנהוג במקום.
”כִּי כְהַר-פְּרָצִים יָקוּם יְהוָה, כְּעֵמֶק בְּגִבְעוֹן יִרְגָּז--לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂהוּ, זָר מַעֲשֵׂהוּ, וְלַעֲבֹד עֲבֹדָתוֹ, נָכְרִיָּה עֲבֹדָתוֹ.“ (ישעיהו כח , פסוק כא ) . ”רוּחִי זָרָה לְאִשְׁתִּי וְחַנֹּתִי לִבְנֵי בִטְנִי“ (איוב יט , פסוק יז ) . מן השורש ז־ו־ר .
מעריכת ההמקור הכוהני מתברר כי המונח "זר" אינו מכוון לנוכרי שאינו מבני ישראל, אלא מציין כל מה שמחוץ למעגלי הכהונה והמשכן.לפיכך תיבת " זר" המקראית מתיחסת אל כל אדם מישראל , שאינו כהן [ 1] [ 2]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זר
הגייה * zar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ז־ו־ר
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ זָרִים
אדם שאינו מקורב נפשית למקום שבו הוא נמצא.
”וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, לְלִדְתִּי, וַתֵּלֶד, גַּם-הָאִשָּׁה הַזֹּאת; וַאֲנַחְנוּ יַחְדָּו, אֵין-זָר אִתָּנוּ בַּבַּיִת, זוּלָתִי שְׁתַּיִם-אֲנַחְנוּ, בַּבָּיִת.“ (מלכים א׳ ג , פסוק יח ) ”יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא-פִיךָ; נָכְרִי, וְאַל-שְׂפָתֶיךָ.“ (משלי כז , פסוק ב )
אדם שאינו יליד הארץ שבה הוא גר.
”נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים , בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים.“ (איכה ה , פסוק ב )
אדם שאינו משתייך למקום שבו הוא שוכן, שאינו קשור לאף אחד מבני הסביבה.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זר
הגייה * zer
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ז־ו־ר
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ זֵרִים; זֵר־, ר׳ זֵרֵי־
זר אובאלי זר פרחים לשון המקרא עיטור מקושט העשוי פרחים או עלים ומיועד להנחה על הראש בכדי לייחד אדם מסויים.
בהשאלה: מקבץ פרחים המאוגדים בצורה קישוטית תוך התחשבות בסוג הפרחים ובצבעם .
"אִם רַק תָּבוֹאִי בְּחָמֵשׁ / אֶתֵּן לָךְ פֶּרַח / מִזֵּר הַשּׁוֹשַׁנִּים שֶׁבְּיָדִי." (אִם רַק תָּבוֹאִי בְּחָמֵשׁ עמוס אטינגר ) "הִסְתַּכְּלוּ מַה שֶּׁקּוֹרֶה לִי בַּדֶּרֶךְ: / כָּל אֶחָד עוֹבֵר, חוֹטֵף, קוֹטֵף, קוֹלֵעַ לוֹ זֵר / לוּ הָיִיתִי חַיָּה אוֹ פֶּרַח / אָז הָיָה מַצָּבִי אָחֵר!" (ולס להגנת הצומח נעמי שמר ) ממצרית-קדומה בהגיית דְגֵ'ר (ḏr ) בהוראת גבול,סוף.החוקר יהושע מאיר גרינץ מוסיף כי במצרים הקדומה היה זה גלגל אבנים מסביב לקבר, הפועל זר (ḏr) שימש בהוראת עצר,עכב.
סחט דבר מה, מעך, לחץ.
”וַיָּזַר אֶת הַגִּזָּה וַיִּמֶץ טַל מִן הַגִּזָּה מְלוֹא הַסֵּפֶל מָיִם.“ (שופטים ו , פסוק לח ) ”וַתִּשְׁכַּח כִּי רֶגֶל תְּזוּרֶהָ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה תְּדוּשֶׁהָ.“ (איוב לט , פסוק טו )
↑ (השווה:שמות ל' , לג ; ויקרא כב , יב)
↑ עולם התנ"ך - ויקרא.דברי הימים הוצאה לאור בע"מ שנת ההוצאה: 1993-1996 .עמוד: 63
ערך בוויקיפדיה: זר פרחים
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זרי פרחים