מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
אתמול
|
| הגייה* |
etmol
|
| חלק דיבר |
תואר־הפועל
|
| מין |
|
| שורש |
ת־מ־ל
|
| דרך תצורה |
משקל אֶקְטוֹל
|
| נטיות |
|
- היום שקדם ליום הנוכחי.
- ”כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה“ (תהלים צ, פסוק ד)
- אתמול היה יום חמישי והיום יום שישי.
- מאוד נהניתי אתמול בטיול.
- דבר השייך לעבר, דבר שהתיישן.
- בגדיה של הזמרת שייכים לאפנה של אתמול.
- הוידאו שייך לטכנולוגיית האתמול.
- המילה המקורית "תְּמוֹל" נהגתה בתקופת המקרא בשווא נח (tmol), וכדי להקל על הגייתה נוספה לה תנועת עזר תחילית (המכונה אל"ף פרוסתטית) בדומה למילים רבות אחרות (ראה לדוגמה אפרוח). לפיכך אנו מוצאים במקרא את הצורה תמול ( ”מַדּוּעַ לֹא כִלִּיתֶם חָקְכֶם לִלְבֹּן כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם“ (שמות ה, פסו�� יד) לצד צורת אתמול ( ”גַּם אֶתְמוֹל גַּם שִׁלְשׁוֹם בִּהְיוֹת שָׁאוּל מֶלֶךְ עָלֵינוּ“ (שמואל ב׳ ה, פסוק ב)). פרשני המקרא עמדו על תופעה זו: הרשב"ם בפירושו על המילה "האתרים" (במדבר כא, פסוק א) כותב כי היא "כמו אפרוח, אתמול, אזרוע" וכי "הרבה אלפין באין לשמוש בראש תיבה". מוסיף אבן עזרא בפירושו על המילה "רביעי" (בראשית א, פסוק יט) כי "מצאנו בהרבה מקומות האל"ף חסרה כמו אתמול (תהלים צ, פסוק ד) תמול (שמות ה, פסוק ח), וימש חשך (שמות י, פסוק כא), הדבר הפוך, כי אל"ף ארבעה נוסף כאל"ף אזרוע (ירמיהו לב, פסוק כא), ואתמול (תהלים צ, פסוק ד) והעד כי מרביעית הנה" (כלומר, המקור הוא ללא אל"ף).
- המילה מופיעה בשפות שמיות נוספות גם כן לעתים בשתי צורות - עם תנועת עזר ובלעדיה - כגון: אכדית - ittimāli, timāli, בלוחות אל-עמארנה הכתובות בניב כנעני מן המאה ה-14 לפנה"ס בהגיית תּוּמַל tumal צטוט: "...היו תמול שלשום, ו...ישנת היום". ארמית - אִתְּמָלֵי, תְּמָלֵי (ראה תרגום אונקלוס לשמות ה, פסוק יד) וסורית - (t'mal) ܬܡܵܠ. אתיופית - תֵמלֵם təmālǝm.
