לדלג לתוכן

הורד קובץ GPX לשימוש במכשירי/אפליקציות GPS (פועל רק אם קיימים במדריך רשומות עם קואורדינטות גאוגרפיות)
מתוך ויקימסע

היהדות היא הדת העתיקה מבין שלושת הדתות המונותיאיסטית. היהדות התפתחה במקור באלף השני לפני הספירה באזור הלבנט. היהדות היא דת הלכה (אורתופרקטית), המבוססת על מערכת של מצוות מעשיות, שמקורותיה בכתבי הקודש היהודיים: התורה שבכתב (התנ"ך) והתורה שבעל פה (כדוגמת המשנה, התלמוד, ובשלב מאוחר יותר היד החזקה לרמב"ם והשולחן ערוך).

מספרם הכולל של היהודים ברחבי העולם מוערך על פי אומדנים שונים בכיום בין 14.5 ל -17.4 מיליון, ובכך הם מהווים את הקהילה הדתית העשירית בגודלה בעולם.

רקע כללי

[עריכה]
הר הבית, אשר ממוקם בעיר העתיקה בירושלים והוא המקום בו היה ממוקם בית המקדש היהודי, הוא האתר הקדוש ביותר ליהודים.

זהות

[עריכה]

היסטוריה

[עריכה]

גלות אשור וגלות בבל

[עריכה]

יהדות התפוצות

[עריכה]

תנועת החסידות ותנועת ההשכלה

[עריכה]

הרדיפות הגרועות ביותר, עליית הציונות והקמת מדינת ישראל

[עריכה]

לוח השנה היהודי

[עריכה]

החגים היהודים

[עריכה]

מדי שבוע חוגגים היהודים את השבת - השבת מתחילה בערב של יום שישי, מעט קודם לשקיעת החמה ומסתיימת ביום המחרת עם צאת הכוכבים. ביהדות נחשבת השבת למועד המקודש ביותר ועל כן במהלך השבת יש להתמקד במנוחה ולהימנע מעשיית מלאכה. יהודים שומרי מצוות מבקרים במהלך השבת בבית הכנסת - במיוחד בשבת בבוקר, אך גם בשישי בערב עם כניסת השבת. יהודים אורתודוקסים חייבים ללכת ברגל לבתי הכנסת מכיוון שהפעלת מכונות או שימוש בסוסים על מנת להגיע לבית הכנסת נחשב לעשיית מלאכה לפי הפרשנויות האורתודוקסיות של ההלכה היהודית, ולכן הדבר אסור במהלך השבת. בדומה לכך, גם בחגים היהודיים הגדולים חייבים כל היהודים להתמקד במנוחה ולהימנע מעשיית מלאכה, אם כי ישנה פחות החמרה לרוב מאשר בשבת.

לוח השנה היהודי הוא ירחי, ובשל כך התאריכים של כל החגים השנתיים משתנים מדי שנה ביחס ללוח השנה הגרגוריאני. המספר של השנה היהודית מחושב לפי משך הזמן שעבר מהמועד בו נוצר העולם לפי התנ"ך. לדוגמה, ב-1 באפריל 2015 התאריך לפי לוח השנה היהודי היה י"ב בניסן תשנ"ז - כלומר, לפי האמונה היהודית באותו התאריך העולם היה קיים רק 5,775 שנים. היום הראשון לפי לוח השנה היהודית מכונה ראש השנה.

החגים הגדולים ביותר ביהדות הם:

  • ראש השנה ויום כיפור -
  • חג הפסח - במהלך הלילה הראשון של החג נחגג ליל הסדר בו נהוג לקיים ארוחה משפחתית חגיגית בה חוגגים את יציאת מצרים.
  • פורים - חג המוקדש לזכר הצלת יהודי פרס, ובפרט יהודי שושן הבירה, ממזימתו של המן להשמידם. באיראן מציינים יום אבל הנקרא "יום הזיכרון לשושן ולגבורן", בדומה ליום הזיכרון לשואה ולגבורה שנערכת בכ"ז בניסן ומוקדש לזכר הנתלים שהמיטו המן ועוזריהם של מרדכי היהודי בתקופת ממלכת פרס באותה תקופה. מועד זה הוא יום זיכרון לאומי באיראן, ונהוגים בו מנהגי אבלות אחדים. ונשמעת רעשן דומייה בת שתי דקות בכל רחבי איראן ולאחריה מתקיימים אירועי זיכרון ברחבי המדינה. המוזכר בתוכנית w:ארץ נהדרת.
  • חנוכה - חג המוקדש לזכר ניצחונם של החשמונאים במרד נגד היוונים, חנוכתו מחדש של בית המקדש, ונס פך השמן.

חגים גדולים נוספים:

  • סוכות - חג הנחוג במשך שבעה ימים בו היהודים אוכלים ארוחות בסוכות זמניות עם סכך, לזכר בתי המגורים הזמניים בהם גרו אבות אבותיהם במהלך יציאת מצרים.
  • שמחת תורה - חג המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.
  • חג השבועות - חג המתקיים מדי שנה בסוף אביב ומסמן את קציר החיטה ואת יום השנה למתן התורה לבני ישראל בהר סיני.

שפות

[עריכה]

יישובים בולטים בעלי עניין תיירותי

[עריכה]
ארבע ערי הקודש

ארבעת הערים בהן התגוררה רוב אוכלוסיית יהודי ארץ ישראל, אנשי היישוב הישן, משלהי ימי הביניים ועד סוף המאה ה-19, הן:

ירושלים היא העיר היהודית הגדולה בישראל.
  • 1 ירושלים ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיהאתר זה הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית העיר היהודית הגדולה בישראל. ירושלים היא העיר הקדושה ביותר ליהדות, המקום בו היה ממוקם בית המקדש היהודי, בירת מדינת ישראל, והמיקום הנוכחי של הכותל המערבי. ירושלים היא אחת מארבע ערי הקודש של היהדות שבהן התרכזו מרבית בני היישוב הישן, מסוף ימי הביניים ועד סוף המאה ה-19.
  • 2 חברוןערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה אחת מארבע ערי הקודש של היהדות שבהן התרכזו מרבית בני היישוב הישן, מסוף ימי הביניים ועד סוף המאה ה-19. חברון ממוקמת בחלקו הדרומי של אזור יהודה ושומרון, כ-30 קילומטרים דרומית לירושלים. במזרח העיר נמצאת מערת המכפלה אשר על פי המסורת היהודית היא מקום קבורתם של אדם וחוה ושל אבות האומה אברהם, יצחק, יעקב ואמהות האומה שרה, רבקה ולאה ועל כן חברון נחשבת לעיר השנייה בקדושתה ביהדות לאחר ירושלים. היישוב היהודי בחברון מתקיים באופן רציף, למעט הפסקות אחדות, מתקופת המקרא ועד ימינו - עם פרוץ המרד הערבי הגדול ב-1936 עזבו אחרוני היהודים את העיר (למעט משפחה אחת) אך ב-1968, לאחר כיבוש חברון במלחמת ששת הימים, חודש היישוב היהודי בעיר כהתנחלות עצמאית ונפרדת, בנוסף ליסודה של קרית-ארבע הסמוכה.
  • 3 טבריהערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה עיר עתיקה השוכנת לחופה המערבי של הכנרת. אחת מארבע ערי הקודש של היהדות שבהן התרכזו מרבית בני היישוב הישן, מסוף ימי הביניים ועד סוף המאה ה-19. בין המאה השנייה עד למאה ה-10 טבריה הייתה היישוב היהודי הגדול ביותר באזור הגליל והיוותה באותו פרק זמן את המרכז הפוליטי והדתי של האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל. במאות ה-18 וה-19, הרבה רבנים הגיעו לטבריה, וקבעו בה מרכז חשוב ללימוד הלכה ויהדות.
  • 4 צפתערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה אחת מארבע ערי הקודש של היהדות שבהן התרכזו מרבית בני היישוב הישן, מסוף ימי הביניים ועד סוף המאה ה-19. מרכז של לימודי הקבלה מהמאה ה-16 ואילך.
ערים בולטות נוספות

ארבע ערים נוספות בהן מתגוררת רוב אוכלוסיית יהודי ישראל בהווה:

תל אביב היא העיר היהודית השנייה בגודלה בישראל. אזור המטרופולין של תל אביב הוא בעל האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר בישראל ובעולם
  • 5 תל אביבערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיהאתר זה הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית העיר היהודית השנייה בגודלה בישראל. העיר אשר נוסדה רק בשנת 1909, זכתה לכינוי "העיר העברית הראשונה" משום שגרעינה המייסד היה לכאורה המיזם היהודי הראשון לבניית מתחם עירוני עברי בארץ ישראל, בתקופת שיבת ציון המודרנית. תל אביב הינה כיום המרכז של המטרופולין היהודי הגדול בעולם. האוכלוסייה והתרבות הדומיננטיים בעיר חילונים.
  • 6 חיפהערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיהאתר זה הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית העיר היהודית השלישית בגודלה בישראל. חיפה היא עיר נמל היסטורית, ובה המרכז העולמי של הדת הבהאית והגנים הבהאים.
  • 7 ראשון לציוןערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה העיר היהודית הרביעית בגודלה בישראל. העיר ממוקמת בקצה הדרומי של אזור גוש דן. בעבר, נודעה בעיקר כעיר שינה במטרופולין תל אביב, אך מעמדה התחזק וכיום היא כוללת שטחי מסחר רבים ואזורי תעסוקה.
  • 8 אשדודערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה העיר היהודית החמישית בגודלה בישראל. העיר ממוקמת במחוז הדרומי של ישראל, על חוף הים התיכון. העיר מכילה את הנמל העמוס ביותר בישראל, אשר 60% מכלל היבוא והיצוא של ישראל עוברים דרכו.

בתפוצות

[עריכה]

ארצות הברית

[עריכה]
האזור המטרופוליטני של ניו יורק מכיל את ריכוז האוכלוסייה היהודית הגדול ביותר מחוץ לישראל

בריטניה

[עריכה]

ספרד

[עריכה]

רוסיה

[עריכה]

פולין

[עריכה]

מרוקו

[עריכה]

איטליה

[עריכה]

הונגריה

[עריכה]

יוון

[עריכה]

גרמניה

[עריכה]

צרפת

[עריכה]

צ'כיה

[עריכה]

סין

[עריכה]

קנדה

[עריכה]

אוסטרליה

[עריכה]

אזרבייג'ן

[עריכה]

הודו

[עריכה]

איראן

[עריכה]

מלזיה

[עריכה]

פורטוגל

[עריכה]

סורינאם

[עריכה]

טורקיה

[עריכה]

יעדים בולטים נוספים

[עריכה]

בתי כנסת ואתרי תפילה בולטים

[עריכה]
הכותל המערבי
  • 1 הכותל המערבי סמל קישור לאתר הרשמי ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה הכותל המערבי (Q134821) בוויקינתונים
  • 2 בית הכנסת החורבהערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית בית הכנסת החורבה (Q1151525) בוויקינתונים
  • 3 בית הכנסת בציפורי
  • 4 בית הכנסת בבית אלפא
  • 5 בית הכנסת בברעם
  • 6 בית הכנסת אל-גריבהערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית בית הכנסת אלגריבה (Q311734) בוויקינתונים
  • 7 בית הכנסת הגדול בפריזערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית בית הכנסת דה לה ויקטואר (Q1358886) בוויקינתונים
  • 8 Touro Synagogueערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית, כתובת: Newport בית הכנסת טורו (Q1355822) בוויקינתונים
  • 9 בית הכנסת קורדובהערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית בית הכנסת בקורדובה (Q2643179) בוויקינתונים
  • 10 Bevis Marks Synagogueערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית, כתובת: 7 Bevis Marks, City of London בית הכנסת בוויס-מרקס (Q851924) בוויקינתונים
  • 11 בית כנסת אסנוגהערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם (Q1853707) בוויקינתונים
  • 12 בית כנסת אוסטיהערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 13 Paradesi Synagogueערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית, כתובת: Kochi, India בית הכנסת פארדסי (Q3495970) בוויקינתונים
  • 14 בית הכנסת ישראל-עמנואל סמל קישור לאתר הרשמי ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית, כתובת: Willemstad, Curaçao בית הכנסת מקווה ישראל-עמנואל (Q5194634) בוויקינתונים
  • 15 בית הכנסת קהל שלוםערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית, כתובת: Dossiadou and Simiou Streets, Rhodes בית הכנסת קהל שלום (Q2920386) בוויקינתונים
  • 16 Sardis Synagogueערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית בית הכנסת העתיק של סרדיס (Q851700) בוויקינתונים

מוזיאונים בולטים

[עריכה]
  • 17 מוזיאון ישראל סמל קישור לאתר הרשמי ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה מוזיאון ישראל (Q46815) בוויקינתונים
  • 18 בית התפוצות סמל קישור לאתר הרשמי ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה אנו – מוזיאון העם היהודי (Q796764) בוויקינתונים
  • 19 בית אנה פרנק סמל קישור לאתר הרשמי ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה, כתובת: Prinsengracht 263-265, Amsterdam בית אנה פרנק (Q165366) בוויקינתונים
  • 20 יד ושם סמל קישור לאתר הרשמי ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה יד ושם (Q156591) בוויקינתונים
  • 21 מוזיאון ארצות הברית לזכר השואהערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה, כתובת: 100 Raoul Wallenberg Place, SW, Washington, D.C. מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה (Q238990) בוויקינתונים
  • 22 המוזיאון פולין לתולדות יהודי פולין סמל קישור לאתר הרשמי ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה, כתובת: 6 Mordechaja Anielewicza St, Warsaw המוזיאון לתולדות יהודי פולין (Q429069) בוויקינתונים
  • 23 המוזיאון היהודי בברלין סמל קישור לאתר הרשמי ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה המוזיאון היהודי בברלין (Q157003) בוויקינתונים
  • 24 מוזיאון הסובלנות סמל קישור לאתר הרשמי ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית, כתובת: 9786 West Pico Blvd, Los Angeles מוזיאון הסובלנות בלוס אנג'לס (Q318594) בוויקינתונים
  • 25 המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבולערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול (Q636978) בוויקינתונים
  • 26 המוזיאון הלאומי של דמשקערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה המוזיאון הלאומי של דמשק (Q617254) בוויקינתונים
  • 27 מכון המקדש סמל קישור לאתר הרשמי ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה מכון המקדש (Q2909160) בוויקינתונים

קברים בולטים

[עריכה]
בית הקברות היהודי בהר הזיתים
  • 30 קבר אסתר ומרדכי, כתובת: חמאדן, איראן
  • 31 קבר דניאל, כתובת: סוזה, איראן
  • 32 קבר עזרא
  • 33 קבר יחזקאל
  • 34 קבר נחום
  • 35 קבר הבעל שם טוב
  • 36 קבר רבי נחמן מברסלבערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 37 קבר רחל סמל קישור לאתר הרשמי ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה קבר רחל (Q2424300) בוויקינתונים
  • 38 מערת המכפלהערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה מערת המכפלה (Q204200) בוויקינתונים
  • 39 קבר רבי שמעון בר יוחאיערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 40 בית שעריםערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה בית שערים (Q830805) בוויקינתונים
  • 41 בית הקברות היהודי בהר הזיתים סמל קישור לאתר הרשמי ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה בית הקברות היהודי בהר הזיתים (Q12404547) בוויקינתונים

אתרים בולטים אחרים

[עריכה]
  • 42 שילהערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה שילה (Q985542) בוויקינתונים
  • 43 הר נבוערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה הר נבו (Q680161) בוויקינתונים
  • 44 מרכז חב"ד העולמי - 770ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה מרכז חב"ד העולמי - 770 (Q2778297) בוויקינתונים

פעילויות

[עריכה]

קניות

[עריכה]

אוכל

[עריכה]

שתייה

[עריכה]

לינה

[עריכה]

נימוסים והליכות

[עריכה]

מרבית בתי הכנסת מקדמים בברכה מבקרים מכל הדתות, כל עוד המבקרים מתנהגים בכבוד. אף על פי כן, באזורים בהם יש סיכון רב יותר למעשי אלימות נגד יהודים, מבקרים עשוים לקבל הרשאה להיכנס לבית הכנסת אך ורק אם הם באים יחד עם אחד מחברי הקהילה.

בעת כניסה למקום פולחן יהודי, כל הגברים (למעט ילדים קטנים) נדרשים לחבוש כיסוי ראש, כגון כיפה או כובע. אם לא הבאת עימכם כיפה או כובע, בדרך כלל ישנם כיפות זמינות לשימוש המבקרים. הן הגברים והן הנשים נדרשים להתלבש באופן מכובד וצנוע בעת הביקור בבתי כנסת ובבתי קברות יהודיים - למשל ללבוש בגדים המכסים את הרגליים לפחות עד הברכיים, ואת הכתפיים והזרועות. נשים יהודיות רבות נוהגות גם לכסות את שערם במטפחת.

סכנות פוטנציאליות

[עריכה]

למרבה הצער, כמעט בכל העולם יש איום מתמשך למעשי אלימות מצד גורמים אנטישמים נגד יהודים, אם כי מידת הסיכון משתנה ממקום למקום. לעיתים רבות מידת הסיכון עשוי לעלות בתקופות מסוימות. בשל כך, מקובל מאוד שישנה נוכחות משטרתית או שומרים חמושים בכניסה לבתי כנסת, לישיבות, למרכזים קהילתיים יהודיים ובכניסה למקומות אחרים בהם מתכנסים יהודים רבים. במקומות מסוימים בעולם, לבישת חפצים המזהים אתכם כיהודים (למשל, כיפה או שרשרת עם מגן דוד) עלולה לגרום לכך שתמשכו אליכם תשומת לב לא רצויה מצד גורמים אנטישמים, שתספגו מהם גידופים, או אפילו במקרים מסוימים תהיו עשויים להיות קורבנות למעשי אלימות בשל כך.

ראו גם

[עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: יהדות
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יהדות