מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | ספר שמות • פרק ח' • פסוק כ"ז | >>
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב:
ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד
המהדורה המנוקדת:
וַיַּעַשׂ יְהוָה כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיָּסַר הֶעָרֹב מִפַּרְעֹה מֵעֲבָדָיו וּמֵעַמּוֹ לֹא נִשְׁאַר אֶחָד.
המהדורה המוטעמת:
וַיַּ֤עַשׂ יְהֹוָה֙ כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֔ה וַיָּ֙סַר֙ הֶעָרֹ֔ב מִפַּרְעֹ֖ה מֵעֲבָדָ֣יו וּמֵעַמּ֑וֹ לֹ֥א נִשְׁאַ֖ר אֶחָֽד׃
המהדורה הדקדוקית:
וַ/יַּ֤עַשׂ יְהוָה֙ כִּ/דְבַ֣ר מֹשֶׁ֔ה וַ/יָּ֙סַר֙ הֶ/עָרֹ֔ב מִ/פַּרְעֹ֖ה מֵ/עֲבָדָ֣י/ו וּ/מֵ/עַמּ֑/וֹ לֹ֥א נִשְׁאַ֖ר אֶחָֽד׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעַשׂ יְהוָה כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיָּסַר הֶעָרֹב מִפַּרְעֹה מֵעֲבָדָיו וּמֵעַמּוֹ לֹא נִשְׁאַר אֶחָד.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֤עַשׂ יְהֹוָה֙ כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֔ה וַיָּ֙סַר֙ הֶעָרֹ֔ב מִפַּרְעֹ֖ה מֵעֲבָדָ֣יו וּמֵעַמּ֑וֹ לֹ֥א נִשְׁאַ֖ר אֶחָֽד׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): |
וַעֲבַד יְיָ כְּפִתְגָמָא דְּמֹשֶׁה וְאַעְדִּי עָרוֹבָא מִפַּרְעֹה מֵעַבְדּוֹהִי וּמֵעַמֵּיהּ לָא אִשְׁתְּאַר חַד׃ |
| ירושלמי (יונתן): |
וַעֲבַד יְיָ כְּפִתְגַם בְּעוּתָא דְמשֶׁה וְאַעֲדֵי עִירְבּוּב חֵיוַת בָּרָא מִפַּרְעה וּמֵעַבְדוֹי וּמֵעַמֵיהּ לָא אִשְׁתְּאַר חָד: |
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ויסר הערוב" - ולא מתו כמו שמתו הצפרדעים שאם מתו יהיה להם הנאה בעורותם
[יד] ולא מתו. אבל גבי "וסר" דלעיל (פסוק כה) לא הקשה, מפני שיש לפרשו "וסר הערוב" על ידי שיהיו מתים יהיו סרים לבסוף ולא יהיו נמצאים, ומשה בא להגיד שתוסר ממנו המכה, שזה היה כונת פרעה. אבל כאן דכתיב "ויעש ה' כדבר משה ויסר הערוב", אין לפרש שהיה סר על ידי מיתה, דכאן כיון דבא הכתוב לומר שהקב"ה היה עושה דברי משה - הוי למכתב המעשה שעשה, דהיינו המיתה שהיה ממית אותם, לא "ויסר" שהוא נמשך מן המיתה, אבל מדכתיב "ויסר" שמע מינה דלא היה ממית אותם רק הלכו להם, וזהו שהיה עושה הקב"ה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
וַיָּסַר הֶעָרוֹב – וְלֹא מֵתוּ כְּמוֹ שֶׁמֵּתוּ הַצְּפַרְדְּעִים; שֶׁאִם מֵתוּ, הָיָה לָהֶם הֲנָאָה בְּעוֹרוֹתָם (
תנחומא וארא, יד).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
ויעש -
מלת ויסר זרה בדקדוק. כי הפעלים השניים לעולם האות הראשון קמוץ כמו. וישב. ויקם. ואם היה האות האחרון חי"ת או עי"ן או רי"ש שלא ידגשו. יהיה האות הראשון בפת"ח גדול. כמו: וינח ביום השביעי. וינע לבבו. ויסר אליה. ואלה מהבנין הקל, כי מהבנין הכבד יהיה האות הראשון בפת"ח קטן. אם לא היה האות האחרון אחת מהאותיות הנזכרות. כמו: וישב את כל הרכוש. והנה בא וַיָּסַר תחת וַיָּסֶר, כמו: ויסר את אופן מרכבותיו.
ונכון הוא להיות ויסר הערוב מהבנין הקל. כמו: וסר הערוב.
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
ויסר הערוב. לא אמר וימת הערוב כמו שאמר בצפרדעים וימותו הצפרדעים, כי כוונת הש"י במכות הוא לצער אותם ולמרר את חייהם לא שיגיע להם מהם שום תועלת ועל כן הוצרך להמית הצפרדעים ביניהם להיות להם לצער וכן אמר משה בדבריו שאמר להכרית הצפרדעים והכרת הוא המיתה ואע"פ שאמר וסרו הצפרדעים, ר"ל כי בהכרתם ומותם תסור המכה מהם. והוצרך הערוב שישובו למקומותם במעונותם כאשר באו משם לא להכרית ולהמית אותן ביניהם כי תגיע להם תועלת בזה ואדון הכל יתברך לא לכך נתכוון.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
"
ויעש ה' כדבר משה". שתיכף התחילו לצאת מן הבתים ולשוב אל מעונתם עד שביום מחר לא נשאר אחד, ויש הבדל בין נשאר ובין נותר, שהנשאר הוא בכונה כמ"ש בכ"מ
כי מצריים רצו להשאיר מהם וליהנות מעורותיהם ולא נתמלא רצונם
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
ויסר הערוב. פירש רש"י ולא מתו כמו שמתו הצפרדעים שאם מתו היה להם הנאה בעורות ואין להקשות למה מתו הצפרדעים ולא הלכו להם כמו הערוב והארבה ואין לומר כדי שתבאש הארץ דא"כ למה לא מתו גם הארבה. תשובה לדבר שרצה הקב"ה ללמד שהמוסר עצמו על קידוש השם ינצל, לפיכך מתו כל הצפרדעים שלא עלו בתנורים, ולא נשארו חיים כ"א אותן שעלו בתנורים, כמ"ש וימותו הצפרדעים מן הבתים מן החצירות ומן השדות. משמע אבל לא אותן שבתנורים לפי שמסרו את עצמם על קידוש השם, ומכאן למדו חנניא מישאל ועזריה למסור נפשם על קידוש השם, ולמדנו מכאן שהמוסר עצמו על קידוש השם ינצל, ומי שאינו מוסר עצמו הרבה שלוחים למקום ב"ה לסבב לו מיתה ממקום אחר, כמו שמתו אותן הצפרדעים שלא עלו בתנורים, והערוב והארבה הלכו להם שלא יהיה להם הנאה בעורות, ובאותן המלוחים שמלחו מהם
(שמו"ר יג, ז).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים:
הכתר
•
על התורה
•
ספריא
•
תא שמע
•
אתנ"כתא
•
סנונית
•
שיתופתא
•
תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות ח כז"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.
