שולחן ערוך חושן משפט שמו
"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
<< | שולחן ערוך · חושן משפט · סימן שמו | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור חושן משפט ·
לבוש ·
ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:
סמ"ע · ש"ך · ט"ז · באר היטב · קצות החושן · נתיבות (ביאורים · חידושים) · באר הגולה
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט
השואל והיה המשאיל עם השואל במלאכתו בשעה שמשך הדבר השאול אפילו נגנב או נאבד בפשיעה פטור שנאמר אם בעליו עמו לא ישלם לא שנא היה עמו בשאלה שהשאיל את עצמו לעשות מלאכתו לא שנא היה עמו בשכירות שהשכיר עצמו לו לא שנא היה עמו באותה מלאכה של הדבר השאול ל"ש במלאכה אחרת אפילו א"ל השקני מים והשקהו והשאיל לו פרתו בעוד שהוא משקהו הוי שאלה בבעלים אבל אם משך תחלה ואח"כ השקהו לא הוי שאלה בבעלים:
לא שנא אם באו שאלת הבעלים עם שאלת הפרה כאחד לא שנא היה הוא שאול או שכור לו ואח"כ השאיל לו פרתו פטור אפילו לא היה עמו בשעת שבירה ומיתה אבל אם לא היה עמו בשעת שאלה ואח"כ שאל את הבעלים או השכירם אין זה שאלה בבעלים אע"פ שהיה עמו בשעת שבירה ומיתה:
שאל הבעל ונתרצה להיות שאול לו אע"פ שלא התחיל במלאכת השואל בשעת משיכת הפרה אלא מזמין ומכין עצמו ללכת חשיב שפיר עמו במלאכתו אבל באמירה שאומר להיות שאול לו ולא הכין עצמו למלאכתו לא הוי שאלה בבעלים:
השאיל לו בהמתו או השכירה לו למשוי והלך עמה לסעדה ולהטעינה הוי שאלה בבעלים אע"פ שמעצמו נשאל לו (ודלא כיש חולקין בזה) (מרדכי ריש פ' השואל) ואם לא הלך אלא לראות שלא יוסיף המשוי אין זה שאלה בבעלים.
- (וכן אם תפס לו הש"טעגרב הוי לתקנת בהמתו ולא מקרי שאלה בבעלים) (מרדכי הנ"ל בשם ראבי"ה):
א"ל שמור לי ואשמור לך או שמור לי היום ואשמור לך למחר נתבאר בסימן ש"ה:
האומר לשלוחו צא והשאל עם פרתי אינה שאלה בבעלים שנאמר אם בעליו עמו הבעלים עצמם ולא שליח (ויש חולקין ואומרים דשלוחו של אדם כמותו) (טור ס"ט בשם הרמ"ה) ואם אמר לעבדו הכנעני צא והשאל עם פרתי הרי זה שאלה בבעלים שיד העבד כיד רבו:
- הגה: נשאל לו העבד בלא דעת רבו לא מקרי שאלה בבעלים (רמב"ם והמגיד פ' ב' דשאלה):
שותפים ששאל אחד מחבירו הוי שאלה בבעלים:
האומר לחבירו השאילני היום ואשאילך למחר אינו שאלה בבעלים:
שאל מהאשה פרה נכסי מלוג ונשאל לו בעלה או אשה ששאלה פרה לצורך נכסי מלוג שלה ונשאל בעל הפרה לבעלה לא הוי שאלה בבעלים משום דקנין פירות לאו כקנין הגוף דמי:
שאל פרה לרבעה או ליראות או לעשות בה פחות מש"פ או ששאל שתי פרות לעשות בהן שוה פרוטה הרי זה ספק ואין מוציאין מידו:
שאל מב' שותפים ונשאל לו אחד מהם וכן השותפים ששאלו ונשאל לאחד מהם ה"ז ספק אם היא שאלה בבעלים אם לאו לפיכך אם מתה אינו משלם ואם תפסו הבעלים אין מוציאים מידם ואם פשע בה יש מחייבים ויש פוטרים:
מלמד תינוקות והנוטע לבני המדינה והמקיז להם דם והסופר שלהם כל אלו וכיוצא בהם יום שהוא יושב בו לעשות במלאכתו אם השאיל או השכיר לאחד מאלו שהוא עוסק במלאכתם ה"ז שמירה בבעלים ואפילו פשע בה השומר פטור אבל הוא ששאל או שכר מהם חייב שאינם שאולים לו ויש אומרים שבזמן הראוי למלאכה אף ע"פ שאינם עסוקים בה לפי שאינו רשאי להשמט מהמלאכה ההיא בכל עת שצריכים לו הוי לגבייהו שאלה בבעלים אפילו אם צריך לתת לו שכר מ"מ מוכרח הוא לעשות לו מלאכתו מידי דהוה אשותפים ששכרו שכיר חדש או שנה דבכל שעה הוי שאלה בבעלים לכל אחד מהם:
הרב השונה לתלמידיו אם הם צריכים ללמוד עמו בכל מסכתא שירצה הוא ואף אם התחילו מסכתא אחת יכול לשנותה לאחרת אז הוי הם כשאולים לו שהם עמו במלאכה ואם שאל מהם הוי שאלה בבעלים ואם הוא צריך ללמוד עמהם בכ"מ שירצו אז הוא נשאל להם ואפילו שלא בשעת הלימוד כיון שצריך ללמוד עמהם בכל עת שירצו ואם הדבר תלוי בשניהם שהמסכת שהתחיל יגמרו ואין הרב יכול לשנות המסכתא שלא מדעת התלמידים ולא התלמידים בלא דעת הרב אז אינם שאולים זה לזה כלל ולפני המועדים שדרך לדרוש לעם הלכות המועד הוא נשאל להם:
- הגה: וכן הדין בשליח צבור עם קהל שלו דאם הקהל אינן יכולין להשמט ממנו הם כשאולין לו ואם הוא אינו יכול להשמט מהן הוא נשאל להן (ב"י בשם הרשב"ץ):
שאלה בבעלים ושכרה שלא בבעלים פטור שהשכירות תלוי בשאלה אבל אם שכרה בבעלים וחזר ושאלה שלא בבעלים או שאלה בבעלים וחזר ושכרה שלא בבעלים וחזר ושאלה שלא בבעלים או ששכרה בבעלים וחזר ושאלה שלא בבעלים וחזר ושכרה שלא בבעלים כל אלו ספק שמירה בבעלים הוא:
- הגה: וי"א דאם שכרה בבעלים וחזר ושאלה שלא בבעלים מקרי שמירה בבעלים (טור סי"ו בשם הרא"ש):
יש אומרים שאם שכרה בבעלים וחזר ושכרה שלא בבעלים הוי שניה בבעלים כמו הראשונה אבל אם ראשונה שלא בבעלים ושניה בבעלים אין הראשונה גוררת את השניה להיות שלא בבעלים:
בעל בנכסי מלוג של אשתו אפילו פשע בהם ונאבדו פטור שהיא עמו במלאכתו:
אשה ששאלה ואח"כ נשאת הרי הבעל כלוקח ואין לו דין שומר לפיכך אם הדבר השאול בהמה ומתה הבעל פטור אע"פ שהוא משתמש בה כל ימי שאלתה אפילו פשע מפני שהוא כלוקח:
- הגה: אבל לא מפטר מטעם שמירה בבעלים דהא אין החפץ שלה רק שאול בידה (ד"ע מדיוק הטור) וכן גזלן שהפקיד או השאיל דבר הנגזל אף ע"פ שהיה במלאכת השואל חייב השואל באונסין דלא מקרי שאלה בבעלים אלא בבעל החפץ עצמו (מרדכי ר"פ הגוזל בתרא):
והאשה חייבת לשלם כשיהיה לה ממון (וע"ל סי' תכ"ד ס"י) ואם הודיעה את בעלה שהיא שאולה ה"ז נכנס תחתיה (טור ס"ך בשם הרמב"ם פ"ב דשאלה):
- הגה: ודוקא שנשתמש בה לאחר שהודיעתו או שקבל עליו להיות הוא השואל (שם בשם הראב"ד):
לוקח בהמה לשלשים יום שומר חנם עליה:
כל אלו החלוקים של שאלה בבעלים נוהגין גם כן בכל השומרים: