שבת קנ א

[מתני'] לא ישכור פועלים בשבת ולא יאמר לחבירו שכור לי פועלים:

גמ' ואקשינן עלה מ"ש הוא ומ"ש חבירו.

ובא רב פפא לאוקמיה למתני' בחבירו נכרי. רב אשי אמר אפילו תימא בחבירו ישראל הא קמ"ל דלשכור פועלים הוא דלא יאמר לו אבל אומר לו הנראה שתעמוד עמי לערב כלומר אסור שיאמר לו לערב לך לשכור לי פועלים או כיוצא בו. אבל אם יאמר לו הא נראה שתעמוד עמי לערב ובדעתו שיאמר לו לערב לך לשכור לי פועלים או עשה לי מלאכה כך וכך מותר כר' יהושע בן קרחה.

ואמר ר' יוחנן הלכתא כר' יהושע בן קרחה ודייק ר' יוחנן ואמר טעמיה דר' יהושע בן קרחה דיבור בפירוש' אסור אבל הרהור מותר דכתיב ממצוא חפצך ודבר דבר. ואקשינן עליה והא הוא דאמר בכל מקום מותר להרהר חוץ ממרחץ ובית הכסא כו' ואמאי לא אמרינן הכא נמי הרהור מותר. ומפרקינן האי קרא מיבעי ליה לאסור אפילו ערותו של נכרי דאשכחנן קרא דאמר וערות אביהם לא ראו. ואקשי' תוב ודבור מי אסור והביאו ה' שמועות אחת שאפילו דבור אמ' מותר בשבת. ואלו הן חשבונות ופוסקין צדקה לעניים ומפקחין פיקוח רבים. והולכין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות לפקח על עסקי רבים והולכין לבתי טאטראות ולבתי קרקסאות לפקח על עסקי רבים.

ותנא משדכין על התינוקות ליארס. ועל התינוק ללמדו ספר וללמדו אמנות. ומפרקי' אלא אמר קרא ממצוא חפצך ודבר דבר חפצך אסורין כדבור חפצי שמים מותרין. ואלו כולן חפצי שמים הן:

חשבונות של מלך. פירוש מילך אורחים ובא הלך לאיש העשיר כלומר מותר לאדם לחשב אורחים הקרואים להסב אצלו בסעודה וכדתנן מונה אדם את אורחיו ואת פרפריותיו פי' חשבונות של מה בכך כמו שיחשב אדם חשבון כגון חיילות המלך כך וכך אלף וכיוצא בו אומ' לו מה בכך. כלומר מה הנאה יש לך ומה צורך לך בזה כגון אלו מותר בשבת.

הא דאמר ר"י אמר שמואל מותר אדם לומר לחבירו לכרך פלוני אני הולך למחר. לאו דוקא שיאמר כן בלחוד דהגדה זו לא מהניא ולא מעלה, אלא אפילו אומר לו לשם אני הולך לך עמי מותר והוינן עלה מאין מחשיכין להביא פירות משום דלשמואל כיון דרשאי הוא באמירתו רשאי הוא בחשיכתו כאבא שאול וש"מ דמותר לומר לחבירו הבא לי פירות ממקום פלוני למחר שכן הוא עצמו ע"י בורגנין ומחיצה מביא ורשאי הוא בחשיכתו ובאמירתו:
מת נמי משכחת ליה למיגזא ליה גלימא. וכן נמי לעשות לו ארון והיינו דקתני מתני' להביא לו ארון ותכריכין כלומר לתקן ולהביא וכתבו בתוס', דשמעינן מהא שמותר לאדם לילך בשבת לגינתו ולחורבתו שבתוך התחם להחשיך ולתלוש עשבים ושאר דברים הצריכים לו שלא אסרו למיגז אסא לאחר דלא כלה אלא להחשיך על התחום דאינון עובדין דחול אבל להחשיך תוך התחום מותר והא דאמרינן במס' עירובין ומייתי לה רבינו הגדול ז"ל לא יטייל אדם בתוך שדהו לידע מה היא צריכה כיוצא בו לא יטייל אדם על פתחה של מדינה כדי שתחשך ויכנס למרחץ מיד ההוא משום חשדא שכל הרואה אותו מטייל ועומד שם מכיר ויודע שלכך הוא מתכוין שיכנס למרחץ ומפני כך אסרוה:

הא דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן הלכה כרבי יהושע בן קרחה:    קשיא לי דהא אוקימנא סתם מתניתין כרבי יהושע בן קרחה, ורבי יוחנן הלכה כסתם משנה אית ליה בכל מקום ואפילו תמצי לומר אמוראי נינהו, הוי ליה למימר הכי. ושמא נאמר דר"י לא מפרש למתניתין הכי ולא ידעינן היכי מפרש לה.

מהדורות תליתאה ורביעאה:

אבל אומר לו ראה שתעמוד עמו לערב כמה נ"ל דחוק פתרון המורה. א"כ ישכיר אדם פועלין ויעשה מו"מ ע"י רמיזה שלא יבאר הדבר בפירוש ועוד דדיוקא דמתני' יתירא לא משמע הכי שפיר: וברוב ספרים מצאתי כתוב ראה שתעמוד עמי לערב ולא הנראה. והנכון בעיני לפרש כן דוקא לא יאמר לחבירו לשכור לו פועלין בשבת אבל יכול לומר לו ראה שתעמוד עמי לערב למ"ש לשכור לו פועלין. דדוקא לשוכרן בשבת אסור משום ודבר דבר אבל לומר לי תשכירם במוצאי שבת אינו אלא הרהור ואע"ג דהרהור דמעשה אסור כדאמרי' בעירובין לא יטייל אדם בתוך שדהו לידע מה היא צריכה הרהור דדיבור מותר וריב"ם זצק"לכ' אסור הוא לומר אני אשכור פועלין למחר ואינו נ"ל כלל:

מפקחין פיקוח נפש בשבת במקצת ספרים מצאתי כתוב וגם המורה פירשו ואמר בדבר שיש בו סכנה ואניו נ"ל דלא מיירינן אלא בדבו' בעלמ' ובפ"נ שיש בו סכנ' אפי' מעש' וחילוק גמו' מות' וברוב ספרים אינו כתוב ולפקח על עיססקי רבים הוא להשתדל ולדבר בעבורם אם יש להם שום צורך: