רשב"ם על שמות כו

(א). ואת המשכן וגו': עשר יריעות התחתונות קרויין משכן כי תחתיהם הארון מקום שהשכינה שורה:

(ג). חוברות: נתפרות יחד במחט:

(ד). מקצה בחוברת: בשפת יריעה החמישית:

(ו). וחברת: ע"י קרסים בלולאות תחבר שתי המחברות:
והיה המשכן אחד: עשר היריעות הקרויין משכן יהיה עתה אחד:

(ט). וכפלת את היריעה השישית: כלומר חצייה תולה למטה אל מול פני האהל וחצייה של אחרונה תסרח על אחורי המשכן יותר מיריעות המשכן שתי אמות, כיצד? עשר התחתונות כשנתחברו יחד ארכן ארבעים ורחבן עשרים ושמונה, והמשכן ארכו שלשים אמות כי לעשרים קרש שבצפון ועשרים שבדרום יש שלשים אמה, כי רוחב הקש אמה וחצי, כשפורשן על המשכן ארכן לאורך המשכן שלשים אמה, והרי עשר אמות תלויות אחורי המשכן, ולצד צפון ולצד דרום מן העשרים ושמונה אמות עשר על המשכן ולצדדין תלויין תשעה מכאן בכותל צפוני ותשעה בכותל דרומי, וכשפרש עליהן יריעות עזים שהן ארכן ארבעים וארבעה, חצי היריעה שהן שתי אמות נכפלות למטה והשלשים על המשכן י"ב הנותרות, העשר מהן תלויות אחורי המשכן בשוה ליריעות התחתונות, וחצי היריעה העודפת שהן שתי אמות יותר מן התחתונות, וכשפירש רחבן שהוא שלשים אמה לאחר שנתחברו אז על רחבו של המשכן מהן עשר אמות, ועשר אמות תלויין לצד צפון וכן לצד דרום, ונמצאו עודפות אמה מכאן ואמה מכאן על התחתונות, שהן נגררות תשע מכאן ותשע מכאן ואילו עשר, וזהו שכתוב והאמה מזה והאמה מזה וגו':

(יג). על צדי המשכן: לכסות האמה של אדנים עד הקרקע, שהרי גובה הקרשים עשר אמות עם האדנים:

(יד). ומכסה עורות תחשים מלמעלה: מלמעלה של עורות אילים, וכן פשוטו משמע, ויש מפרשים כן במס' שבת:

(טו). עצי שטים עומדים: זקופין נותנין אותן ולא שוכבים:

(יז). שתי ידות לקרש האחד: חרוצין היו הקשרים באמצעיתן להניח שתי ידות בהן:
משולבות: הידות זה כנגד זה, וכל סביב הידות היה הקרש חרוץ מכל צד כדי שיכנסו הידות של כל קרש וקרש בתוך שני אדנים שתחת הקרש האחד, וגם האדנים היו חלולים להכניס בהן הידות:

(כב). ולירכתי המשכן תעשה ששה קרשים: שהן תשע אמות מצפון לדרום, נשאר חצי אמה בקרן מערבית אצל הצפון מכאן ואצל הדרום מכאן אויר, ובאין שתי הקשרים של מקוצעות שהן אמה וחצי וממלאין אחת לצד צפון חצי אמה והאמה מן הקרש ממלא ומשוה המשכן ומכסה את עובי קרש צפוני, וכן אמת קרש השני מכסה עובי קרש דרומי, ונמצא האויר שבתוך המשכן עשר אמות רוחב ופגם של מקוצעות מכוסה ושוה מכאן ומכאן, ומרובע לגמרי זוויות המשכן מבחוץ:

(כו). בריחים וגו' חמשה: חמשה טבעות בכל קרש מבחוץ זה תחת זה להכניס בהן הבריחים מלבד הבריח התיכון שבתוך הקרשים שהיו נקובים כולם להכניס הבריח התיכון שבתוך הקרשים שהיו נקובים כולם להכניס הבריח התיכון בתוכם בתוך חלל הקרשים, הרי האדנים מלמטה והבריחים החיצונים ובריח התיכון, הרי חוזק התיכון בתוכם בתוך חלל נקבי הקרשים גדול, לפי פשוטו של מקרא שלשה בריחים תיכונים היו, אחד בצפון ואחד בדרום ואחד במערב מן הקצה אל הקצה, מקצה כותל צפוני לקצהו השני וכן בדרום וכן במערב, ועל ידי המקוצעות נתחבר כל המשכן כל שלש כתליו יחד, שהרי בריחי הצפון והדרום נכנסו גם במקוצעות שהרי אמה מן המקצוע מכסה עובי קרש של מקצוע השני, והרי קבועים ראשי הבריחים של צפון ודרום במקוצעות, ולפי דברי רבותינו בריח התיכון מתעגל בתוך שלשה הכתלים מן הקצה אל הקצה על ידי נס:

(לא). פרכת: לפי ענינו לשון מחיצה והבדלה בין בית לבית:
מעשה חושב: אומן, כעין מעילים ציוריהן מעשה אורג אבל רוקם ציור מטוה במחט מבחוץ:

(לב). וויהם: כעין מזלג כעמודים, קבועים להכניס בהם שפת הפרוכת מלמעלה:

(לג). ונתת את הפרכת: תחת הקרסים של זהב, שהם לסוף עשרים אמה של יריעות הפרוסות בתחילת המשכן, כי המשכן ארכו שלשים והקרסים באמצע של ארבעים אמה של עשר יריעות, נמצא מן הפרכת עד פתח מזרח עשרים של היכל וממנו לצד מערב עשר אמות של בית קדשי הקדשים:

(לו). מסך לפתח האהל: שאין שם יריעה לבד חצי היריעה הכפולה למעלה:
מסך: כמו מסיך, וכן מגן מגין, לפי' אפילו כשהן דבוקין אינן נחטפין בראשיתם לפי שהן לשון פועל כדכתיב מסך פתח אהל מועד, מגין של פתח, וכן מגן שאול בלי משוח בשמן, אבל דבר בקר שהוא שם דבר כשהוא דבוק נקוד בחטף בקר זבח השלמים, דבר השמיטה: