קטגוריה:תהלים קו טז

<< | ספר תהלים • פרק ק"ו • פסוק ט"ז | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב:

ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה

המהדורה המנוקדת:

וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה לְאַהֲרֹן קְדוֹשׁ יְהוָה.

המהדורה המוטעמת:

וַיְקַנְא֣וּ לְ֭מֹשֶׁה בַּֽמַּחֲנֶ֑ה
לְ֝אַהֲרֹ֗ן קְד֣וֹשׁ יְהֹוָֽה׃

המהדורה הדקדוקית:

וַ/יְקַנְא֣וּ לְ֭/מֹשֶׁה בַּֽ/מַּחֲנֶ֑ה לְ֝/אַהֲרֹ֗ן קְד֣וֹשׁ יְהוָֽה׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

עריכה

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ויקנאו למשה" - במדבר הכעיסוהו כמו קנאוני בלא אל (מצאתי)

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

ויקנאו - זה שאמרו למשה: כי תשתרר עלינו. לאהרן - בעבור הלוים: בקר ויודע ה' את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו, על כן קראו: קדוש ה'.

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"ויקנאו" - ענין כעס כמו הם קנאוני (דברים לב)

מצודת דוד

"ויקנאו" - הכעיסו למשה במחנה בפרסום רב והם קרח ועדתו שקנאו למשה ולאהרן

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(טז-יז) "ויקנאו", לפי הסדר האמור פה מבואר כדעת האומרים שמחלקותו של קרח היה קדם מעשה המרגלים אחר מעשה של קברות התאוה, (ולמ"ד שהיה אחר מעשה מרגלים, צ"ל שחושב לפי חומר החטא והעונש, ולכן סמך העגל ומרגלים ביחד אחר מעשה קרח, שהיה חטאם גדול ביתר שאת), והנה בעדת קרח היו שם שני כתות, שדתן ואבירם ור"ן ראשי סנהדראות היו מתנגדים על השבעים זקנים שבחר משה, כי הם היו קרואי מועד אנשי שם וחרה להם על שלא נח עליהם הרוח, וע��"א "ויקנאו למשה במחנה" שקנאו בסבת משה מה שעשה במחנה, כמ"ש ויאסף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל, וקרח היה חולק על הכ"ג נגד אהרן, ועז"א "לאהרן קדוש ה'", והיה בהם שלשה מיני עונשים, דתן ואבירם נבלעו, ועז"א "תפתח ארץ", ודתן נבלע לבדו ואבירם היה לו עדה של בנים ובנות שהם עשרה, ועז"א "ותכס על עדת אבירם":