קטגוריה:משלי ג לג

הפסוק מתייחס למצב שבו לרשע יש בית גדול ויציב, ולצדיק יש רק נוה - מקום מגורים קטן וצנוע, כמו אוהל של רועי צאן (מלבי"ם). אולם בתוך ביתו של הרשע ישנה מְאֵרָה (חסרון וקללה, מאותו שורש כמו אָרוּר), ובביתו של הצדיק ישנה ברכה.

הקללה והברכה יתגלו בעתיד, כאשר ביתם של הרשעים ייהרס ונויהם של הצדיקים ייבנה, על-פי שתי המשמעויות של המילה בית - מקום מגורים ורכוש, ומשל למשפחה:

1. מגורים: "מְאֵרַת ה' בְּבֵית רָשָׁע - זה עשו הרשע, כמה דתימא (מלאכי א, ד): "רֻשַּׁשְׁנוּ ונשוב ונבנה חרבות כה אמר ה' צבאות המה יבנו ואני אהרוס וגו'". וּנְוֵה צַדִּיקִים יְבָרֵךְ - אלו ישראל, שכתוב בהם (ישעיה ס, כא): "ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ" "ועיניכם תראינה ואתם תאמרו יגדל ה' וגו'"" (במדבר רבה יא א).

2. משפחה: "מארת ה' בבית רשע - זה הנואף. מה היא המארה? שהמים המרים המאררים בודקין אותו כשם שבודקין אותה, הוי מארת ה', כמה דתימא "יתן ה' אותך לאלה וגו'". ונוה צדיקים יבורך - זה נזיר ונזירה, שאם נזרו מן היין להשמר מן העבירה זוכים לברכה, לכך סמך אחר פרשת נזיר פרשת ברכת כהנים, שהוא זוכה לקבל הברכות של ברכת כהנים, הוי "ונוה צדיקים יבורך", כמה דתימא "יברכך ה' וישמרך"" (במדבר רבה יא א).

הקללה והברכה מתגלות כבר בהווה - באופן שבו האדם משתמש ברכושו:

3. "מארת ה' בבית רשע - זה פקח בן רמליהו, שהיה אוכל ארבעים סאה גוזלות בקינוח סעודה (שלא נשׂבע מכל מה שהיה אוכל), ונוה צדיקים יבורך - זה חזקיה מלך יהודה, שהיה אוכל ליטרא ירק בסעודה." (רבי יוחנן, בבלי סנהדרין צד ב) - הרשע אינו שבע מכל הרכוש העצום שיש לו, והצדיק שבע גם מכמות קטנה.

4. "מארת ה' - ר"ל העושר אשר בבית הרשע קללת ה' היא, כי שמורה לרעתו, ותחשב אם-כן לקללה. יברך - ה'... יברך את אשר בנוה הצדיקים, רוצה לומר לברכה תחשב, כי ישפיעו מטובם לדל ויקבלו גמול" (מצודות) - הרשע צובר כמויות עצומות של עושר שבסופו של דבר פועלות לרעתו, והצדיק מתחלק ברכושו עם עניים וזוכה לברכה.

5. בתורת הסוד, ה"מארה" היא כינוי לכוח שטני בשם "לילית", שנותנת לרשעים אשליה של עושר והצלחה בעולם הזה כדי להרוג אותם בעתיד: "וּטְחוֹל אִיהוּ לִילִי"ת מְאֵרַת ה' בְּבֵית רָשָׁע, וְאִיהִי אַסְכְּרָה לְרַבְיֵי דְאִינוּן חַיָּיבַיָּא, חַיְיכַת בְּהוֹן בְּעוּתְרָא בְהַאי עָלְמָא, וּלְבָתַר קְטִילַת בְּהוֹן" (תיקוני זהר קמ ב, וראו גם פרדס רמונים כג יג).