קטגוריה:בראשית כא כו

כל בר דעת יודע שבשלטון רודני עבד לא יעז לעשות דבר ללא פקודה מפורשת.
קיימת אפשרות שאבימלך פקד על חייליו ועבדיו לסלק נוודים רבים שחיו בגבולות ארצו על ידי פגיעה במקורות המים שלהם, וכך קרה שאברהם נפגע בלי כוונה.
נהיר וברור שכאשר אבימלך שמע שבאר אברהם נגזלה ממנו הוא בא לפייסו כדי שאלוהים לא יכעס עליו עוד פעם.
למעשה, מבצע גירוש הזרים עזר גם לאברהם כי לבטח הזרים האלו הציקו גם לו.
לאברהם היה ברור מדוע אבימלך בא לבקרו, ולכן הוא לא התבייש להוכיח אתו.

1. "לֹא יָדַעְתִּי" – אבימלך אומר 'אני לא ידעתי', אחרים ופיכל שר הצבא אולי ידעו. ברור שאבימלך ידע משהו לכן הוא בא, אבל הוא לא ידע הכל: מתי גזלו, באר של מי, כמה בארות, מי עשה זאת וכדומה.
2. "מִי עָשָׂה", כלומר אבימלך ידע שבאר של אברהם נגזלה מאברהם, אך לא ידע מי האיש אשר עשה זאת.
3. "הַדָּבָר הַזֶהּ" - אבימלך לא מגדיר את המעשה או מציין מתי הדבר אירע. אבימלך מדבר ביחיד, כאילו שעבדיו סתמו באר אחת בלבד, ולא כמנהגם לסתום ולחזור ולסתום הרבה בארות. אבימלך אוהב לדבר בצורה עמומה ולא מפורטת. סגנון הדיבור הזה מכסה כל דבר אפשרי, ובעצם מכריח את הצד השני להסביר באיזה דבר מדובר והאם אבימלך באמת ידע או לא ידע אודות הדבר המסוים הזה. כך דיבר אבימלך גם בעניין שרה: "מָה רָאִיתָ, כִּי עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה" (ביאור:בראשית כ י).
4. "וְגַם אַתָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי" - האשמת הצד השני, לאמור: א��רהם גם אשם בסבלו.
5. "וְגַם אָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי" - אבימלך טוען שהוא לא שמע על המקרה, אך הוא אינו אומר שהוא לא ידע אודות הבאר. החלק הזה של המשפט סותר את החלק הראשון בדבריו "לֹא יָדַעְתִּי מִי עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶהּ". מכאן ניתן להבין שאבימלך ידע שבאר נסתמה, וכאשר הוא הבין שבאר של אברהם נגזלה על יד אנשיו הוא החליט לבוא לבקר את אברהם.
6. "וְגַם אָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי בִּלְתִּי הַיּוֹם" - אנחנו חושבים שאבימלך אמר לאברהם: 'לא שמעתי בלתי עכשיו, ממך', אולם המילה "יּוֹם", בתקופת האבות, מתחילה משקיעת השמש ביום הקודם בערב, כך שאפשרי שאבימלך שמע זאת אתמול בערב ולכן בבוקר הוא יצא לבאר שבע לפייס את אברהם.

מדברי אבימלך ניתן להסיק:

• אבימלך לא הכחיש שהבאר של אברהם נגזלה ממנו. הוא קיבל את דברי אברהם כעובדה וכאמת.
• אבימלך לא הכחיש שחייליו הם שגזלו את הבאר – הוא אף לא טען שאנשים אחרים גזלו את הבאר. הוא מאשר שהאנשים שלקחו את הבאר היו עבדיו ולכן הוא חייב לפייס את אברהם.
• אבימלך מתגונן וטוען שהוא אינו יודע מי גזל את הבאר, כלומר, הוא טוען שהוא לא נתן פקודה להציק לאברהם, אלא רק לנוודים אחרים באזור.
• אבימלך לא נשבע ומבטיח להעניש את העבריינים. הוא יודע שהוא יסתבך אם הוא יבטיח דבר כזה, ולא יקיים את הבטחתו.

אבימלך לא מודה שהוא פוגע במקורות המים של המהגרים לארצו במטרה לשמור על אדמתו, היינו, הוא מכחיש שהתנהגותו זהה בעצם להתנהגות אנשי סדום. לא נכתב שאבימלך פגע באנשים עצמם. למעשה, אברהם ושרה פעלו באופן דומה כאשר הם גרשו את הג�� וישמעאל למדבר.

לאברהם כבר היה ניסיון במריבות של רועים, ככתוב: "ויְַהִי רִיב, בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם, ובֵּין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט" (ביאור:בראשית יג ז). למעשה אברהם היה מעוניין לסלק את לוט מעליו ולכן התחיל בריב שבסופו היה לגיטימי מצדו לגרש את לוט ולבקש ממנו להפרד, ככתוב: "הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי" (ביאור:בראשית יג ט).

אלוהים הביא הרבה ברכות על אברהם ועל חלקן אבימלך ידע. קיימת אפשרות שאברהם השתמש בדברי אבימלך: "אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה" (ביאור:בראשית כא כב),. גם בפעם הקודמת אבימלך טען לאי-ידיעה, ככתוב: "הֲלֹא הואּ אָמַר לִי אֲחֹתִי הִוא, וְהִיא גַם הִוא אָמְרָה אָחִי הואּ; בְּתָם לְבָבִי ובְּנִקְיֹן כַּפַּי, עָשִׂיתִי זֹאת" (ביאור:בראשית כ ה). זו בעצם שיטה נפוצה שבה משתמשים אנשים כדי לצאת מצרות, היינו לומר: 'לא ידעתי', 'לא אמרו לי'. כאשר אדם טוען לאי-ידיעה מאוד קשה למצאו עדים והוכחות שיפריכו זאת, במיוחד אם האדם משמיד את כל ההוכחות ומאיים על עדים. גם הפעם אבימלך מיד מכחיש וטוען: "לֹא יָדַעְתִּי" (בראשית כא כו). אולם הביקור הפתאומי ללא הסבר וההכחשה הזאת רומזות שאבימלך ידע. ( ראה: Kafkatrapping בויקיפדיה)

אברהם הבין שאין לו עדים להוכיח שאבימלך משקר, ולכן בהמשך אברהם משתמש בכבשים כעדים (ביאור:בראשית כא כח), כדי להראות שעבדי אבימלך מתנהגים ככבשים ושותקים.

"וְגַם אַתָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי" - אבימלך מטיל את האשמה על אברהם. אבימלך טוען שהעבירה נמשכה בגלל שאברהם לא דיווח על המקרה. גם במקרה של לקיחת שרה לביתו של אבימלך, אבימלך האשים את אברהם ושרה ששיקרו לו: ששרה היא אחותו של אברהם ולא אישתו (ביאור:בראשית כ י).

הפעם אברהם לא ענה, אך תשובתו מהמקרה הקודם תקפה גם עכשיו: "כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶהּ והֲַרָגונִּי" (ביאור:בראשית כ יא). כלומר, אם מקודם טען אברהם שהוא לא בא למשפט כי חשש שלגנוב נשים ולגזול רכוש למען המלך זהו המנהג המקובל וכי כל המתלונן יומת, אזי במקרה הזה הוא חשש שגם גניבת הבאר נעשתה לפי צו המלך, כי אין יראת אלוהים בארץ פלישתים.

בדבריו טוען אבימלך, שאברהם לא יכול לקבל פיצויים על ההפסדים שהיו לו מאז שהבאר נגזלה משום שמדובר בטעות ומשום שאברהם לא עשה מאמץ לדווח על המקרה. כמובן שאברהם העדיף לדון בעניין כאשר אבימלך ושר צבאו נמצאים במחנהו, ומוקפים בחייליו ועומדים במרחק זריקת סכין או שילוח חץ.

אברהם ושרה באו לגרר לפני ששרה נכנסה להריון. לפי סדר הסיפורים אבימלך בא לבקר לאחר לידתו של יצחק וגמילתו. אבימלך הופיע במפתיע אחרי וסביר שדברי אבימלך: "אֱלֹהִים עִמְּךָ, בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה" (ביאור:בראשית כא כב) מתכוונים ליחס המיוחד של אלוהים לאברהם, ומעידים שאבימלך דאג שאלוהים יעניש אותו אל גניבת הבאר שאדוני בירך בה את אברהם.

במילים אחרות אבימלך ענה לאברהם: ׳אני פקדתי על פיכל לפנות מתנחלים ולקחת מהם את הבארות. אתמול בערב דווח לי שבטעות גזלו לך באר שאתה חפרת. לכן, מיד באתי עם פיכל להתנצל ולהחזיר לך את הבאר כדי שאלוהים לא יכעס עלי, שכן פעלתי בתום לב וניקיון כפיים.׳

אולם אבימלך לא היה מסוגל לבקש סליחה מאברהם ולהודות שאנשיו עשו שגיאה. הוא היה חייב לשמור על כבודו כמו במקרה של גנבת שרה. אברהם הבין את זה ולא לחץ על אבימלך, אלא הוא סיים את השיחה ואפילו כיבד את אבימלך במתנות.