לדלג לתוכן

ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/צו ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


שלא בהעמדת היו"ד כי בא על דרך הנבלעים פ"אי הפעלים בדגש, כמו "יִצְּרֵהוּ" (ישעיהו מד יב), "וְיִסְּרֵנִי" (ישעיהו ח יא). ולולי הרי"ש היה דגוש. או יהיה משקל "יִרְטֵנִי" – יִרְאֵנִי, ויהיה שרשו רטה.

ירע – "נַפְשׁוֹ יָרְעָה לּוֹ" (ישעיהו טו ד). העתידים: רַע, רְעוּ, אֵרַע, יֵרַע – "וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ" (דברים טו י), "מַדּוּעַ לֹא יֵרְעוּ פָנַי" (נחמיה ב ג).

ירק – "וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ" (במדבר יב יד). העתידים: אִירַק, יִירַק.

ירשׁ – העתידים: יְרַשׁ, יִרְשׁוּ. ובתוספת ה"א: "יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה" (דברים לג כג). ובחסרון בצרי: "עֲלֵה רֵשׁ" (דברים א כא); או בפתח: "הָחֵל רָ֔שׁ" (דברים ב כד), אלא שנקמץ מפני הזקף. רְשׁוּ, רְשִׁי, רֵשְׁנָה – "בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ" (דברים א ח). אִירַשׁ, יִירַשׁ וכולי. ובחסרון פ"א-הפֹעל: "וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ" (בראשית כב יז), "יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב" (עובדיה א כ), "וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן" (מ"ב יז כד), "וַיָּבֹאוּ וַיִּרְשׁוּ אֹתָהּ" (ירמיהו לב כג). והם על פי המסורת ארבעה חסרים. והפעל הכבד: הוֹרִישׁ, הוֹרַשְׁתָּ וכולי. אוֹרִישׁ, יוֹרִישׁ וכולי.

ישׁב – העתידים, (ו)הצווי: שֵׁב, ובתוספת ה"א: "קוּם נָא שְׁבָה" (בראשית כז יט), (שְׁבִי,) שְׁבוּ, ובהפסק: "הַשְׁפִּילוּ שֵׁבוּ" (ירמיהו יג יח), שְׁבִי, שֵׁבְנָה, אֵשֵׁב, יֵשֵׁב וכולי. "אִם שׁוֹב תֵּשְׁבוּ בָּאָרֶץ הַזֹּאת" (ירמיהו מב י), אמר רבי יהודה כי נהפך פ"א-הפֹעל לעי"ן-הפֹעל, כי היה משפטו יָשׁוֹב. והנכון כי הוא כמשפטו, והו"ו הכתובה בשׁוֹב היא ו"ו המשך, כו"ו שָ��מוֹר, זָכוֹר, ויו"ד פ"א-הפֹעל נגרעה. ואף על פי שאין המנהג כן במקור, הנה מצאנו "יָדַעְתִּי כִּי כֹל תּוּכָל" (איוב מב ב), שהוא מקור כמו יָכוֹל. ומלת "וְהוֹשְׁבוֹתִים כִּי רִחַמְתִּים" (זכריה י ו) הורכבה מן וְהוֹשַׁבְתִּים מן ישב, ומן וַהֲשִׁבוֹתִים מן שוב, ושני הענינים נכונים בו, לפיכך הורכב בהם. ומלת "בְשִׁיבָתוֹ בְמַחֲנַיִם" (ש"ב יט לג), אפרשנה בשרש שוב (לקמן קט ע"ב), וכן "אִם יָשׁוֹב יְשִׁיבֵנִי יְיָ" (ש"ב טו ח).

ישׁח – על דעת רבי יונה שכתב כי מן השרש הזה "וְיֶשְׁחֲךָ בְּקִרְבֶּךָ" (מיכה ו יד), וכן "שְׁחִי וְנַעֲבֹרָה" (ישעיהו נא כג), נאמר העתידים: שַׁח, שְׁחוּ, שְׁחִי, שַׁחְנָה, אֵשַׁח, יֵשַׁח וכולי. "וְיֶשְׁחֲךָ" שם בפלס "וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ" (תהלים פה ח). גם יש לומר שהוא משרש שחה, כמו שנכתבנו במקומו בעזרת האל (ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קכא ב.

ישׁם – "וְהַבָּמוֹת תִּישָׁמְנָה" (יחזקאל ו ו). ובבנין הִפְעִיל בהבלע פ"א-הפֹעל