קטגוריה:משלי ג טו

פנינים = אבן חן יקרה ונדירה. הפסוקים, מן הסתם, מסודרים בהדרגה, מהזול אל היקר: כסף - זהב - פנינים - כל חפציך; מכאן שהפנינים יקרות יותר מכסף וזהב. גם מפסוקים אחרים נראה שהפנינים היו יקרות ונדירות במיוחד (איוב כח18, משלי כ15, משלי לא10). המפרשים הסבירו בכמה דרכים את הקשר בין פנינים לבין החכמה והתורה:

1. פנינים מגיעים מעולם אחר - עולם המים; כך גם החכמה מגיעה מעולם אחר - "מן השמים ומשכל אלהי שהוא עוד רחוק יותר ממצולות ימים" (מלבי"ם).

2. "נקראים פנינים לפי שטורחים להוציאם לפני ולפנים... במעי הימים, אבל אין בהם כוח להכניס את האדם בפנימיות הקדושה כמו החכמה והתבונה, שהמשכילים המתייגעים לקנותם... כל השערים העליונים נפתחים לפניהם" (רמ"ד ואלי).

3. חכמי התלמוד דרשו שהמילה פנינים היא משל לכהן הגדול, שנכנס לאיזור הפנימי והמקודש ביותר במקדש, והסיקו מפסוקנו מסקנה מעשית: "אבל אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ [שניהם בסכנה, ואפשר להציל רק אחד מהם] - ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ... דאמר קרא יקרה היא מפנינים - מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים" (רבי אחא ברבי חנינא, בבלי הוריות יג א, רמב"ם הלכות תלמוד תורה ג, טור יורה דעה רמו, ספר המידות השלם שער התורה) . הפנינים, שצבען לבן טהור, מזכירות את הכהן הגדול, ��נכנס לקודש הקודשים ביום הכיפורים כאשר הוא לבוש בגדי לבן, וכולו טהור. הפנינים הנדירות והמיוחדות הן משל לכהן הגדול, שגם הוא אדם נדיר ומיוחד - אחד בדורו; ובכל זאת, חכמתו של התלמיד-החכם מיוחדת וחשובה יותר.

4. באופן דומה דרשו, שהמילה פנינים היא משל לבכור, שהגיע לעולם לפנֵי אחיו, והסיקו מפסוקנו, שנושאי התורה חשובים ונכבדים יותר מהבכורות (במדבר רבה ו א). הבכורים, כידוע, היו אמורים לכהן במקדש לפני חטא העגל, ורק בעקבות החטא נבחרו בני לוי במקומם, כך ששני המדרשים הללו דומים.

וכל חפציך לא ישוו בה - החכמה והתבונה שוות ומועילות יותר מכל שאר הדברים שאנשים בדרך-כלל רוצים בהם; אולם הכינוי חפציך (ולא חפצים) מדגיש שהכוונה רק לרצונות אישיים של האדם, ולא לדברים שה' חפץ בהם, כגון מצוות או התנדבות. ראו לימוד תורה לעומת מצוות אחרות.