מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
פסוק א
• לפירוש "פסוק א" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד
"
נבחר" -
שם טוב
נבחר מעושר רב, ו
חן טוב נבחר
מכסף וזהב.
פסוק ב
• לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"נפגשו" - ענין פגיעה, (משלי כט): "כמו רש ואיש תככים נפגשו".
מצודת דוד
"
עשיר" - מוסב למעלה, לומר לזה נבחר שם וחן מעושר, כי העושר לא ישובח והעוני לא יגונה, כי מה' יצא הדבר בגזרה היורדת מן השמים ו
פגשה בהם, בזה ה
עושר ובזה ה
עוני כפי הגזרה, כי
ה' עושה כל אלה, ולא בעבור רוב החכמה העשיר העשיר; אבל השם והחן באה בבחירת האדם עצמו.
פסוק ג
• לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"נענשו" - גם הפסד הממון קרוי בלשון עונש, כמו (דברים כב): "וענשו אותו מאה כסף".
מצודת דוד
"
ראה רעה" -
הערום רואה הרעה המעותדת לבא
ונסתר ממנה, ר"ל שומר עצמו מן הרעה טרם בואה; אבל ה
פתאים עברו דרך הרעה ולא נשמרו, והשיג אותם
העונש וההפסד.
פסוק ד
• לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"עקב" - ענינו סוף ואחרית, ע"ש שהעקב הוא סוף הרגל.
מצודת דוד
"
עקב" - סוף ה
ענוה היא
יראת ה', ר"ל הענוה תסבב היראה, כי כשיכיר בשפלות עצמו יגדיל רוממות המקום, ותבוא בלבו יראת הרוממות, וימצא
עושר וכבוד וחיים.
פסוק ה
• לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"צנים" - קוצים, כמו (במדבר לג): "ולצנינים בצדיכם".
מצודת דוד
"
צנים פחים" - קוצים ו
פחים יקושים נמצאים
בדרך עקש, ר"ל המעקם דרכיו יתייסר בקוצים וילכד בפח; אבל ה
שומר נפשו וסר מדרך העקש, הנה
ירחק מצנים ופחים ולא עליו יהיו.
פסוק ו
• לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"חנוך" - הוא ענין התחלה לדבר שעתיד לעמוד בו, כמו (דברים כ): "ולא חנכו".
מצודת דוד
"
חנוך" - התחל והרגל את
הנער בשנים להוליכו בעבודת ה'
לפי דרך חכמתו, אם מעט ואם הרבה; וכשיהיה מורגל בעבודת ה', אז
גם כי יזקין לא יסור ממנה, כי יתן לב להשכיל כשרון המעשה ההיא.
פסוק ז
• לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד
"
עשיר" - ה
עשיר בדעת
ימשול בעניי הדעת. וכן "
עבד לוה לאיש מלוה", רוצה לומר, כמו שה
לוה הוא מוכנע לה
מלוה על כי לוה לו די מחסורו, כן ימשול החכם בעניי הדעת על כי יספיק להם משאלותם בדבר החכמה.
פסוק ח
• לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"ושבט עברתו" - הושאל לשון שבט על העברה והזעם, וכן (ישעיהו י): "אשור שבט אפי".
מצודת דוד
"זורע" - כמו הזורע דבר מה הנה יקצור המין שזרע, כן הגמול לפי המעשה.
"
ושבט עברתו" -
שבט חמתו, שהיה מכה ורודה בה, הנה
יכלה, ר"ל יפסיד היכולת.
פסוק ט
• לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד
"
טוב עין" - הנותן לעני בעין יפה, יבורך מה',
כי הלא
נתן מלחמו לדל, ואם עוד יבורך בנכסיו ישפיע עוד יותר ולא ירע לבבו בתתו לו.
פסוק י
• לפירוש "פסוק י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"וישבות" - ענין הביטול, כמו (ישעיהו יד): "שבת נוגש".
מצודת דוד
"גרש לץ" - גרש ממך את הלץ ויצא המריבה, כי דרך הלץ לחרחר ריב.
"
וישבות" - אז יבוטל
דין וקלון, כי כשיהיה ריב יגשו למשפט וירבו לבזות זה את זה, וכשאין מחרחר ישבות הכל.
פסוק יא
• לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד
"
אוהב" - מי ש
אוהב איש
טהר לב מבלי סיג אוון, ויאהב את מי שיש
חן באמרי
שפתיו על כי בדעת ידבר, הנה
המלך מכבדו, כי כן דרך המלך לאהוב אנשים כאלה.
פסוק יב
• לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"ויסלף" - ויעקם.
מצודת דוד
"
עיני ה'" - המקום ישגיח בשמירת אנשי ה
דעת, ויעוות לקלקל
דברי עצת ה
בוגד אשר ידבר ללכוד אנשי הדעת לא יוכל להם.
פסוק יג
• לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד
"
אמר עצל" - בעבור העצלות לא יצא מפתח ביתו לעשות מלאכתו, ויבדה מלבו לאמר: 'הלא ה
ארי בחוץ ויטרוף נפשי, ו
בתוך הרחובות אהיה נרצח מן הלסטים המצויים שם'.
פסוק יד
• לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"שוחה" - בור, כמו (תהלים ט): "בשחת עשו".
"זרות" - מלשון זר.
"זעום" - ענין כעס.
מצודת דוד
"שוחה" - כחפירה עמוקה, אשר הנופל בה קשה לו לעלות, כן הוא הנלכד בפתוי פי זרות, היא המינות אשר יקשה מאוד לפרוש ממנה.
"
זעום ה'" - מי ש
ה' זעם עליו וחפץ במיתתו הוא נכשל בה, כי לא יאיר עיניו בתחילת הפתוי להבין סכלות הדבר וכזביו.
פסוק טו
• לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד
"
אולת קשורה" - דבוק הוא במעשה ה
איולת כאלו
קשורה בלבו; אבל
שבט המייסר ירחיק ממנו את האיולת.
פסוק טז
• לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד
"עושק דל" - דבר בהווה, על כי אין העשיר מניח לגזול הימנו כי חזקה ידו.
"להרבות לו" - בחושבו שבזה יתרבה הונו.
"נותן לעשיר" - וכן הנותן מתן לעשיר.
"
אך למחסור" - בשתי אלה לא יבוא יתרון, כי אם
חסרון בעשרו: כי הגזל יאבד עוד את שלו, ובתת מתן לעשיר בעצמו מחסר עשרו והמקום לא ימלא החסרון כי לא עשה מצות ה' במתן ההוא.
פסוק יז
• לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"תשית" - תשים, כמו (בראשית ד): "שת לי אלהים זרע".
מצודת דוד
"
ולבך" - ר"ל לא שמיעת האוזן בלבד, כי גם
לבך שים לדעת התורה להבינה ולזכרה.
פסוק יח
• לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"נעים" - ענין מתיקות וערבות.
מצודת דוד
"
כי נעים" -
נעים תהיה כאשר
תשמרם בלבך הנתון בבטן, וכאשר כל דברי התורה
יחדיו יהיו נכונים על שפתיך מבלי שגיאה ובלבול. ולזה שים לבך להם, כי השומע מבלי הבנת הלב לא יוכל להוציא דבר מבלי שגיאה ואף מהר ישכחם.
פסוק יט
• לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד
"הודעתיך היום" - בהדברים האלה הודעתיך עתה להיות מבטחך בה', ופנה מכל עסקך להעמיק בדברי חכמים בכל לב.
"
אף אתה" - ר"ל עם שאתה רק לומד לעצמך ואינך גדול כהמלמד לאחרים, מ"מ
אף אתה בטח בה' כי יש תקוה גם לך.
פסוק כ
• לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"שלישים" - שרים ונכבדים, כמו (שמות טו): "ומבחר שלישיו", ור"ל דברים חשובים ונכבדים. וכן (משלי ח): "שמעו כי נגידים אדבר".
"במועצות" - מלשון עצה.
מצודת דוד
"
הלא כתבתי" - ר"ל: ופן תאמר 'איך אבטח בה' לפנות לבבי מכל עסקי להעמיק בדברי מלמדי, שמא שוגים גם המה בדברי התורה ואין מקום לבטוח בה' ולקבל שכר?' ולזה אמר:
הלא כתבתי לך בספר התורה דברים חשובים ונכבדים, אמורים
במועצות ודעת.
פסוק כא
• לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"קשט" - ענין אמת, כמו (תהלים ס): "מפני קושט סלה".
"לשולחיך" - ענין טרוד וגרושין, כמו (ירמיהו ג): "הן ישלח איש".
מצודת דוד
"
להודיעך" - ר"ל, דברי התורה ההיא עשוים המה
להודיעך אמיתת
אמרי אמת, לדעת להבדיל בין האמת ובין השקר, ולא תירא א"כ עוד פן ידיחוך בשגגתם, כי תוכל
להשיב אמרי אמת ותשובה נוצחת להמטעים ומגרשים אותך מדרך האמת.
פסוק כב
• לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד
"כי דל הוא" - ר"ל בחשבך כי דל הוא ואין לאל ידו לעמוד למולך,
"
ואל תדכא" -
אל תכתת ה
עני בשער המשפט כאשר ישפוט עמך.
פסוק כג
• לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"וקבע" - ענין גזל, כמו (מלאכי ג): "היקבע אדם אלהים".
מצודת דוד
"
כי ה'" - ר"ל אם אין לאל ידו לריב ריבו, הנה
ה' יריב ריבם, ומן
קובעיהם יקבע את הנפש, כי ימות ויאבד נפשו.
פסוק כד
• לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"תתרע" - מלשון ריע וחבר.
מצודת דוד
"
אל תתרע" -
אל תתחבר עם בעל אף,
ולא תבוא בדרך אחד
עם בעל חמה; וכפל הדבר במילים שונות.
פסוק כה
• לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"תאלף" - תלמד, כמו (איוב טו): "כי יאלף עונך פיך".
מצודת דוד
"
פן תאלף" -
פן תלמוד דרכו,
ותקח בזה
מוקש לנפשך.
פסוק כו
• לפירוש "פסוק כו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"משאות" - ענין הלואה, כמו (דברים כד): "משאת מאומה".
מצודת דוד
"בתוקעי כף" - בחברת אנשים התוקעים כף זה בעבור זה, להיות ערב בחובו בשעבוד מקויים.
"
בעורבים" -
בחברת אנשים הנעשים
ערבים על ההלואות; וכפל הדבר במ"ש.
פסוק כז
• לפירוש "פסוק כז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד
"
אם אין וגו'" - ר"ל,
אם לא יהיה
לך לשלם,
למה תגרום שהמלוה
יקח ממך מצעות
משכבך?
פסוק כח
• לפירוש "פסוק כח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"תסג" - ענין ההחזרה לאחור, כמו (דברים כז): "ארור מסיג גבול".
מצודת דוד
"
אל תסג" - הדרך לעשות דבר לסימן בין שדה האיש לשדה רעהו לדעת גבול השדות. ואמר: סימן ה
גבול אשר מ
עולם,
אשר עשו אבותיך,
אל תחזיר לאחור אל תוך שדה רעך להרחיב את גבולך.
פסוק כט
• לפירוש "פסוק כט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"חזית" - ענין ראיה, כמו (משלי כד): "ואחזה אנכי".
"חשכים" - שפלים ופחותים, כי כמו שנקראים השרים חורים מלשון חיור ולובן, כן יקראו הפחותים חשוכים מלשון חושך ושחרות.
מצודת דוד
"חזית" - כאשר תראה איש מהיר וזריז במלאכתו, דע כי סופו יעמוד לפני מלכים לשמשם, ולא יבא למדה זו לעמוד ולשמש לפני שפלים ופחותים.
