מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק ב/פרק מז
פרק מז
[עריכה]כבר התבאר ונגלה מאין ספק שרוב נבואת הנביאים במשלים - שהכלי בזה זאת פעולתו - רצוני לומר הכח המדמה. וכן צריך שנודיע גם כן מענין ההשאלות וההפלגות והגוזמות מעט שהנה יבוא מהם בכתובי ספרי הנבואה - וכשיובנו כמשמעם מדוקדקים ולא יודע שהם הפלגה וגוזמה או יובנו כמה שתורה עליו המילה לפי ההנחה הראשונה ולא יודע שהם מושאלים - יחודשו ענינים מרוחקים. וכבר בארו ואמרו "דברה תורה לשון הבאי" - רוצה לומר הגוזמה; והביאו ראיה מאמרו "ערים גדולות ובצורות בשמים" - וזה אמת ומכת ההפלגה - אמרו "כי עוף השמים יוליך את הקול"; ולפי זה נאמר "אשר כגובה ארזים גבהו וגו'". וזה המין נמצא הרבה בדברי הנביאים כולם - רצוני לומר ענינים נאמרו על צד הגוזמה וההפלגה לא על צד ההגבלה והדקדוק:
ואין מזה הכת - מה שכתבה התורה בעוג "הנה ערשו ערש ברזל וגו'" - ש'ערש' הוא המיטה "אף ערשנו רעננה" - ואין מטת כל אדם כשיעורו בשוה - שאינו בגד ילבשנו - אבל המיטה תהיה לעולם יותר גדולה מן האיש הישן עליה; והנהוג הידוע - היותה יותר ארוכה מן האיש בשיעור שלישית ארכו - ואם היה אורך המטה הזאת תשע אמות יהיה אורך הישן עליה לפי הנהוג בערך המיטות שש אמות או יותר מעט; ואמרו "באמת איש" - רוצה בו באמת האיש ממנו - רצוני לומר משאר האדם - לא שהיה זה באמת עוג כי כל איש הוא נערך האברים על הרוב - ויאמר שאורך עוג היה כפל אורך אחד משאר האדם או יותר מעט; וזה בלא ספק מזרות אישי המין אלא שאינו נמנע בשום פנים:
אבל מה שכתבה בו התורה ממדת ימי האנשים ההם - אני אומר שלא היה הימים ההם אלא האיש ההוא הנזכר לבדו ואמנם שאר האדם חיו הימים הטבעיים הרגילים. והיתה הזרות הזאת באיש ההוא - אם לסיבות רבות במזונו והנהגתו או על דרך המופת ונוהג מנהגו ולא יסבול שיאמר בזה זולת זה:
וכן עוד צריך שיתבוננו מאד הענינים הנאמרים על צד ההשאלה. מהם - מה שהוא מבואר נגלה לא יסופק על אדם כאמרו "ההרים ��הגבעות יפצחו לפניכם רינה וכל עצי השדה ימחאו כף" - שזה מבואר ההשאלה; וכן אמרו "גם ברושים שמחו לך וגו'" תרגם יונתן בן עוזיאל "אף שלטונין חדיאו לך עתירי נכסין - שמהו מענין המשל כ"חמאת בקר וחלב צאן וגו'". ואלו ההשאלות רבות מאד מאד בספרי הנבואה מהם - מה שירגיש ההמון בהיותם מושאלים ומהם - שיחשבום בלתי מושאלים; כי לא יסופק אדם באמרו "יפתח יי לך את אוצרו וגו'" - שזאת השאלה ושאין לאלוה 'אוצר' יאצר בו ה'מטר'; וכן אמרו "ודלתי שמים פתח וימטר עליהם מן" - לא יחשוב אדם עוד שיש בשמים שער ו'דלתות' אבל זה על צד הדימוי והוא מין מן ההשאלה. וכן צריך שיובן אמרו "נפתחו השמים" "ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת" אמחנו מספרי" "ימחו מספר חיים" - כל זה על צד הדימוי לא שיש לו 'ספר' לאלוה ית' יכתוב בו וימחה כמו שיחשבו ההמון בהיותם בלתי שוערים במקום ההשאלה הנה:
והכל - מכת אחת. ושא כל מה שלא זכרתי על מה שזכרתיו בזה הפרק והבדל הדברים בשכלך - ויתבאר לך מה שנאמר על צד המשל ומה שנאמר על צד ההשאלה ומה שנאמר על צד הגוזמה ומה שנאמר כפי מה שתורה עליו ההנחה הראשונה בדקדוק - ויתבארו לך אז הנבואות כולם ויתגלו וישארו עמך אמונות מושכלות הולכות על סדר נרצות אצל האלוה כי לא ירצה לו ית' כי אם האמת ולא ישנא כי אם השקר. ולא יתבלבלו דעותיך ומחשבותיך ותאמין דעות בלתי אמיתיות רחוקות מאד מן האמת ותחשבם תורה והתורות כולן אמנם הם אמת גמור כשיתבוננו כראוי - אמר "צדק עדותיך לעולם וגו'" ואמר "אני יי דובר צדק". ובזאת הבחינה גם כן תנצל מדמיון מציאות לא המציאו האלוה ומדעות מגונות אפשר שיביא קצתם לכפירה ואמונת חסרון בחק האלוה. כעניני ההגשמה והתארים וההיפעלויות כמו שבארנו או תחשוב בדברי הנבואה שהם שקר. והחלי כולו המביא לזה הוא - העלם מה שהעירונו עליו. ואלו הענינים גם כן מ'סתרי תורה'. ואף על פי שדברנו בהם הוא בכללות קל הוא לדעת פרטיו אחר מה שקדם: