מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מות וחיים ביד לשון ואהביה יאכל פריה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָהּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מָ֣וֶת וְ֭חַיִּים בְּיַד־לָשׁ֑וֹן
וְ֝אֹהֲבֶ֗יהָ יֹאכַ֥ל פִּרְיָֽהּ׃
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ואהביה יאכל פריה" - אוהב את לשונו ומרגיל לתורה אוכל שכרה בעוה"ז
רלב"ג
• לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מות וחיים - הנה ביד לשון מות וחיי' כמו שזכרנו ומי שיאהב הדבור אין ספק שיאכל פריו לטוב או לרע כמו שקדם.
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד
"ב��ד לשון" - בכח הלשון מסור המוות והחיים, אם ידבר בדברי תורה יחיה ואם בלשון הרע ימות.
"
ואוהביה" -
האוהב להרבות
בה אמרים
יאכל פריה, אם טוב ואם רע.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
מות וחיים ביד לשון ואוהביה יאכל פריה", הלשון מרמז על הדבור הנשגב התבוניי שמדבר בהיקישי התבונה שבו יבין להוציא דבר מדבר, ובו ישפוט בין האמת והשקר, שבו תלוי המות והחיים, שהמאמין בעקרי האמונה על ידי היקשי התבונה יחיה, וההולך בדרך עקש ומכחיש מציאות ה' והשגחה ושכר ועונש ימות, וזה תלוי ביד הלשון שהיא הבינה, "
ואוהביה יאכל פריה", הוא לא ישבע לעולם רק יאכל תמיד, כי הבינה אין לה גבול ותמיד יוסיף להוציא דבר מדבר:
