מ"ג בראשית מט כו
<< · מ"ג בראשית · מט · כו · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ברכת אביך גברו על ברכת הורי עד תאות גבעת עולם תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם תִּהְיֶין לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בִּרְכֹ֣ת אָבִ֗יךָ גָּֽבְרוּ֙ עַל־בִּרְכֹ֣ת הוֹרַ֔י עַֽד־תַּאֲוַ֖ת גִּבְעֹ֣ת עוֹלָ֑ם תִּֽהְיֶ֙יןָ֙ לְרֹ֣אשׁ יוֹסֵ֔ף וּלְקׇדְקֹ֖ד נְזִ֥יר אֶחָֽיו׃
תרגום
| אונקלוס (ת��ג'): | בִּרְכָתָא דַּאֲבוּךְ יִתּוֹסְפָן לָךְ עַל בִּרְכָתָא דְּלִי בָרִיכוּ אֲבָהָתַי דְּחַמִּידוּ לְהוֹן רַבְרְבַיָּא דְּמִן עָלְמָא יִהְוְיָן כָּל אִלֵּין לְרֵישָׁא דְּיוֹסֵף גּוּבְרָא פְּרִישָׁא דַּאֲחוֹהִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | בִּרְכָתָא דְאָבוּךְ יִתּוֹסְפַן עַל בִּרְכָתָא דִבְרִיכַן יָתִי אַבְהָתוֹי אַבְרָהָם וְיִצְחָק דַחֲמִידוּ לְהֵין רַבְרְבָנֵי עַלְמָא יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָו וְכָל בְּנָהָא דִקְטוּרָא יִתְכַּנְשַׁן כָּל אִלֵין בִּרְכָתָא וְיִתְעַבְדָן כְּלִיל דִרְבוּ לְרֵישׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקָדֵיהּ דְגַבְרָא דַהֲוָה רַב וְשַׁלִיט בְּמִצְרַיִם וְזָהִיר בִּיקָרָא דְאָחוֹי: |
| ירושלמי (קטעים): | בִּרְכָתָא דְאָבוּךְ יִתּוֹסְפָן עֲלָךְ עַל בִּרְכָתָא דְבָרִיכוּ יָתָךְ אַבְהָתָךְ אַבְרָהָם וְיִצְחָק מְתוּלִין לְטוּרַיָא וּמִן בִּרְכָתָא אַרְבַּעְתִּי אַמְהָתָא דִמְתִילִין כְּגוֹלַמְתָּא שָרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה יֵיתוֹן כָּל בִּרְכָתָא אִלֵין וְיִתְעַבְּדוּן כְּלִיל דְרָבוּי עַל רֵישָׁא דְיוֹסֵף וּלְקָדְקָדָא דְגַבְרָא דַהֲוָה רַב וְשַׁלִיט בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם וְזָהִיר בִּיקָרֵיהוֹן דְאָחוֹי: |
רש"י
"עד תאות גבעות עולם" - לפי שהברכות שלי גברו עד סוף גבולי גבעות עולם שנתן לי ברכה פרוצה בלי מצרים מגעת עד ד' קצות העולם שנאמר ופרצת ימה וקדמה וגו' מה שלא אמר לאברהם אבינו וליצחק לאברהם א"ל שא נא עיניך וראה וגו' כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולא הראהו אלא ארץ ישראל בלבד ליצחק אמר לו כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל והקימותי את השבועה וגו' זהו שאמר ישעיהו (ישעיהו נח) והאכלתיך נחלת יעקב אביך ולא אמר נחלת אברהם
"תאות" - אשמול"ץ כך חברו מנחם בן סרוק
"הורי" - ל' הריון שהורוני במעי אמי כמו הורה גבר (איוב ג)
"עד תאות" - עד קצות כמו (במדבר לד) והתאויתם לכם לגבול קדמה (שם ח) תתאו לבוא חמת
"תהיין" - כולם לראש יוסף
"נזיר אחיו" - פרישא דאחוהי שנבדל מאחיו כמו וינזרו מקדשי בני ישראל נזורו אחור ור"ד ותשב באיתן קשתו על כבישת יצרו באשת אדוניו וקוראו קשת ע"ש שהזרע יורה כחץ ויפזו זרועי ידיו כמו ויפוצו שיצא הזרע מבין אצבעות ידיו
"מידי אביר יעקב" - שנראתה לו דמות דיוקנו של אביו וכו' כדאי' (בסוטה דף לו) ואונקלוס תרגם תאות עולם ל' תאוה וחמדה וגבעות ל' מצוקי ארץ (והם הברכות) שחמדתו אמו והזקיקתו לקבלם
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם – לְפִי שֶׁהַבְּרָכוֹת שֶׁלִּי גָּבְרוּ עַד סוֹף גְּבוּלֵי גִּבְעֹת עוֹלָם, שֶׁנָּתַן לִי בְּרָכָה פְּרוּצָה בְּלִי מְצָרִים, מַגַּעַת עַד אַרְבַּע קְצוֹת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה" וְגוֹמֵר (בראשית כח,יד); מַה שֶּׁלֹּא אָמַר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ וּלְיִצְחָק. לְאַבְרָהָם אָמַר לוֹ: "שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה צָפוֹנָה" וְגוֹמֵר, "כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה" (בראשית יג,יד-טו); וְלֹא הֶרְאָהוּ אֶלָּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד. לְיִצְחָק אָמַר לוֹ: "כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵל וַהֲקִימוֹתִי אֶת הַשְּׁבוּעָה" וְגוֹמֵר (בראשית כו,ג). וְזֶהוּ שֶׁאָמַר יְשַׁעְיָהוּ: "וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ" (ישעיהו נח,יד), וְלֹא אָמַר 'נַחֲלַת אַבְרָהָם' (שבת קי"ח ע"ב).{{ד"ה ברש"י|דיבור=תַּאֲוַת. אשומיי"ל [asomeil = גבול[3]], כָּךְ חִבְּרוֹ מְנַחֵם בֶּן סָרוּק.
הוֹרַי – לְשׁוֹן הֵרָיוֹן, שֶׁהוֹרוּנִי בִּמְעֵי אִמִּי, כְּמוֹ "הוֹרָה גָבֶר" (איוב ג,ג).
עַד תַּאֲוַת – עַד קְצוֹת, כְּמוֹ: "וְהִתְאַוִּיתֶם לָכֶם לִגְבוּל קֵדְמָה" (במדבר לד,י); "תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת" (שם,ח).
תִּהְיֶיןָ – כֻּלָּם לְרֹאשׁ יוֹסֵף.
נְזִיר אֶחָיו – "פְּרִישָׁ�� דַּאֲחוֹהִי" (אונקלוס), שֶׁנִּבְדַּל מֵאֶחָיו; כְּמוֹ: "וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא כב,ב); "נָזֹרוּ אָחוֹר" (ישעיהו א,ד). וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ (פסוק כד) – עַל כְּבִישַׁת יִצְרוֹ בְּאֵשֶׁת אֲדוֹנָיו, וְקוֹרְאוֹ 'קֶשֶׁת', עַל שֵׁם שֶׁהַזֶּרַע יוֹרֶה כַּחֵץ. וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו – כְּמוֹ 'וַיָּפוּצוּ', שֶׁיָּצָא הַזֶּרַע מִבֵּין אֶצְבְּעוֹת יָדָיו. "מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב", שֶׁנִּרְאֲתָה לוֹ דְּמוּת דְּיוֹקָנוֹ שֶׁל אָבִיו וְכוּלֵיהּ, כִּדְאִיתָא בְּסוֹטָה (דף ל"ו ע"ב)[4]. וְאוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם ["דְּחַמִּידוּ לְהוֹן רַבְרְבַיָּא דְּמִן עָלְמָא", אשר חמדו להם הגדולים אשר מעולם], לְשׁוֹן תַּאֲוָה וְחֶמְדָּה, וְ"גִבְעוֹת" לְשׁוֹן "מְצֻקֵי אֶרֶץ" (שמ"א ב,ח); שֶׁחֲמָדָתַן אִמּוֹ וְהִזְקִיקַתּוּ לְקַבְּלָם.
רשב"ם
עד תאות: עד סוף גבעות עולם, לשון והתאויתם, תתאו לבוא חמת, וברכות משה מוכיחין על פסוק זה, כי הורי לשון כפל של גבעות עולם, דכתיב שם ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם, ואותן ברכות תהיינה לראש יוסף:
נזיר אחיו: מלך על אחיו:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
והורי — כמו "יולדי"; וכן: "ותהר את מרים" (דברי הימים א ד, יז); "הורה גבר" (איוב ג, ג).
תאות — מגזרת "והתאויתם" (במדבר לד, י). והטעם, שתגבהנה הברכות.
נזיר אחיו — מגזרת "נזר"; והוא סמוך, כמו: "נדיב לב" (שמות לה, כב):רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" גברו על ברכות הורי" ואמרתי ברכות אביך כי גברו על הברכות שקבלו הורי: " עד תאות גבעות עולם" שברכותי התפשטו עד גבול שני צדי חלק הגלגל של מהלך השמש היוצא מרכז המגבילים את היבשה שהם שתי קצות עולם הזמניים ונפסדים. וקרא גבעות עולם את ב' חלקיו המגבילים את היבשה מפני גבהם ממרכז הארץ על תמונת גבעה. וברכותיו אלה היו כשנאמר לו ופרצת ונברכו בך שהיא ברכת אושר נצחי אשר בה יתברך כל המין האנושי: " תהיין לראש יוסף" מפי עליון שישלח ממרום ברכותיו לראש יוסף בלתי אמצעי. וכן אמר משה רבינו אחר שאמר ורצון שוכני סנה שהוא אלהי מרום וברכותיו ממרום תבואתה לראש יוסף:
" ולקדקד נזיר אחיו" וזה כי בהיותו נזיר מועטר בנזר שליט בין אחיו העידו מעשיו שהוא ראוי לקבל ברכות מאת האל יתב' בלתי אמצעי וכן היה זרעו במעלה קרוב לשבט המלכות כאמרו כדבר אפרים רתת נשיא הוא בישראל וממנו הי' ראשון לשופטים ונבחר ראשון למלך כאשר נחלקה מלכות בית דוד:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"יוסף", אם מצדו שהוא "יוסף"
הצדיק, ואם מצד שהוא "נזיר אחיו", שנכתר בנזר אלהים, ועז"א "ולקדקד "שהוא למעלה מן הראש כמ"ש במק"א:כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
<< · מ"ג בראשית · מט · כו · >>
- ^ המלה, שמוצאה מהגזרון הלטיני summa ("שיא"), כפי הנראה מהמלה *assumaculum. מצויה רק במקורות יהודיים (ר' מילונו של לוי, מס' 121).
- ^ "וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ" (בראשית לט,יא). אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם לִדְבַר עֲבֵרָה נִתְכַּוְּנוּ. "וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ", רַב וּשְׁמוּאֵל; חַד אָמַר: לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ מַמָּשׁ, וְחַד אָמַר: לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו [רש"י: תשמיש] נִכְנַס. "וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת" וְגוֹמֵר, אֶפְשָׁר בַּיִת גָּדוֹל כְּבֵיתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, לֹא הָיָה בּוֹ אִישׁ? תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אוֹתוֹ הַיּוֹם – יוֹם חַגָּם הָיָה, וְהָלְכוּ כֻּלָּן לְבֵית עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּהֶם, וְהִיא אָמְרָה לָהֶן: חוֹלָה הִיא; אָמְרָה: אֵין לִי יוֹם שֶׁנִּזְקָק לִי יוֹסֵף כַּיּוֹם הַזֶּה. "וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדּוֹ לֵאמֹר" וְגוֹמֵר (שם,יב). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּאתָה דְּיוֹקָנוֹ שֶׁל אָבִיו וְנִרְאֲתָה לוֹ בַּחַלּוֹן, אָמַר לוֹ: יוֹסֵף! עֲתִידִין אָחִיךָ שֶׁיִּכָּתְבוּ עַל אַבְנֵי אֵפוֹד, וְאַתָּה בֵּינֵיהֶם; רְצוֹנְךָ שֶׁיִּמָּחֶה שִׁמְךָ מִבֵּינֵיהֶם וְתִקָּרֵא רוֹעֶה זוֹנוֹת? דִּכְתִיב: "וְרֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן" (משלי כט,ג). מִיָּד וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ; אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר, שֶׁשָּׁבָה קַשְׁתּוֹ לְאֵיתָנוֹ. וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו – נָעַץ יָדָיו בַּקַּרְקַע, וְיָצְאָה שִׁכְבַת זַרְעוֹ מִבֵּין צִפָּרְנֵי יָדָיו. מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב – מִי גָּרַם לוֹ שֶׁיֵּחָקֵק עַל אַבְנֵי אֵפוֹד? אֶלָּא אֲבִיר יַעֲקֹב. מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל – מִשָּׁם זָכָה וְנַעֲשָׂה רוֹעֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף" (תהלים פ,ב).
- ^ המלה, שמוצאה מהגזרון הלטיני summa ("שיא"), כפי הנראה מהמלה *assumaculum. מצויה רק במקורות יהודיים (ר' מילונו של לוי, מס' 121).
- ^ "וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ" (בראשית לט,יא). אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם לִדְבַר עֲבֵרָה נִתְכַּוְּנוּ. "וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ", רַב וּשְׁמוּאֵל; חַד אָמַר: לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ מַמָּשׁ, וְחַד אָמַר: לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו [רש"י: תשמיש] נִכְנַס. "וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת" וְגוֹמֵר, אֶפְשָׁר בַּיִת גָּדוֹל כְּבֵיתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, לֹא הָיָה בּוֹ אִישׁ? תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אוֹתוֹ הַיּוֹם – יוֹם חַגָּם הָיָה, וְהָלְכוּ כֻּלָּן לְבֵית עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּהֶם, וְהִיא אָמְרָה לָהֶן: חוֹלָה הִיא; אָמְרָה: אֵין לִי יוֹם שֶׁנִּזְקָק לִי יוֹסֵף כַּיּוֹם הַזֶּה. "וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדּוֹ לֵאמֹר" וְגוֹמֵר (שם,יב). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּאתָה דְּיוֹקָנוֹ שֶׁל אָבִיו וְנִרְאֲתָה לוֹ בַּחַלּוֹן, אָמַר לוֹ: יוֹסֵף! עֲתִידִין אָחִיךָ שֶׁיִּכָּתְבוּ עַל אַבְנֵי אֵפוֹד, וְאַתָּה בֵּינֵיהֶם; רְצוֹנְךָ שֶׁיִּמָּחֶה שִׁמְךָ מִבֵּינֵיהֶם וְתִקָּרֵא רוֹעֶה זוֹנוֹת? דִּכְתִיב: "וְרֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן" (משלי כט,ג). מִיָּד וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ; אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר, שֶׁשָּׁבָה קַשְׁתּוֹ לְאֵיתָנוֹ. וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו – נָעַץ יָדָיו בַּקַּרְקַע, וְיָצְאָה שִׁכְבַת זַרְעוֹ מִבֵּין צִפָּרְנֵי יָדָיו. מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב – מִי גָּרַם לוֹ שֶׁיֵּחָקֵק עַל אַבְנֵי אֵפוֹד? אֶלָּא אֲבִיר יַעֲקֹב. מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל – מִשָּׁם זָכָה וְנַעֲשָׂה רוֹעֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף" (תהלים פ,ב).