מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדּוֹ וְדוֹרֵךְ עַל בָּמֳתֵי יָם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נֹטֶ֣ה שָׁמַ֣יִם לְבַדּ֑וֹ
וְ֝דוֹרֵ֗ךְ עַל־בָּ֥מֳתֵי יָֽם׃
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
נוטה שמים לבדו" - ומלאכים נבראו ביום שני שלא תאמר מיכאל מתח בצפון וגבריאל בדרום
"
על במתי ים" - על גובהי ים ועל מעשה בראשית נאמר שגבהו המים התחתונים לרום למעלה ודרכם
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד
"נוטה שמים" - עם כי הוא מקיף כל העולם פרשו הוא לבדו
"
ודורך" - בועט על גבהי הים לבל ישפכו לכסות הארץ כי מי אוקיינוס גבהו מן הארץ כן ארז"ל
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
נוטה שמים", וה' הוא לבדו נטה שמים.
"ודורך", יצייר כי עמד ברגליו על במתי ים ודרך אותם ובידיו נטה אז את השמים, כמ"ש אשר ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, והוא ברא הכל כגוף אחד כולל, שהאיברים הפרטיים כולם הם לתועלת הגוף הכולל, והוא.