דברי הימים א יב

א ואלה הבאים אל דויד לציקלג עוד עצור מפני שאול בן קיש והמה בגבורים עזרי המלחמה ב נשקי קשת מימינים ומשמאלים באבנים ובחצים בקשת מאחי שאול מבנימן ג הראש אחיעזר ויואש בני השמעה הגבעתי ויזואל [ויזיאל] ופלט בני עזמות וברכה ויהוא הענתתי ד וישמעיה הגבעוני גבור בשלשים ועל השלשים ה וירמיה ויחזיאל ויוחנן ויוזבד הגדרתי ו אלעוזי וירימות ובעליה ושמריהו ושפטיהו החריפי [החרופי] ז אלקנה וישיהו ועזראל ויועזר וישבעם הקרחים ח ויועאלה וזבדיה בני ירחם מן הגדור ט ומן הגדי נבדלו אל דויד למצד מדברה גברי החיל אנשי צבא למלחמה ערכי צנה ורמח ופני אריה פניהם וכצבאים על ההרים למהר     י עזר הראש עבדיה השני אליאב השלשי יא משמנה הרביעי ירמיה החמשי יב עתי הששי אליאל השבעי יג יוחנן השמיני אלזבד התשיעי יד ירמיהו העשירי מכבני עשתי עשר     טו אלה מבני גד ראשי הצבא אחד למאה הקטן והגדול לאלף טז אלה הם אשר עברו את הירדן בחדש הראשון והוא ממלא על כל גדיתיו [גדותיו] ויבריחו את כל העמקים למזרח ולמערב     יז ויבאו מן בני בנימן ויהודה עד למצד לדויד יח ויצא דויד לפניהם ויען ויאמר להם אם לשלום באתם אלי לעזרני יהיה לי עליכם לבב ליחד ואם לרמותני לצרי בלא חמס בכפי ירא אלהי אבותינו ויוכח     יט ורוח לבשה את עמשי ראש השלושים [השלישים] לך דויד ועמך בן ישי שלום שלום לך ושלום לעזרך כי עזרך אלהיך ויקבלם דויד ויתנם בראשי הגדוד

כ וממנשה נפלו על דויד בבאו עם פלשתים על שאול למלחמה ולא עזרם כי בעצה שלחהו סרני פלשתים לאמר בראשינו יפול אל אדניו שאול כא בלכתו אל ציקלג נפלו עליו ממנשה עדנח ויוזבד וידיעאל ומיכאל ויוזבד ואליהוא וצלתי ראשי האלפים אשר למנשה כב והמה עזרו עם דויד על הגדוד כי גבורי חיל כלם ויהיו שרים בצבא כג כי לעת יום ביום יבאו על דויד לעזרו עד למחנה גדול כמחנה אלהים

כד ואלה מספרי ראשי החלוץ לצבא באו על דויד חברונה להסב מלכות שאול אליו כפי יהוה     כה בני יהודה נשאי צנה ורמח ששת אלפים ושמונה מאות חלוצי צבא     כו מן בני שמעון גבורי חיל לצבא שבעת אלפים ומאה     כז מן בני הלוי ארבעת אלפים ושש מאות     כח ויהוידע הנגיד לאהרן ועמו שלשת אלפים ושבע מאות     כט וצדוק נער גבור חיל ובית אביו שרים עשרים ושנים     ל ומן בני בנימן אחי שאול שלשת אלפים ועד הנה מרביתם שמרים משמרת בית שאול     לא ומן בני אפרים עשרים אלף ושמונה מאות גבורי חיל אנשי שמות לבית אבותם     לב ומחצי מטה מנשה שמונה עשר אלף אשר נקבו בשמות לבוא להמליך את דויד     לג ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם     לד מזבלון יוצאי צבא ערכי מלחמה בכל כלי מלחמה חמשים אלף ולעדר בלא לב ולב     לה ומנפתלי שרים אלף ועמהם בצנה וחנית שלשים ושבעה אלף     לו ומן הדני ערכי מלחמה עשרים ושמונה אלף ושש מאות     לז ומאשר יוצאי צבא לערך מלחמה ארבעים אלף     לח ומעבר לירדן מן הראובני והגדי וחצי שבט מנשה בכל כלי צבא מלחמה מאה ועשרים אלף לט כל אלה אנשי מלחמה עדרי מערכה בלבב שלם באו חברונה להמליך את דויד על כל ישראל וגם כל שרית ישראל לב אחד להמליך את דויד מ ויהיו שם עם דויד ימים שלושה אכלים ושותים כי הכינו להם אחיהם מא וגם הקרובים אליהם עד יששכר וזבלון ונפתלי מביאים לחם בחמורים ובגמלים ובפרדים ובבקר מאכל קמח דבלים וצמוקים ויין ושמן ובקר וצאן לרב כי שמחה בישראל

א וְאֵלֶּה הַבָּאִים אֶל דָּוִיד לְצִיקְלַג עוֹד עָצוּר מִפְּנֵי שָׁאוּל בֶּן קִישׁ וְהֵמָּה בַּגִּבּוֹרִים עֹזְרֵי הַמִּלְחָמָה. ב נֹשְׁקֵי קֶשֶׁת מַיְמִינִים וּמַשְׂמִאלִים בָּאֲבָנִים וּבַחִצִּים בַּקָּשֶׁת מֵאֲחֵי שָׁאוּל מִבִּנְיָמִן. ג הָרֹאשׁ אֲחִיעֶזֶר וְיוֹאָשׁ בְּנֵי הַשְּׁמָעָה הַגִּבְעָתִי ויזואל [וִיזִיאֵל] וָפֶלֶט בְּנֵי עַזְמָוֶת וּבְרָכָה וְיֵהוּא הָעֲנְ��תֹתִי. ד וְיִשְׁמַעְיָה הַגִּבְעוֹנִי גִּבּוֹר בַּשְּׁלֹשִׁים וְעַל הַשְּׁלֹשִׁים. ה וְיִרְמְיָה וְיַחֲזִיאֵל וְיוֹחָנָן וְיוֹזָבָד הַגְּדֵרָתִי. ו אֶלְעוּזַי וִירִימוֹת וּבְעַלְיָה וּשְׁמַרְיָהוּ וּשְׁפַטְיָהוּ החריפי [הַחֲרוּפִי]. ז אֶלְקָנָה וְיִשִּׁיָּהוּ וַעֲזַרְאֵל וְיוֹעֶזֶר וְיָשָׁבְעָם הַקָּרְחִים. ח וְיוֹעֵאלָה וּזְבַדְיָה בְּנֵי יְרֹחָם מִן הַגְּדוֹר. ט וּמִן הַגָּדִי נִבְדְּלוּ אֶל דָּוִיד לַמְצַד מִדְבָּרָה גִּבֹּרֵי הַחַיִל אַנְשֵׁי צָבָא לַמִּלְחָמָה עֹרְכֵי צִנָּה וָרֹמַח וּפְנֵי אַרְיֵה פְּנֵיהֶם וְכִצְבָאיִם עַל הֶהָרִים לְמַהֵר.     י עֵזֶר הָרֹאשׁ עֹבַדְיָה הַשֵּׁנִי אֱלִיאָב הַשְּׁלִשִׁי. יא מִשְׁמַנָּה הָרְבִיעִי יִרְמְיָה הַחֲמִשִׁי. יב עַתַּי הַשִּׁשִּׁי אֱלִיאֵל הַשְּׁבִעִי. יג יוֹחָנָן הַשְּׁמִינִי אֶלְזָבָד הַתְּשִׁיעִי. יד יִרְמְיָהוּ הָעֲשִׂירִי מַכְבַּנַּי עַשְׁתֵּי עָשָׂר.     טו אֵלֶּה מִבְּנֵי גָד רָאשֵׁי הַצָּבָא אֶחָד לְמֵאָה הַקָּטָן וְהַגָּדוֹל לְאָלֶף. טז אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר עָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וְהוּא מְמַלֵּא עַל כָּל גדיתיו [גְּדוֹתָיו] וַיַּבְרִיחוּ אֶת כָּל הָעֲמָקִים לַמִּזְרָח וְלַמַּעֲרָב.     יז וַיָּבֹאוּ מִן בְּנֵי בִנְיָמִן וִיהוּדָה עַד לַמְצָד לְדָוִיד. יח וַיֵּצֵא דָוִיד לִפְנֵיהֶם וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לָהֶם אִם לְשָׁלוֹם בָּאתֶם אֵלַי לְעָזְרֵנִי יִהְיֶה לִּי עֲלֵיכֶם לֵבָב לְיָחַד וְאִם לְרַמּוֹתַנִי לְצָרַי בְּלֹא חָמָס בְּכַפַּי יֵרֶא אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וְיוֹכַח.     יט וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת עֲמָשַׂי רֹאשׁ השלושים [הַשָּׁלִישִׁים] לְךָ דָוִיד וְעִמְּךָ בֶן יִשַׁי שָׁלוֹם שָׁלוֹם לְךָ וְשָׁלוֹם לְעֹזְרֶךָ כִּי עֲזָרְךָ אֱלֹהֶיךָ וַיְקַבְּלֵם דָּוִיד וַיִּתְּנֵם בְּרָאשֵׁי הַגְּדוּד.

כ וּמִמְּנַשֶּׁה נָפְלוּ עַל דָּוִיד בְּבֹאוֹ עִם פְּלִשְׁתִּים עַל שָׁאוּל לַמִּלְחָמָה וְלֹא עֲזָרֻם כִּי בְעֵצָה שִׁלְּחֻהוּ סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים לֵאמֹר בְּרָאשֵׁינוּ יִפּוֹל אֶל אֲדֹנָיו שָׁאוּל. כא בְּלֶכְתּוֹ אֶל צִיקְלַג נָפְלוּ עָלָיו מִמְּנַשֶּׁה עַדְנַח וְיוֹזָבָד וִידִיעֲאֵל וּמִיכָאֵל וְיוֹזָבָד וֶאֱלִיהוּא וְצִלְּתָי רָאשֵׁי הָאֲלָפִים אֲשֶׁר לִמְנַשֶּׁה. כב וְהֵמָּה עָזְרוּ עִם דָּוִיד עַל הַגְּדוּד כִּי גִבּוֹרֵי חַיִל כֻּלָּם וַיִּהְיוּ שָׂרִים בַּצָּבָא. כג כִּי לְעֶת יוֹם בְּיוֹם יָבֹאוּ עַל דָּוִיד לְעָזְרוֹ עַד לְמַחֲנֶה גָדוֹל כְּמַחֲנֵה אֱלֹהִים.

כד וְאֵלֶּה מִסְפְּרֵי רָאשֵׁי הֶחָלוּץ לַצָּבָא בָּאוּ עַל דָּוִיד חֶבְרוֹנָה לְהָסֵב מַלְכוּת שָׁאוּל אֵלָיו כְּפִי יְהוָה.     כה בְּנֵי יְהוּדָה נֹשְׂאֵי צִנָּה וָרֹמַח שֵׁשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת חֲלוּצֵי צָבָא.     כו מִן בְּנֵי שִׁמְעוֹן גִּבּוֹרֵי חַיִל לַצָּבָא שִׁבְעַת אֲלָפִים וּמֵאָה.     כז מִן בְּנֵי הַלֵּוִי אַרְבַּעַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת.     כח וִיהוֹיָדָע הַנָּגִיד לְאַהֲרֹן וְעִמּוֹ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת.     כט וְצָדוֹק נַעַר גִּבּוֹר חָיִל וּבֵית אָבִיו שָׂרִים עֶשְׂרִים וּשְׁנָיִם.     ל וּמִן בְּנֵי בִנְיָמִן אֲחֵי שָׁאוּל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְעַד הֵנָּה מַרְבִּיתָם שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת בֵּית שָׁאוּל.     לא וּמִן בְּנֵי אֶפְרַיִם עֶשְׂרִים אֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת גִּבּוֹרֵי חַיִל אַנְשֵׁי שֵׁמוֹת לְבֵית אֲבוֹתָם.     לב וּמֵחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה שְׁמוֹנָה עָשָׂר אָלֶף אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמוֹת לָבוֹא לְהַמְלִיךְ אֶת דָּוִיד.     לג וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם.     לד מִזְּבֻלוּן יוֹצְאֵי צָבָא עֹרְכֵי מִלְחָמָה בְּכָל כְּלֵי מִלְחָמָה חֲמִשִּׁים אָלֶף וְלַעֲדֹר בְּלֹא לֵב וָלֵב.     לה וּמִנַּפְתָּלִי שָׂרִים אָלֶף וְעִמָּהֶם בְּצִנָּה וַחֲנִית שְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעָה אָלֶף.     לו וּמִן הַדָּנִי עֹרְכֵי מִלְחָמָה עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת.     לז וּמֵאָשֵׁר יוֹצְאֵי צָבָא לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה אַרְבָּעִים אָלֶף.     לח וּמֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן מִן הָראוּבֵנִי וְהַגָּדִי וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בְּכֹל כְּלֵי צְבָא מִלְחָמָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף. לט כָּל אֵלֶּה אַנְשֵׁי מִלְחָמָה עֹדְרֵי מַעֲרָכָה בְּלֵבָב שָׁלֵם בָּאוּ חֶבְרוֹנָה לְהַמְלִיךְ אֶת דָּוִיד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְגַם כָּל שֵׁרִית יִשְׂרָאֵל לֵב אֶחָד לְהַמְלִיךְ אֶת דָּוִיד. מ וַיִּהְיוּ שָׁם עִם דָּוִיד יָמִים שְׁלוֹשָׁה אֹכְלִים וְשׁוֹתִים כִּי הֵכִינוּ לָהֶם אֲחֵיהֶם. מא וְגַם הַקְּרוֹבִים אֲלֵיהֶם עַד יִשָׂשכָר וּזְבֻלוּן וְנַפְתָּלִי מְבִיאִים לֶחֶם בַּחֲמוֹרִים וּבַגְּמַלִּים וּבַפְּרָדִים וּבַבָּקָר מַאֲכָל קֶמַח דְּבֵלִים וְצִמּוּקִים וְיַיִן וְשֶׁמֶן וּבָקָר וְצֹאן לָרֹב כִּי שִׂמְחָה בְּיִשְׂרָאֵל.

א וְאֵלֶּה הַבָּאִים אֶל דָּוִיד לְצִיקְלַג עיר בנגב שנתן אכיש מלך גת הפלישתי לדוד עוֹד עָצוּר כשעדיין היה מנוע מלכנס לשטח ישראל מִפְּנֵי שָׁאוּל בֶּן קִישׁ, וְהֵמָּה בַּגִּבּוֹרִים עֹזְרֵי הַמִּלְחָמָה. ב נֹשְׁקֵי נושאי כלי נשק קֶשֶׁת, מַיְמִינִים וּמַשְׂמִאלִים יודעים להשתמש בקשת גם ביד ימין וגם בשמאל, בָּאֲבָנִים יודעים גם להשליך אבנים ולקלוע במדויק, וּבַחִצִּים בַּקָּשֶׁת, מֵאֲחֵי קרובי משפחה של שָׁאוּל מִבִּנְיָמִן. ג הָרֹאשׁ המפקד היה: אֲחִיעֶזֶר, וְיוֹאָשׁ בְּנֵי אחיעזר ויואש היה בני הַשְּׁמָעָה הַגִּבְעָתִי, (ויזואל) וִיזִיאֵל וָפֶלֶט בְּנֵי עַזְמָוֶת, וּבְרָכָה וְיֵהוּא הָעֲנְּתֹתִי. ד וְיִשְׁמַעְיָה הַגִּבְעוֹנִי גִּבּוֹר בַּשְּׁלֹשִׁים אחד מבין 30 הגיבורים וְעַל ובהמשך מונה למפקד של הַשְּׁלֹשִׁים. ה וְיִרְמְיָה וְיַחֲזִיאֵל וְיוֹחָנָן וְיוֹזָבָד הַגְּדֵרָתִי. ו אֶלְעוּזַי וִירִימוֹת וּבְעַלְיָה וּשְׁמַרְיָהוּ וּשְׁפַטְיָהוּ (החריפי) הַחֲרוּפִי. ז אֶלְקָנָה וְיִשִּׁיָּהוּ וַעֲזַרְאֵל וְיוֹעֶזֶר וְיָשָׁבְעָם הַקָּרְחִים ממשפחת קורח. ח וְיוֹעֵאלָה וּזְבַדְיָה בְּנֵי יְרֹחָם מִן הַגְּדוֹר ממשפחת הגדור (או שם של מקום). ט וּמִן הַגָּדִי משבט גד נִבְדְּלוּ אֶל דָּוִיד לַמְצַד מִדְבָּרָה למצודה שישבה במדבר, גִּבֹּרֵי הַחַיִל אַנְשֵׁי צָבָא לַמִּלְחָמָה, עֹרְכֵי מומחים בעריכת מלחמה צִנָּה במגן וָרֹמַח, וּפְנֵי אַרְיֵה פְּנֵיהֶם מראיהם מרתיע (מרוב חוזקם), וְכִצְבָאיִם עַל הֶהָרִים לְמַהֵר. {ס}          י עֵזֶר הָרֹאשׁ עזר היה הראשון והמפקד של עשרת הנמנים להלן, עֹבַדְיָה הַשֵּׁנִי, אֱלִיאָב הַשְּׁלִשִׁי. יא מִשְׁמַנָּה הָרְבִיעִי, יִרְמְיָה הַחֲמִשִׁי. יב עַתַּי הַשִּׁשִּׁי, אֱלִיאֵל הַשְּׁבִעִי. יג יוֹחָנָן הַשְּׁמִינִי, אֶלְזָבָד הַתְּשִׁיעִי. יד יִרְמְיָהוּ הָעֲשִׂירִי, {ס}          מַכְבַּנַּי עַשְׁתֵּי עָשָׂר. טו אֵלֶּה הנימנים לעיל מִבְּנֵי גָד רָאשֵׁי הַצָּבָא, אֶחָד לְמֵאָה הַקָּטָן כוחו של הקטנים שבהם היה שווה לכוחם של מאה וְהַגָּדוֹל לְאָלֶף. טז אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר עָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בניסן, לאחר עונת הגשמים, כאשר הירדן עולה על גדותיו וְהוּא מְמַלֵּא עַל כָּל (גדיתיו) גְּדוֹתָיו, וַיַּבְרִיחוּ אֶת כָּל הָעֲמָקִים יושבי העמקים שמנע מהם מלהצטרף לדוד לַמִּזְרָח וְלַמַּעֲרָב העמקים שמשני גדות הירדן. {ס}
יז וַיָּבֹאוּ מִן בְּנֵי בִנְיָמִן וִיהוּדָה עַד לַמְצָד לְדָוִיד. יח וַיֵּצֵא דָוִיד לִפְנֵיהֶם, וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לָהֶם: "אִם לְשָׁלוֹם בָּאתֶם אֵלַי לְעָזְרֵנִי - יִהְיֶה לִּי עֲלֵיכֶם לֵבָב לְיָחַד לב שווה לשנינו, וְאִם לְרַמּוֹתַנִי לְצָרַי להסגיר אותי לאויבי - בְּלֹא חָמָס בְּכַפַּי אין אשמה בידי - יֵרֶא אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וְיוֹכַח ישפוט ויוכיח את צדקתי. {ס}
יט וְרוּחַ לָבְשָׁה רוח ה' מילאה אֶת עֲמָשַׂי רֹאשׁ (השלושים) הַשָּׁלִישִׁים המפקדים: "לְךָ אנו נאמנים לך דָוִיד, וְעִמְּךָ בֶן יִשַׁי, שָׁלוֹם שָׁלוֹם מאחלים שלומות לְךָ, וְשָׁלוֹם לְעֹזְרֶךָ לכל הגיבורים העוזרים לך, כִּי עֲזָרְךָ אֱלֹהֶיךָ". וַיְקַבְּלֵם דָּוִיד וַיִּתְּנֵם בְּרָאשֵׁי הַגְּדוּד. {פ}
כ וּמִמְּנַשֶּׁה נָפְלוּ עַל עברו למחנה דָּוִיד בְּבֹאוֹ עִם פְּלִשְׁתִּים עַל שָׁאוּל לַמִּלְחָמָה וְלֹא עֲזָרֻם ולבסוף ביקשו הפלישתים שדוד לא יעזור להם במלחמתם בשאול - שמואל א כט, כִּי בְעֵצָה שִׁלְּחֻהוּ סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים לֵאמֹר: "בְּרָאשֵׁינוּ בהסרת ראשנו מעלינו יִפּוֹל ישכנע דוד את שאול לקבל אותו בחזרה אֶל אֲדֹנָיו שָׁאוּל". כא בְּלֶכְתּוֹ אֶל צִיקְלַג נָפְלוּ עָלָיו מִמְּנַשֶּׁה: עַדְנַח וְיוֹזָבָד וִידִיעֲאֵל וּמִיכָאֵל וְיוֹזָבָד וֶאֱלִיהוּא וְצִלְּתָי, רָאשֵׁי הָאֲלָפִים משפחות אֲשֶׁר לִמְנַשֶּׁה. כב וְהֵמָּה עָזְרוּ עִם דָּוִיד עַל הַגְּדוּד להלחם בגדוד שתקף את צקלג - ביאור:שמואל א ל כִּי גִבּוֹרֵי חַיִל כֻּלָּם, וַיִּהְיוּ שָׂרִים בַּצָּבָא. כג כִּי לְעֶת יוֹם בְּיוֹם בכל יום ויום יָבֹאוּ הצטרפו חיילים נוספים עַל דָּוִיד לְעָזְרוֹ, עַד לְמַחֲנֶה גָדוֹל כְּמַחֲנֵה אֱלֹהִים עצום. {פ}

כד וְאֵלֶּה מִסְפְּרֵי רָאשֵׁי הֶחָלוּץ לַצָּבָא המפקדים של חלוצי הצבא בָּאוּ עַל דָּוִיד חֶבְרוֹנָה, לְהָסֵב מַלְכוּת שָׁאוּל אֵלָיו כְּפִי יְהוָה. {ס}
כה בְּנֵי יְהוּדָה נֹשְׂאֵי צִנָּה וָרֹמַח: שֵׁשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת חֲלוּצֵי צָבָא. {ס}
כו מִן בְּנֵי שִׁמְעוֹן גִּבּוֹרֵי חַיִל לַצָּבָא: שִׁבְעַת אֲלָפִים וּמֵאָה. {ס}
כז מִן בְּנֵי הַלֵּוִי: אַרְבַּעַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת. {ס}
כח וִיהוֹיָדָע הַנָּגִיד לְאַהֲרֹן האחראי על הכוהנים (בני אהרון), וְעִמּוֹ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת. {ס}
כט וְצָדוֹק צדוק בן אחיטוב שבהמשך מונה לכהן גדול, אך אז היה עדיין נער נַעַר גִּבּוֹר חָיִל, וּבֵית אָבִיו שָׂרִים בכירים בכהונה: עֶשְׂרִים וּשְׁנָיִם. {ס}
ל וּמִן בְּנֵי בִנְיָמִן אֲחֵי שָׁאוּל: שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וְעַד הֵנָּה תקופה זאת, בה הומלך דוד מַרְבִּיתָם רובם היו שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת בֵּית שָׁאוּל. {ס}
לא וּמִן בְּנֵי אֶפְרַיִם: עֶשְׂרִים אֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת, גִּבּוֹרֵי חַיִל אַנְשֵׁי שֵׁמוֹת בעלי שם, מפורסמים לְבֵית אֲבוֹתָם. {ס}
לב וּמֵחֲצִי החצי שנחל ממערב לירדן מַטֵּה מְנַשֶּׁה: שְׁמוֹנָה עָשָׂר אָלֶף, אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמוֹת נכתבו שמותיהם ברשימה לָבוֹא כאשר באו לְהַמְלִיךְ אֶת דָּוִיד. {ס}
לג וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים להתבונן בכל דבר בזמן המתאים (לפי חז"ל: שידעו לחשב תקופות ומזלות), לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל ולפי עצת בני יששכר נהגו כל ישראל, רָאשֵׁיהֶם: מָאתַיִם וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם נהגו לפי עצת ראשיהם. {ס}
לד מִזְּבֻלוּן יוֹצְאֵי צָבָא עֹרְכֵי מִלְחָמָה בְּכָל כְּלֵי מִלְחָמָה: חֲמִשִּׁים אָלֶף, וְלַעֲדֹר ומוכנים לעזור בְּלֹא לֵב וָלֵב בלב שלם (ראו תהלים יב ג) . {ס}
לה וּמִנַּפְתָּלִי שָׂרִים: אָלֶף, וְעִמָּהֶם בְּצִנָּה וַחֲנִית: שְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעָה אָלֶף. {ס}
לו וּמִן הַדָּנִי, עֹרְכֵי מִלְחָמָה: עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת. {ס}
לז וּמֵאָשֵׁר, יוֹצְאֵי צָבָא לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה: אַרְבָּעִים אָלֶף. {ס}
לח וּמֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן מִן הָראוּבֵנִי וְהַגָּדִי וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, בְּכֹל אוחזים בכל מיני כְּלֵי צְבָא מִלְחָמָה: מֵאָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף. לט כָּל אֵלֶּה אַנְשֵׁי מִלְחָמָה עֹדְרֵי מַעֲרָכָה, בְּלֵבָב שָׁלֵם בָּאוּ חֶבְרוֹנָה לְהַמְלִיךְ אֶת דָּוִיד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְגַם כָּל שֵׁרִית שארית (אלו שלא יכלו להגיע לטקס) יִשְׂרָאֵל לֵב אֶחָד הסכימו לְהַמְלִיךְ אֶת דָּוִיד. מ וַיִּהְיוּ שָׁם עִם דָּוִיד יָמִים שְׁלוֹשָׁה, אֹכְלִים וְשׁוֹתִים, כִּי הֵכִינוּ לָהֶם אֲחֵיהֶם המקומיים, תושבי חברון, הכינו אוכל לכולם. מא וְגַם הַקְּרוֹבִים אֲלֵיהֶם, עַד ואפילו הרחוקים יותר עד השוכנים בנחלת יִשָׂשכָר וּזְבֻלוּן וְנַפְתָּלִי, מְבִיאִים לֶחֶם בַּחֲמוֹרִים וּבַגְּמַלִּים וּבַפְּרָדִים וּבַבָּקָר, מַאֲכָל קֶמַח דְּבֵלִים וְצִמּוּקִים וְיַיִן וְשֶׁמֶן וּבָקָר וְצֹאן לָרֹב, כִּי שִׂמְחָה בְּיִשְׂרָאֵל. {פ}