קטגוריה:במדבר יד י

<< | ספר במדבר • פרק י"ד • פסוק י' | >>

נוסח המקרא

ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל

וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים וּכְבוֹד יְהוָה נִרְאָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

המהדורה המוטעמת:

וַיֹּֽאמְרוּ֙ כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה לִרְגּ֥וֹם אֹתָ֖ם בָּאֲבָנִ֑ים וּכְב֣וֹד יְהֹוָ֗ה נִרְאָה֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֶֽל־כׇּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃

המהדורה הדקדוקית:

וַ/יֹּֽאמְרוּ֙ כָּל־הָ֣/עֵדָ֔ה לִ/רְגּ֥וֹם אֹתָ֖/ם בָּ/אֲבָנִ֑ים וּ/כְב֣וֹד יְהוָ֗ה נִרְאָה֙ בְּ/אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֶֽל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וַאֲמַרוּ כָּל כְּנִשְׁתָּא לְמִרְגַּם יָתְהוֹן בְּאַבְנַיָּא וִיקָרָא דַּייָ אִתְגְּלִי בְּמַשְׁכַּן זִמְנָא לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
ירושלמי (יונתן):	וַאֲמָרוּ כָּל כְּנִישְׁתָּא לְאַטָלָא יַתְהוֹן בְּאַבְנַיָא וְאִיקַר שְׁכִינְתָּא דַיְיָ אִתְגְלֵי בַּעֲנָנֵי יְקָרָא בְּמַשְׁכַּן זִמְנָא:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"לרגום אותם" - את יהושוע וכלב

"וכבוד ה'" - (במדבר רבה) הענן ירד שם

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[ז] יהושע וכלב. לא משה ואהרן, שאם רצו לרגום משה ואהרן - היו עושים אצל התלונה שהיו מלינים עליהם (פסוקים ב, ג), לא עתה, שלא דברו משה ואהרן כלום, אלא על יהושע וכלב קאי:

[ח] הענן ירד שם. דאיך יראו כבוד ה', והלא כתיב (שמות ל"ג, כ') "כי לא יראני האדם וחי", אלא הענן ירד שם, וזהו נקרא "כבוד ה'":

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

לִרְגּוֹם אֹתָם – אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב.
וּכְבוֹד ה' – הֶעָנָן יָרַד שָׁם.

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

ויאמרו וגו' לרגום וגו'. צריך לדעת למה לא נרגשו במאמר ראשון שאמר כלב עלה נעלה וירשנו וגו' נוכל לה, ונראה כי לדברי כלב לא חששו לפי שדבריו בטלים מעצמן שאין עדות יחיד עומדת לגבי עדות רבים דכתיב (דברים, יט) על פי שני עדים יקום דבר לזה לא חשו לדבריו, מה שאין כן כשבאו יחד דברי יהושע וכלב מעתה הורעה עדות המרגלים כי דין ב' עדים כדין מאה עדים (מכות דף ה:) ועדות שקולה היא זאת ואין כאן עדות לא של מרגלים ולא של יהושע וכלב וחזר הדין למה שהיה קודם שלוח המרגלים לזה חשו להם ואמרו לרגום אותם:

וצריך לדעת למה לא השכילו לדון על פי משפט התורה להכחיש דברי העשרה בדברי הב' כיון שדין העדות הוא תרי כמאה ומאה כתרי. ואפשר שדנו ביהושע שהוא פסול לעדות במה שנוגע למשה כי היה משרתו מבחוריו: