ביאור:שמואל ב ה

קיצור דרך: a08b05

א וַיָּבֹאוּ כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֶל דָּוִד חֶבְרוֹנָה, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר: "הִנְנוּ עַצְמְךָ וּבְשָׂרְךָ כאילו חלק מהעצמות והבשר שלך, כמו קרובי משפחה אֲנָחְנוּ. ב גַּם אֶתְמוֹל, גַּם שִׁלְשׁוֹם, בִּהְיוֹת שָׁאוּל מֶלֶךְ עָלֵינוּ, אַתָּה (הייתה) הָיִיתָ (מוציא) הַמּוֹצִיא המוביל למלחמות (והמבי) וְהַמֵּבִיא המחזיר מהמלחמה אֶת יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר יְהוָה לְךָ: 'אַתָּה תִרְעֶה אֶת עַמִּי, אֶת יִשְׂרָאֵל, וְאַתָּה תִּהְיֶה לְנָגִיד למלך עַל יִשְׂרָאֵל'". ג וַיָּבֹאוּ כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַמֶּלֶךְ חֶבְרוֹנָה, וַיִּכְרֹת לָהֶם הַמֶּלֶךְ דָּוִד בְּרִית בְּחֶבְרוֹן לִפְנֵי יְהוָה לפני מזבח שהיה שם, אולי במקום בו אברהם בנה (בראשית יג, יח). וַיִּמְשְׁחוּ אֶת דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל. {פ}
ד בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה דָּוִד בְּמָלְכוֹ, אַרְבָּעִים שָׁנָה מָלָךְ מגיל 30 עד מותו בגיל 70. ה בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ עַל יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים חצי שנה זו לא נלקחה בחשבון הכללי בפסוק הקודם, וּבִירוּשָׁלַ͏ִם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה.

עיר דוד, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני

ו וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלַ͏ִם לכיוון ירושלים, וכנראה שפנו אל תושביה לשלום (על פי המשך הפסוק), אֶל הַיְבֻסִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ, וַיֹּאמֶר היבוסי ענו לְדָוִד לֵאמֹר: "לֹא תָבוֹא לא תוכל לכבוש את העיר הֵנָּה, כִּי אִם הֱסִירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים אלא אם תצליח לנצח את שומרי העיר, שהם עיוורים ופיסחים, ואין לנו צורך בשומרים חזקים כי העיר מבוצרת מאוד", לֵאמֹר והם היו בטוחים שאין לדוד סיכוי לכבוש את העיר, ואמרו:: 'לֹא יָבוֹא דָוִד הֵנָּה'. ז וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן את העיר שכולה מבוצרת כמצודה ('ציון' הוא שם נוסף לירושלים) - הִיא 'עִיר דָּוִד' לאחר שדוד כבש אותה (כפי שיסופר בפסוק הבא) הוא קרא לה 'עיר דוד'. ח וַיֹּאמֶר דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא: "כָּל מַכֵּה יְבֻסִי מי שיצליח להכות ביבוסים וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר ויכה בבריח הסוגר את דלת העיר וְאֶת וכן יכה את הַפִּסְחִים וְאֶת הַעִוְרִים (שנאו) שְׂנֻאֵי נֶפֶשׁ דָּוִד ...הוא יהפך לראש ולשר (על פי דברי הימים א יא, ו)". עַל כֵּן יֹאמְרוּ נהפך לפתגם בימי בית ראשון: "עִוֵּר וּפִסֵּחַ ליבוסים שכונו בעקבות הסיפור בלעג "עיוורים ופיסחים", אסור להכנס לבית המקדש לֹא יָבוֹא אֶל הַבָּיִת". ט וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמְּצֻדָה וַיִּקְרָא לָהּ 'עִיר דָּוִד', וַיִּבֶן דָּוִד סָבִיב מִן הַמִּלּוֹא מהמקום בו היה גיא שמילאו אותו בחול וָבָיְתָה ולכיוון העיר המקורית. י וַיֵּלֶךְ דָּוִד הָלוֹךְ וְגָדוֹל, וַיהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת עִמּוֹ. {פ}

יא וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צֹר מַלְאָכִים שליחים אֶל דָּוִד, וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי עֵץ וְחָרָשֵׁי אֶבֶן קִיר מומחים במלאכת חריטה וליטוש אבנים לעשיית קירות, וַיִּבְנוּ בַיִת לְדָוִד. יב וַיֵּדַע הרגיש על סמך הצלחותיו דָּוִד כִּי הֱכִינוֹ ביסס אותו יְהוָה לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל, וְכִי נִשֵּׂא ה' רומם את מַמְלַכְתּוֹ בַּעֲבוּר לטובת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. {ס}

יג וַיִּקַּח דָּוִד עוֹד פִּלַגְשִׁים וְנָשִׁים מִירוּשָׁלַ͏ִם אַחֲרֵי בֹּאוֹ מֵחֶבְרוֹן, וַיִּוָּלְדוּ עוֹד לְדָוִד בָּנִים וּבָנוֹת. יד וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הַיִּלֹּדִים לוֹ בִּירוּשָׁלָ͏ִם: שַׁמּוּעַ וְשׁוֹבָב וְנָתָן וּשְׁלֹמֹה. טו וְיִבְחָר וֶאֱלִישׁוּעַ וְנֶפֶג וְיָפִיעַ. טז וֶאֱלִישָׁמָע וְאֶלְיָדָע וֶאֱלִיפָלֶט. {פ}

מלחמות דוד בפלישתים

יז וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים כִּי מָשְׁחוּ אֶת דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל, וַיַּעֲלוּ כָל פְּלִשְׁתִּים לְבַקֵּשׁ כדי לתפוס אֶת דָּוִד, וַיִּשְׁמַע דָּוִד וַיֵּרֶד אֶל הַמְּצוּדָה. יח וּפְלִשְׁתִּים בָּאוּ, וַיִּנָּטְשׁוּ התפזרו בְּעֵמֶק רְפָאִים עמק הנמצא בדרך מירושלים לבית לחם. (ראה בויקיפדיה) . יט וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיהוָה לֵאמֹר: "הַאֶעֱלֶה אֶל פְּלִשְׁתִּים? הֲתִתְּנֵם בְּיָדִי?", וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל דָּוִד: "עֲלֵה, כִּי נָתֹן אֶתֵּן אֶת הַפְּלִשְׁתִּים בְּיָדֶךָ". כ וַיָּבֹא דָוִד בְּבַעַל פְּרָצִים למקום שנקרא לאחר מעשה "בעל פרצים", וַיַּכֵּם שָׁם דָּוִד, וַיֹּאמֶר: "פָּרַץ הבקיע יְהוָה אֶת אֹיְבַי לְפָנַי כְּפֶרֶץ מָיִם כשטף מים העוברים במקום צר ובוקעים ממנו בכח" - עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא 'בַּעַל פְּרָצִים ה' הוא הפורץ את הפרצים באויבי ישראל'. כא וַיַּעַזְבוּ שָׁם אֶת עֲצַבֵּיהֶם הפלישתים זרקו את הפסלים שלהם, וַיִּשָּׂאֵם לקח אותם כשלל דָּוִד וַאֲנָשָׁיו. {פ}
כב וַיֹּסִפוּ עוֹד פְּלִשְׁתִּים לַעֲלוֹת, וַיִּנָּטְשׁוּ בְּעֵמֶק רְפָאִים. כג וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיהוָה, וַיֹּאמֶר: "לֹא תַעֲלֶה אל תתקיף אותם ישירות, אלא:, הָסֵב אֶל אַחֲרֵיהֶם לך מסביבם ותפתיע אותם בהתקפה מאחור וּבָאתָ לָהֶם מִמּוּל בְּכָאִים מקום שגדלו בו עצים רבי�� (אולי הכונה לאלת המסטיק). כד וִיהִי (בשמעך) כְּשָׁמְעֲךָ אֶת קוֹל צְעָדָה קול העלים המרשרשים ברוח בצמרות העצים (וכך הפלישתים לא ישמעו שאתה מתקרב אליהם, כי יחשבו שהקולות מגיעים מהעצים) בְּרָאשֵׁי הַבְּכָאִים אָז תֶּחֱרָץ תמהר ותתקיף בנחרצות, כִּי אָז יָצָא יְהוָה לְפָנֶיךָ לְהַכּוֹת בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים". כה וַיַּעַשׂ דָּוִד כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָה, וַיַּךְ אֶת פְּלִשְׁתִּים מִגֶּבַע עַד בֹּאֲךָ גָזֶר. {פ}