ביאור:משנה מנחות פרק ט

(א) שְׁתֵּי מִדּוֹת שֶׁלַּיָּבֵשׁ הָיוּ בַמִּקְדָּשׁ: עִשָּׂרוֹן, וַחֲצִי עִשָּׂרוֹן.

רְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: עִשָּׂרוֹן וְעִשָּׂרוֹן וַחֲצִי עִשָּׂרוֹן.

עִשָּׂרוֹן, מָה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ? - שֶׁבּוֹ הָיָה מוֹדֵד כָּל הַמְּנָחוֹת.

לֹא הָיָה מוֹדֵד, לֹא בְשֶׁלִּשְׁלֹשָׁה לַפָּר, וְלֹא בְשֶׁלִּשְׁנַיִם לָאַיִל,

אֶלָּא מוֹדְדִן עֶשְׂרוֹנוֹת.

חֲצִי עִשָּׂרוֹן, מָה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ? - שֶׁבּוֹ הָיָה חוֹלֵק מִנְחַת כֹּהֵן גָּדוֹל,

מַחְצָה בַבֹּקֶר, מַחְצָה בֵין הָעַרְבַּיִם.

(ב) שֶׁבַע מִדּוֹת שֶׁלַּלַּח הָיוּ בַמִּקְדָּשׁ:

הִין, וַחֲצִי הַהִין, שמן ויין לקרבן פר וּשְׁלִישִׁית הַהִין, לקרבן איל וּרְבִיעִית הַהִין, לקרבן הכבש

לֹג, וַחֲצִי לֹג, וּרְבִיעִית.

רְבִּי אֶלְעָזָר בִּרְבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: שְׁנָתוֹת הָיוּ לַהִין:

עַד כָּן - לַפָּר, עַד כָּן - לָאַיִל, עַד כָּן - לַכֶּבֶשׁ.

רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא הָיָה שָׁם הִין,

אֶלָּא מִדָּה יְתֵרָה שֶׁלַּלֹּג וּמַחְצָה הָיָה שָׁם, שֶׁבּוֹ הָיָה מוֹדֵד לְמִנְחַת כֹּהֵן גָּדוֹל: מנחת חביתין

לֹג וּמַחְצָה בַבֹּקֶר, וְלֹג וּמַחְצָה בֵין הָעַרְבַּיִם.

(ג) רְבִיעִית, מָה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת?

רְבִיעִית מַיִם שֶׁלִּמְצֹרָע, רְבִיעִית שֶׁמֶן לַנָּזִיר.

חֲצִי לֹג, מָה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ?

חֲצִי לֹג מַיִם לַסּוֹטָה, חֲצִי לֹג שֶׁמֶן לַתּוֹדָה.

וּבַלֹּג הָיָה מוֹדֵד לְכָל הַמְּנָחוֹת. למנחות הרשות

אֲפִלּוּ מִנְחָה שֶׁלְּשִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן - נוֹתֵן לָהּ שִׁשִּׁים לֹג.

רְבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:

אֲפִלּוּ מִנְחָה שֶׁלְּשִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן - אֵין לָהּ אֶלָּא לָגָּהּ,

שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא יד כא) "...לְמִנְחָה וְלֹג שָׁמֶן".

שִׁשָּׁה לַפָּר, אַרְבָּעָה לָאַיִל, שְׁלֹשָׁה לַכֶּבֶשׁ,

וּשְׁלֹשָׁה וּמַחְצָה לַמְּנוֹרָה - מֵחֲצִי לֹג לְכָל נֵר.

(ד) מְעָרְבִין נִסְכֵּי פָרִים בְּנִסְכֵּי אֵילִים, נִסְכֵּי אֵילִים בְּנִסְכֵּי כְבָשִׂים,

שֶׁלַּיָּחִיד בְּשֶׁלַּצִּבּוּר, שֶׁלְּיוֹם בְּשֶׁלָּאֶמֶשׁ.

אֲבָל אֵין מְעָרְבִין נִסְכֵּי כְבָשִׂים בְּנִסְכֵּי פָרִים וְאֵילִים.

אִם בְּלָלָן, אֵלּוּ בִפְנֵי עַצְמָן וְאֵלּוּ בִפְנֵי עַצְמָן, וְנִתְעָרְבוּ - כְשֵׁרִין.

אִם עַד שֶׁלֹּא בָלַל - פָּסַל.

הַכֶּבֶשׁ הַבָּא עִם הָעֹמֶר, אַף עַל פִּי שֶׁמִּנְחָתוֹ כְפוּלָה,

לֹא הָיוּ נְסָכָיו כְּפוּלִין.

(ה) כָּל מִדּוֹת שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ הָיוּ נִגְדָּשׁוֹת - חוּץ מִשֶּׁלְּכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁהָיָה גֶדְשָׁהּ בְּתוֹכָהּ.

מִדּוֹת הַלַּח - בִּרוּצֵיהֶן קֹד��שׁ. מִדּוֹת הַיָּבֵשׁ - בִּרוּצֵיהֶן חֹל.

רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: מִדּוֹת הַלַּח - קֹדֶשׁ, לְפִיכָךְ בֵּרוּצֵיהֶן - קֹדֶשׁ;

מִדּוֹת הַיָּבֵשׁ - חֹל, לְפִיכָךְ בֵּרוּצֵיהֶן - חֹל.

רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: לֹא מִשֵּׁם זֶה, אֶלָּא שֶׁהַלַּח נֶעְכָּר, וְהַיָּבֵשׁ - אֵינוּ נֶעְכָּר.

(ו) כָּל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר וְהַיָּחִיד טְעוּנִים נְסָכִים,

חוּץ מִן הַבְּכוֹר, וְהַמַּעְשֵׂר, וְהַפֶּסַח, וְהַחַטָּאת, וְהָאָשָׁם,

אֶלָּא שֶׁחַטָּאתוֹ שֶׁלִּמְצֹרָע וַאֲשָׁמוֹ טְעוּנִים נְסָכִים.

(ז) כָּל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר אֵין בָּהֶן סְמִיכָה, חוּץ מִן הַפָּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת, וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ.

רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה.

כָּל קָרְבְּנוֹת הַיָּחִיד טְעוּנִים סְמִיכָה, חוּץ מִן הַבְּכוֹר, וְהַמַּעֲשֵׂר, וְהַפֶּסַח.

וְהַיּוֹרֵשׁ סוֹמֵךְ, וּמֵבִיא נְסָכָיו, וּמֵמִיר.

(ח) הַכֹּל סוֹמְכִין, חוּץ מֵחֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן

סוֹמֵא, וְנָכְרִי, וְהָעֶבֶד, וְהַשָּׁלִיחַ, וְהָאִשָּׁה.

וּסְמִיכָה - שִׁירֵי מִצְוָה, עַל הָרֹאשׁ בִּשְׁתֵּי הַיָּדַיִם.

וּבִמָקוֹם שֶׁסּוֹמְכִין - שׁוֹחֲטִין, וְתֵכֶף לִסְמִיכָה - שְׁחִיטָה.

(ט) חֹמֶר בִּסְמִיכָה מִבַּתְּנוּפָה, וּבַתְּנוּפָה מִבַּסְּמִיכָה,

שֶׁאֶחָד מֵנִיף לְכָל הַחוֹבְרִין, כל השותפים בקרבן וְאֵין אֶחָד סוֹמֵךְ לְכָל הַחוֹבְרִין.

חֹמֶר בִּתְנוּפָה, שֶׁהַתְּנוּפָה נוֹהֶגֶת בְּקָרְבְּנוֹת הַיָּחִיד וּבְקָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר,

בַּחַיִּים וּבַשְּׁחוּטִים, בְּדָבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים, וּבְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ,

מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּסְמִיכָה.