ביאור:משנה מידות פרק ד

(א) פתחו של היכל - גבהו עשרים אמה ורחבו עשר אמות.

וארבע דלתות היו לו, שתים בפנים ושתים בחוץ

שנאמר (יחזקאל מא כג), ושתים דלתות להיכל ולקדש.

החיצונות נפתחות לתוך הפתח לכסות עביו של כתל,

והפנימיות נפתחות לתוך הבית לכסות אחר הדלתות

שכל הבית טוח בזהב, חוץ מאחר הדלתות.

רבי יהודה אומר, בתוך הפתח היו עומדות, וכמין אצטרמיטה היו

ונקפלות לאחוריהן: אלו שתי אמות ומחצה, ואלו שתי אמות ומחצה

חצי אמה מזוזה מכאן, וחצי אמה מזוזה מכאן,

שנאמר (שם), ושתים דלתות לדלתות: שתים מוסבות דלתות, שתים לדלת אחת, ושתי דלתות לאחרת:

(ב) ושני פשפשין היו לו לשער הגדול: אחד בצפון, ואחד בדרום.

שבדרום - לא נכנס בו אדם מעולם, ועליו הוא מפורש על ידי יחזקאל

שנאמר (יחזקאל מד ב), ויאמר אלי ה' השער הזה סגור יהיה, לא יפתח ואיש לא יבא בו

כי ה' אלהי ישראל בא בו - והיה סגור.

נטל את המפתח ופתח את הפשפש, הצפוני ונכנס להתא, ומהתא - להיכל.

רבי יהודה אומר: בתוך עביו של כתל היה מהלך

עד שנמצא עומד בין שני השערים, ופתח את החיצונות מבפנים, ואת הפנימיות - מבחוץ:

(ג) ושלושים ושמונה תאים היו שם: חמישה עשר בצפון, חמישה עשר בדרום, ושמונה במערב.

שבצפון ושבדרום - חמישה על גבי חמישה, וחמישה על גביהם.

ושבמערב - שלושה על גבי שלושה, ושנים על גביהם.

ושלשה פתחים היו לכל אחד ואחד: אחד לתא מן הימין, ואחד לתא מן השמאל, ואחד לתא שעל גביו.

ובקרן מזרחית צפונית היו חמישה פתחים:

אחד לתא מן הימין, ואחד לתא שעל גביו, ואחד למסיבה, ואחד לפשפש, ואחד להיכל:

(ד) התחתונה - חמש, ורובד שש. קורות הגג מונחות על מדרגה בתקרה והאמצעית - שש, ורובד שבע. והעליונה - שבע

שנאמר (מלכים א ו ו): היציע התחתונה חמש באמה רחבה, והתיכונה שש באמה רחבה, והשלישית שבע באמה רחבה:

(ה) ומסיבה מסדרון היתה עולה מקרן מזרחית צפונית לקרן צפונית מערבית, שבה היו עולים לגגות התאים.

היה עולה במסיבה ופניו למערב

הלך על כל פני הצפון - עד שהוא מגיע למערב.

הגיע למערב - והפך פניו לדרום

הלך כל פני מערב - עד שהוא מגיע לדרום.

הגיע לדרום, והפך פניו למזרח

היה מהלך בדרום - עד שהוא מגיע לפתחה של עליה, שפתחה של עליה פתוח לדרום.

ובפתחה של עליה היו שני כלונסות של ארז, שבהן היו עולים לגגה של עליה.

וראשי פספסין מבדילים בעליה בין הקדש לבין קדש הקדשים.

ולולין היו פתוחין בעליה לבית קדש הקדשים, שבהן היו משלשלין את האומנים בתבות

כדי שלא יזונו עיניהן מבית קדשי הקדשים:

(ו) וההיכל - מאה על מאה, על רום מאה.

האוטם הגבהת הרצפה - שש אמות, וגבהו של ההיכל - ארבעים אמה

אמה כיור, טיח וקישוטים מכויירים ואמתיים בית דלפה, מרזב למי גשמים ואמה תקרה, ואמה מעזיבה טיח ובידוד מעל התקרה

[וגבה של עליה ארבעים אמה, ואמה כיור, ואמתים בית דלפה, ואמה תקרה, ואמה מעזיבה],

ושלש אמות מעקה, ואמה "כלה עורב" דוקרנים מזהב להבריח את העופות

רבי יהודה אומר: לא היה "כלה עורב" עולה מן המדה, אלא ארבע אמות היה מעקה:

(ז) מהמזרח למערב - מאה אמה. כתל האולם - חמש, והאולם - אחת עשרה

כתל ההיכל שש, ותוכו - ארבעים אמה:

אמה טרקסין, בין שתי הפרוכות ועשרים אמה בית קדש הקדשים, כתל ההיכל שש, והתא שש, וכתל התא חמש.

מן הצפון לדרום - שבעים אמה: כתל המסיבה חמש, והמסיבה שלש, כתל התא חמש, והתא שש,

כתל ההיכל שש, ותוכו עשרים אמה, כתל ההיכל שש, והתא שש, וכתל התא חמש,

ובית הורדת המים יציאת המים מהמרזב, מדרום לקיר ההיכל. שלש אמות והכתל חמש אמות.

האולם עודף עליו חמש עשרה אמה מן הצפון, וחמש עשרה אמה מן הדרום,

והוא חמש עשרה האמות הנוספות של ההיכל מכל צד היה נקרא "בית החליפות", ששם גונזים את הסכינים. סכיני שחיטה, "חלפים"

וההיכל צר מאחריו, ורחב מלפניו, ודומה לארי,

שנאמר (ישעיהו כט א): "הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד".

מה הארי צר מאחריו ורחב מלפניו - אף ההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו: