נתן זך

נתן זך (13 בדצמבר 1930 − 6 בנובמבר 2020), היה משורר, עורך, מתרגם, מבקר שירה, סופר, פזמונאי ומחזאי ישראלי.

• "שיר לאוהבים הנבונים אשר בתבונה יאהבו."
• "את הכאב המתוק של האהבה רוצה אני לדעת שוב."
• "נדף מהם ריח, כמין בושם, אהבה של שני אנשים."
• "לאן הלכה אהבתי. הקיץ עובר. כל רוח עובר זוכר יותר ממני."
• "בוא כבר אהובי. לילה שהתחיל בעצב יגמר בבוקר בלי."
• "כך מתרגלים ימינו לחיות בשלום זה עם זה גם בלי אהבה סוערת."
• "גבר אוהב אישה עד גבול מסוים. מעבר לגבול הזה הוא לא יכול, גם היא לא יכולה."
• "ריח אישה אינו אותו ריח מפני שאתה יודע."
• "כולנו זקוקים לחסד, כולנו זקוקים למגע. לרכוש חום לא בכסף, לרכוש מתוך מגע. לתת בלי לרצות לקחת, ולא מתוך הרגל."

• "אני רוצה תמיד עיניים כדי לראות את יפי העולם ולהלל את היופי."
• "אל תשאל האם יש עוד טעם, גם אושר, גם כאב הם החיים."
• "יהי הכל שייך לכל שיוכל להטיב עימו."
• "את כל כאב השמחה ואת כל שמחת הכאב."
• "כל רגע היה חוזר, אבל היה חוזר אחרת."
• "מקום אינו ריק. אתה ממלא אותו."
• "מה מעט דרוש לו לאדם. מה מעט דרוש לו כדי לקיים את עצמו."
• "גדול הוא האומץ לחכות מן האומץ לשפוך את הלב."
• "משהו מטעם המוות יש בכל פרידה."
• "האשמה עצמית היא גם סוג של הצטדקות."
• "ראיתי ציפור רבת יופי, הציפור ראתה אותי."
• "איך זה שכוכב אחד לבד מעז, איך הוא מעז, למען השם."
• "היום אחיה רק לעצמי ולא לשום איש אחר, ושום תפקיד לא אמלא ועל שום דבר לא אוותר."
• "לפעמים בשעות המאוחרות של הלילה אני יושב ומנגן. מה דרוש לו לאדם. מה מעט דרוש לו כדי לקיים את עצמו."
• "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, כְּמוֹ הָאָדָם גַּם הָעֵץ צוֹמֵחַ, כְּמוֹ הָעֵץ הָאָדָם נִגְדָּע, וַאֲנִי לֹא יוֹדֵע אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה, כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה."
• "ידעתי כי את הגשם שאני מרגיש עוד לא הצלחתי לספר לאיש."
• "ראיתי עלה אשר נפל, אשר נופל. הזמן קצר. אני איני קובל."
• "הִנֵה נִפְעָר כָּל הַירוק כֻּלּוֹ וְהוּא שׁוֹפֵעַ וּמֵשִׁיב הַנֶּפֶשׁ אַךְ רְאֵה זֶה פֶּלֶא: וְאַף לְךָ חֵלֶק בּוֹ אִם גַּם זָעִיר."
• "כָּל נְקֻדָּה אֵינָהּ סוֹף. כָּל סוֹף אֵינוֹ אֶלָּא עוֹד מַסָּע מִסּוֹף אֶחָד אֶל חֲבֵרוֹ."

• "שירה יכולה לצייר תמונה."
• "במה להמתיק ימים אם לא בשירים."
• "כשבדידות אינה פחד, נולדת שירה."
• "כְּשֶׁהָרֶגֶשׁ דּוֹעֵךְ, הַשִּׁיר הַנָּכוֹן מְדַבֵּר."
• "גם המשורר ממצוקה, לא משפע הוא שר."
• "אני כאן וכותב. ואין מקום אחר שהייתי מבקש להיות בו."
• "יש לנו מעט זמן לכתוב שירים, על הזכות הגדולה להיות פה, על הזכות הגדולה לומר לא."

דף ציטוטים מורחב – שירים ראשונים

• "אֲנִי לְעַצְמִי אֲנִי שָׁר, מָה שֶׁהָיָה שׁוּב לֹא יִהְיֶה."
• "לֹא יָדַעְנוּ אַשְׁמָה וְלֹא יָדַעְנוּ שָׂכָר כִּי הָיָה הָאוֹר מֻעָט וְהוּא לֹא שֶׁלָּנוּ."
• "אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעַק, אִם עוֹד לֹא זָעֲקָה. עִיר תִּפְצַח בְּשִׁיר אִם עוֹד לֹא שָׁרָה."
• "אָדָם לְעָמָל יוּלָּד, יוּלָּד לְעָמָל. אָדָם יוּלָּד לְעָמָל, יוּלָּד, אַל תִּירָא."

דף ציטוטים מורחב – שירים שונים (נתן זך)

• "רֶגַע אֶחָד שֶׁקֶט בְּבַקָּשָׁה. אָנָּא. אֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר דְּבַר מָה."
• "כְּשֶׁאֱלֹהִים אָמַר בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה יְהִי אוֹר! הוּא הִתְכַּוֵּן שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ חָשׁוּךְ."
• "כְּשֶׁאָמְרָה לִי נַעֲרָתִי, לֵךְ, יָרַדְתִּי לָרְחוֹב לְהִתְהַלֵּךְ, וְהָיִיתִי הוֹלֵךְ וּמִסְתַּבֵּךְ."
• "ולא היה לי צורך לשמוע את דברך כי כשצלצלת רעד קולך."
• "הַמְכַשֵּׁפָה הֻזְמְנָה לִימֵי הַהֻלֶּדֶת, וְעַל כֵּן לֹא אֵרְעָה כָּל תַּקָּלָה."
• "מִשָּׁנָה לְשָׁנָה זֶה נַעֲשֶׂה יוֹתֵר מְעֻדָּן, זֶה יִהְיֶה כָּל כָּךְ מְעֻדָּן בַּסּוֹף, – הִיא אָמְרָה וְהִתְכַּוְּנָה לָזֶה."
• "ישׁ רֶגַע כָּזֶה: אָדָם נִכְנָס וְיוֹשֵׁב וְאִלּוּ אַחֵר חוֹשֵׁב שֶׁרַק רוּחַ סוֹבְבָה אֶת הַדֶּלֶת."
• "אֲנִי אֶזְרַח הָעוֹלָם וְחֶפְצִי לְהִשָּׁאֵר כָּזֶה. אֲנִי אוֹהֵב לַחְשֹׁב עַל עַצְמִי בַּלַּיְלָה וְלֹא בַּיּוֹם."

דף ציטוטים מורחב – כל החלב והדבש

• "איך זה שכוכב אחד מעז."
• "אני אומר: יופייה אינו ידוע."
• "כְּשֶׁבְּדִידוּת אֵינָהּ פַּחַד נוֹלֶדֶת שִׁירָה."
• "השמש שוב שוקעת. היא שוקעת כך מיום היוולדי."
• "גָּדוֹל הוּא הָאֹמֶץ לְחַכּוֹת מִן הָאֹמֶץ לִשְׁפֹּךְ אֶת הַלֵּב."
• "שִׁיר לָאוֹהֲבִים הַנְבוֹנִים אָשֶׁר בָּנוּ לָהֵם בָּיִת וְאֶת דַלְתוֹ נָעֲלוּ."
• "אֲנִי רוֹצֶה תָּמִיד עֵינַיִם כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת יְפִי הָעוֹלָם וּלְהַלֵּל אֶת הַיֹּפִי."
• "רָאִיתִי צִפּוֹר רַבַּת יֹפִי. הַצִּפּוֹר רָאֲתָה אוֹתִי. צִפּוֹר רַבַּת יֹפִי כָּזֹאת לֹא אֶרְאֶה עוֹד עַד יוֹם מוֹתִי."

דף ציטוטים מורחב – צפונית מזרחית

• "המלים של אדם מת משתנות בקרבם של החיים."
• "הצילום המדויק שבחלום הכרחי. מה שהיה, לעולם אינו מספיק."
• "עם השנ��ם הארץ המצויה מתמעטת, הארץ המובטחת וזהרה לוהטים כצהרים באבן."
• "העיר הספוגה כאב, הבית המהדהד מחזירים רק מה שהושקע בהם, כמראה."
• "וכל מה שקיים בעיני קיים כמותי בצרור עננים שבכאן או בארצי הרחוקה."

דף ציטוטים מורחב – כיוון שאני בסביבה

• "אני עדיין מתאמן בוויתור, ועוד לא הגעתי לדרגת מומחה."
• "כך מתרגלים ימינו לחיות בשלום זה עם זה גם בלי אהבה סוערת."
• "נולדתי להיות עדין. במקרה החליטו הוריי שהם צריכים להגר לארץ לא עדינה."
• "השלם היה תמיד פחות משלם ויותר מלא כלום האפס, רצוי ומצוי התחרו ביניהם."
• "היום אחיה רק לעצמי ולא לשום איש אחר, ושום תפקיד לא אמלא ועל שום דבר לא אוותר."

דף ציטוטים מורחב – קוף המחט

• "אצלנו זה עניין של אמון. או שיש או שאין לכבודו אמון. אמרתי אני: אם לא היה לי אמון לא הייתי כאן."
• "מעשה במשורר שהשתעמם והלך אל חוף הים, ישב כמה שעות והביט בגלים, באים והולכים והולכים ובאים."
• "אבל יודע אני שכבר נמאס לי להתלבש ולהתפשט ושוב להתלבש ולהתפשט. אמרה לי נערתי: אבל זה דרך העולם, שמתפשטים כדי לעשות את מעשה האהבה."

דף ציטוטים מורחב – הזמיר כבר לא גר פה יותר

• "ריח פרח טרם קמילה או חיק אישה נפתח למגע יד גוששת."
• "ואנחנו קוראים את תווי הזימרה בהבנה, בפליאה או בגעגועים."
• "לפעמים אדם מתרומם במשרדו ומשליך מעליו את מקטורנו."
• "המיטה ריקה ונורה קטנה דולקת. מה נורא השקט בחדר מלון. את צודקת, לא הבטחת דבר."
• "עם בוא האביב, כיצד מסע הציפורים לא מכזיב, ולא בצו האופנה. כיצד ירח יקר הולך ושמש לעולם לא דועך."

דף ציטוטים מורחב – משנה לשנה זה

• "אשתדל לקצר אבל לעולם לא אתלונן כי קצרה היריעה מלספר, שכן היריעה היא אינסופית ורק לאלה שאין להם מה לומר היא תמיד קצרה מדי."
• "אסור לוותר על מידת האצילות בשירה. ומהי אצילות אם לא התאפקות, מסכה, הקפדה אכזרית על החיצוניות ועל דיסטאנץ. געש - אבל פנימה: אש עצורה - אבל בעצמות. ולא בקלסתר הפנים, רק לא בפרצוף הפנים!"

דף ציטוטים מורחב – מן המקום שבו לא היינו אל המקום שבו לא נהיה

• "הָעוֹלָם קָטָן, זֶה נָכוֹן, אַךְ גַּם גָּדוֹל."
• "הַהֶכְרֵחַ הַזֶּה לְחַכּוֹת לְמַשַּׁב רוּחַ צוֹנֵן שֶׁיַּזְכִּיר כַּמָּה עֻבְדּוֹת."
• "רוֹאֶה אֶת הַשֵּׁמוֹת הַחוֹלְפִים עַל פָּנַי וְזוֹכֵר רַק זֹאת: לֹא אָהַבְתִּי דַּי."
• "זְכֹר הַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתָּ לְעַצְמְךָ פְּעָמִים דַּי וְהוֹתֵר כִּי אַחֲרֵי הָאָפְנוֹת אַתָּה לֹא תִּגָּרֵר."
• "כָל מַה שֶּׁזָּכַרְנוּ לֹא יוּכַל לְהַאֲפִיל אֶת הָאָז שֶׁבַּחֹשֶךְ, הַיּוֹם שֶׁבָּאוֹר."

דף ציטוטים מורחב – אומרים שממש יפה שם

• "כֵיצַד אוּכַל לְהִתְרוֹעֵעַ עִם מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אֶת שֶׁאֲנִי שׁוֹתֵק."
• "כִּי לִפְעָמִים בֶּאֱמֶת נוֹתְרָה לָאָדָם רַק שָׁעָה לְִסִיּוּם הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה הַשָּׁעָה כְּבָר חָלְפָה."
• "כְּשֶׁכֻּלָּם זוֹכְרִים אֲנִי שׁוֹכֵחַ. וּכְשֶׁכֻּלָּם שׁוֹכְחִים אֲנִי זוֹכֵר."
• "כָּל הָאַהֲבָה, כָּל הַבְּדִידוּת, כָּל הַשִּׂמְחָה, כָּל הַמְּרִירוּת, הַכֹּל הָיָה כָּאן."
• "הַזְּמַן שֶׁחָלַף מֵאָז לֹא יִצְטַמְצֵם, זֶה לֹא נָכוֹן מַה שֶּׁאוֹמְרִים, הַזְּמַן שֶׁחָלַף מֵאָז לֹא יִצְטַמְצֵם."

• "ספרות אמיתית לעולם אינה שייכת לעבר."
• "משוררים הם כנראה עם רומנטי ללא תקנה."
• "יהודה עמיחי הנו משורר אהבה מובהק, שכן זו משמשת לא רק ��דחף למרבית שיריו, אלא עומדת במרכז ראייתו את העולם."
• "בעבר היתה הספרות העברית מושפעת מספרות מזרח אירופה. כיום היא מושפעת יותר ויותר מספרות המערב." ~ מתוך מאמר בעיתון 'למרחב', 10 בספטמבר, 1961.

• "אנחנו והערבים החמצנו את ההזדמנויות שלנו. הם, בטיפשות שלהם ב-1948 - ואנו בכל השנים לאחר מכן. יש לי חשש כבד שהמדינה הזו תפסיק להתקיים בעוד 50 שנה אם לא לפני זה, ובינתיים תהיה מלחמה אחרי מלחמה." ~ ראיון ל-YNET, עם בועז פיילר ורוני סופר, 5 באוקטובר, 2010.
• ""אכזריות הדיכוי חדרה פנימה אלינו. אין יום שלא נרצחים כאן אנשים. האלימות בכבישים ובבתי-הספר חלחלה מהכיבוש. אני הייתי קצין ביטחון של חטיבה 8. אני לא משתמט, השתתפתי בשלוש מלחמות שהיו לחיים ולמוות." ~ ראיון ל-YNET, עם בועז פיילר ורוני סופר, 5 באוקטובר, 2010.
• "אילו ידעתי שישראל תהיה מה שהיא היום, לא הייתי חוזר ארצה מאנגליה ב-1978. ניתן לכתוב בעברית מבלי לחיות כאן. לא צריך לשמוע בכל יום על עינויים או הריגה בטעות של פלסטיני. לא ארצה לסיים את חיי במדינת אפרטהייד". ~ ראיון ל-YNET, עם בועז פיילר ורוני סופר, 5 באוקטובר, 2010.
• "עדות המזרח יקבלו את הכושים, האשכנזים יקבלו את המזדיינים." ~ על הטלוויזיה בישראל, בראיון לתוכנית "המקור", ערוץ 10, 21 ביולי 2010.
• "קם הרעיון הזה לקחת אנשים שאין להם שום דבר משותף; אלה באים מהתרבות הגבוהה ביותר שישנה, התרבות המערב־אירופאית, ואלה באים מהמערות." ~ על עדות המזרח, בראיון לתוכנית "המקור", ערוץ 10, 21 ביולי 2010.
• "אמירה טיפשית שלא ניתן לי זמן להבהירה ... האם המזרח פירושו התעלמות מן הבודהיזם והטאואיזם, האמנויות היפניות והסיניות המופלאות? ומה בדבר אמנות האדריכלות והפיסול המצרית העתיקה? או 'בתי-המדרש' המוסלמיים שאין כמותם בסמרקנד החד-פעמית? ...ומה בדבר האיצטגנינות ומשחק השחמט הבבלי-פרסי-מונגולי? האם גם אלה יצירותיהם של 'שוכני מערות'? ... בהזדמנות זו אדבר על אמנות הצורפות הנפלאה של יהודי תימן ועל אמנות המוזאיקה והיודאיקה של יהודי מרוקו." ~ זך מתנצל על התבטאויותיו על עדות המזרח במאמר שהתפרסם באתר NEWS1 אחרי הסערה שפרצה בעקבות דבריו, 26 ביולי, 2010.
• "הרי כולם פה דרוכים למלחמה כל יום, כל היום. כאן מלמדים רק שנאה והכנה לפצצות האטום. במקום לנסות לקרב את השכנים, הרי אנחנו בחרנו באזור הדפוק הזה." ~ ראיון לידיעות אחרונות, 2013 (מקור)
• "אם אי־אפשר לכתוב בתעודת הזהות שלי שאני ישראלי, אם צריך לכתוב רק שאני יהודי – אז אני לא יודע למה לחמתי למען ישראל במלחמת השחרור. אני לחמתי במלחמת השחרור למען ישראל ולא למען יהדותי." ~ ראיון לידיעות אחרונות, 2013 (מקור)
• "אוי ווי, תסתכל על המפה פעם, עטפו אותם. מסביב לעזה הקטנה הנמושה העלובה שהשתלטו עליה אנשי חמאס, הקימו רשת של קיבוצים. למה דווקא שמה? הנגב גדול...אז הייתי חוטף בתל אביב, במלחמה כמו במלחמה. מי כיהודים חטפו כבר דברים יותר גרועים." ~ בתגובה לשאלה על נפגעי הירי הישראלים בעוטף עזה במלחמה בשנת 2014

• "אני האיש הבודד וחסר המשפחה, שחש עצמו בבית בכל מקום שבו לא דרכה כף רגלו מעולם. אני הלחשן החוזר על הטקסט לאחר תום ההצגה והתרוקנות האולם. אני השקרן הנאלץ לומר רק אמת; המרגל החשדן, החירש בשתי אוזניו; האיש המוקע על הצלב שדואג רק לכך שמכנסיו לא ישתלשלו. אני האיש האוסף חברים כמו בולים ואחר כך אינו משיב למכתביהם, ואני סינדרלה בנעלי צבא שחוקות וממוסמרות." ~ דליה קרפל, נתן זך כמעט בן 80. שיחה על הזמנים שעוד יבואו, באתר הארץ, 11 במרץ 2010.
• "בפסטיבלי השירה הבינלאומיים שבהם השתתפתי, חשתי עצמי באמת כאזרח העולם. במחיצת ידידים שביניהם, לפחות בכנסים אלה, אין יריבויות, התנצחויות, קנאות, שנאה וכו', שבהם ארצנו משופעת." ~ דליה קרפל, נתן זך כמעט בן 80. שיחה על הזמנים שעוד יבואו, באתר הארץ, 11 במרץ 2010.

• "העברית הזכית, הנוגעת בעמקות כה רבה בדיבוריות הישראלית, רק העמיקה. נדמה כי היא שייכת דווקא מתוך הדיבור שבה גם לאיזו הוויה על־זמנית, כלשונו של עגנון. בהירותה הגבישית של השירה הזאת הגבירה במשך השנים את חומרתה. את רצינותה הגדולה. את התוקף הרב האצור בה." ~ אריאל הירשפלד
• "זך הוא המשורר החי המולחן ביותר בעברית. קרוב ל־70 משיריו הולחנו." ~ ניסים קלדרון
• "עשרות רבות של מוזיקאים ישראלים שמעו דווקא בצלילי המילים הבלתי הרמוניות והבלתי סדורות של זך את המוזיקה שהתאימה למוזיקה שבליבם ולמבוכות שבליבם." ~ ניסים קלדרון
• "הנפש הפתוחה לרווחה היחידה בישראל." ~ אלן גינסברג
• "משורר היום־יום, משורר העכשיו, אמן הצורה החריף, הבלתי נלאה." ~ ראובן ריבלין
• "הוא ידע היטב מה מסוגלות המלים לשנות, וידע גם לספר בשיר את חייו של אדם שעברית לא היתה שפת אמו, ושבכל הלשונות בהן שלט, יצא למסעות חיפוש אחר צלילות ובהירות, שהיו עבורו ועבור מודרניסטים אחרים, תמציתה של האמת ביצירתם." ~ אריאנה מלמד
• "הקריאה לשהות בחוסר האונים ההכרחי, במציאות עצמה, להתבונן לה בעיניים, כפי שהיא, לא לברוח. הסלידה מגלוריפיקציה של הקיום, מניפוח, הניסיון לגעת ברגש כפי שהוא בא לידי ביטוי כאן ועכשיו וקטן ועלוב ועמוק, הקיום התמידי במצב של חיפוש, של בירור, של פירוק והרכבה, של חטא ותשובה, ההתעקשות על ההכרה של בן האנוש באנושיות שלו, היחסית, השבירה, והמשתנה תמיד. הידיעה שרק כך אפשר באמת לצמוח, לראות את היופי, לחיות." ~ יאיר אסולין

• 'לגעת ברוח' עם המשורר נתן זך, מראיין: יואב גינאי
• קובי מידן מראיין את נתן זך בתכנית 'חוצה ישראל'