ברוך שיין

ברוך שיין (י"ג באדר ה'תרע"א, 13 במרץ 1911 -, 9 ביוני 1994) היה עיתונאי, ועורך לילה בעיתון הצופה וערך תוכניות רדיו בקול ישראל בעיקר בתחום החזנות והמוזיקה היהודית.

שיין נולד ב-1911 בעיירה ביאלובז'ג בפולין, לחנינא- נתן ואסתר גולדה. בגיל 13 עברה המשפחה להתגורר בעיר גארוולין שבדרום מזרח פולין. למד לימודים תורנים בבית מדרש בעיר ובנוסף לימודי השכלה כללית ואת השפה העברית ודקדוקה בבית ספר ערב "יבנה" בעיר.

בנעוריו היה חבר בתנועת "השומר הדתי" והשתתף כציר בוועידת התנועה, שהתקיימה בוורשה תרצ"ב. בשנת 1936 עלה לארץ ישראל באנייה "פולניה" .רבים מבני משפחתו שנשארו בחו"ל נספו בשואה. זמן קצר לאחר שעלה ארצה הצטרף ברוך שיין כזמר-חזן ל"מקהלת תל אביב" בניצוחו של המלחין והמנצח לייאו ליוב. במקביל למד לימודי מוזיקה אצל המלחין והמורה יצחק אדל.

אל עולם העיתונות הגיע ברוך שיין במקרה. בשנת 1938 התקבל כעובד דפוס בעיתון הצפה ששכן אז ברחוב הרצל 16 בתל אביב. והיה מראשוני עובדי בית הדפוס של "הצפה" .אט אט החל ב לפרסם ב"הצפה" כתבות ומאמרים בנושאי חזנות לצד עבודתו כפועל דפוס בעיתון.

בשנת 1942 נשא ברוך שיין לאישה את בלה ליפשיץ בת מרים ובן ציון ליפשיץ שעלתה עם משפחתה לארץ בתחילת שנות ה-30 מהעיר וולקוביסק שבפולין. בשנת 1950 הצטרף ברוך שיין למערכת עיתון הצופה, כעורך לילה. ופרסם בעיתון זה כתבות ומאמרים רבים על אירועי חזנות ושירה יהודית בהמשך היה בעל טור קבוע ב"הצפה" בו סקר הנעשה בעולם החזנות. במחצית שנות ה-50 במקביל לעבודתו ב"הצפה" החל לעבוד ב"קול ישראל" בעריכת תוכניות דת. ונמנה עם עובדיה הראשונים של המדור להווי ומסורת יהודית בקול ישראל. ברוך שיין עבר קורס עורכי תוכניות בהדרכת לאה פורת, וקורס בנושא קומוניקציה ציבורית בהדרכת ד"ר דינה גורן. בשנים 1956–1958 כאשר בנימין צביאלי עורך התוכנית קבלת שבת יצא לשליחות בחו"ל ערך ברוך שיין את התוכנית קבלת שבת. לאורך השנים ערך תוכניות נוספות כמו "מלווה מלכה" ועוד. כמו כן הפיק וערך שידורים חיים של קונצרטים בהשתתפות גדולי החזנים בארץ ובעולם, שיין ערך במשך עשרות שנים התוכנית פרקי חזנות כבקשתך והיה מראשוני העיתונאים בארץ שסיקר באופן שוטף ופעיל את הנעשה בעולם החזנות והשירה היהודית והתמיד בכך לאורך שנים רבות.

שיין שימש יו"ר אגודת לח"ן (ליכוד חובבי נגינה), שנוסדה בט"ו בשבט תשי"ב (1952) ומטרותיה עידוד החזנות והיצירה היהודית. ב-1965 הלכה לעולמה רעייתו בלה שיין. לאחר מלחמת ששת הי��ים נשא לאשה את שרה דמסט, אלמנתו של יוסף דמסט, מחללי כפר עציון בשנת תש"ח.

שיין ניהל במשך חמש שנים את חוג חובבי חזנות שליד עיריית תל אביב. לאורך השנים השתתף בכינוסים ומפגשים בנושאי חזנות ונשא בהם דברים, היה חבר באגודת העיתונאים בתל אביב. משנותיו הראשונות בישראל היה חבר בתנועת "המזרחי" ובמועצת "הפועל המזרחי" תל אביב והשתתף כציר בוועידות תנועת המזרחי-מפד"ל. בשנת תשמ"ה הוענק לו התואר "יקיר התנועה". כמו כן הוענק לו התואר "יקיר בית הכנסת הגדול" בתל אביב.

ברוך שיין הלך לעולמו ב-9 ביוני 1994 בגיל 83 והובא למנוחות בבית העלמין בקריית שאול. הותיר אחריו בת, הדסה ורגון ששימשה בתפקיד ראש מדור השאלה בין-ספרייתית באוניברסיטת בר-אילן, רעייתו של פרופ' (אמריטוס) שמואל ורגון.

• אלי .אלון, סיפור חייו של העיתונאי ברוך שיין , באתר News1 מחלקה ראשונה, 26 ביוני 2018