לדלג לתוכן

גרין דיי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף Green Day)
גרין דיי
Green Day
גרין דיי בסיבוב הופעות לאלבום 21st Century Breakdown בשנת 2009
גרין דיי בסיבוב הופעות לאלבום 21st Century Breakdown בשנת 2009
מקום הקמה Oakland California Temple עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1987
סוגה פאנק רוק, רוק אלטרנטיבי
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Lookout! (1989–1993)‎
Reprise (1993 - כיום)‎
פרסים והוקרה היכל התהילה של הרוק אנד רול (2015) עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
פרופיל ב-IMDb
חברים
בילי ג'ו ארמסטרונג
מייק דירנט
טרֵה קול
ג'ייסון וייט (בהופעות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גרין דיי (באנגלית: Green Day; בתרגום חופשי: "יום ירוק") היא להקת פאנק רוק אמריקנית, הפועלת משנת 1987.[1] חברי הלהקה הם הסולן והגיטריסט בילי ג'ו ארמסטרונג, הגיטריסט המוביל ג'ייסון וייט (בהופעות), הבסיסט מייק דירנט והמתופף טרה קול. רוב שירי הלהקה עוסקים בסמים, שפיות, אמונה, פוליטיקה, ביקורת כלפי החברה, פרשות הדרכים שבחיים ויחסים רומנטיים. מאז אלבומה השביעי הלהקה עברה שינוי תדמיתי אשר כלל בין היתר איפור עיניים, לבישת עניבות ובעיקר מעבר חלקי מסוגת הפאנק רוק לסוגת הרוק האלטרנטיבי. באלבום ה-12 שלה, חזרה הלהקה למקורותיה ולמוזיקת הפאנק.

בראשיתה הייתה הלהקה חלק מסצנת הפאנק המקומית של העיר אוקלנד. המיני אלבומים המוקדמים של הלהקה, שהוצאו בחברת התקליטים העצמאית Lookout! Records, יצרו את גרעין המעריצים שלה. בשנת 1994, הפך אלבום השלישי של הלהקה, Dookie, לאלבום הפריצה שלה, ונמכרו ממנו מעל 10 מיליון עותקים בארצות הברית ו-16 מיליון ברחבי העולם. שלושת האלבום הבאים של גרין דיי היו: Insomniac,‏ Nimrod.‎ ו-Warning:‎. שלושתם לא הצליחו להשיג הצלחה מסיבית כמו של Dookie, אך הם עדיין הצליחו בביקורות ובמכירות, ושניים מהם הגיעו לפלטינה כפולה ו-Warning:‎ הגיע לאלבום זהב. בשנת 2004 גרין דיי הוציאה את האלבום השביעי שלה, American Idiot, שהצית מחדש את הפופולריות של הלהקה עם הדור הצעיר, ונמכר בחמישה עשר מיליון עותקים בארצות הברית.[2] אלבום הלהקה השמיני, 21st Century Breakdown, יצא לאור בשנת 2009, והיה לאלבום אופרת הרוק השני של הלהקה, אחרי American Idiot.

גרין דיי מכרה מעל ל-65 מיליון אלבומים ברחבי העולם ו-22 מיליון בארצות הברית לבד.[3] כמו כן הם זכו בארבעה פרסי גראמי: אלבום האלטרנטיבי הטוב ביותר - Dookie, אלבום הרוק הטוב ביותר - American Idiot, הקלטת השנה - "Boulevard of Broken Dreams", ואלבום הרוק הטוב ביותר, בפעם השנייה - 21st Century Breakdown.

בשנת 2007 הופיעו חברי הלהקה כדמויות מצוירות בסרט של "משפחת סימפסון", שם הם ערכו הופעה לכבוד יום הניקיון בספרינגפילד על האגם המזוהם, אך כשהם רצו לדבר על ניקיון כדור הארץ, מיד כולם זרקו עליהם דברים כך שגרין דיי טבעה באגם המזוהם וכל חברי הלהקה מתו.

בשנת 2009, אלבום הלהקה השביעי, American Idiot, עוּבד למחזמר, בשם American Idiot: The Musical, שהוצג בברודוויי ב-20 באפריל 2010; המחזמר כלל סיפור מורחב עם דמויות חדשות, והציג את הסיפור שמספרים שירי האלבום. בילי ג'ו, סולן הלהקה אף כיכב ב-50 מההופעות של המחזמר. בשנת 2010, הופץ המשחק "Green Day: Rock Band". שבו השחקן צריך להופיע כחברי הלהקה.

במהלך 2012–2013 הוציאה הלהקה שלושה אלבומים ברצף: ¡Uno!, ‏¡Dos! ו-¡Tre! ובהמשך יצא אלבום הדוקומנטרי Quatro.

בשנת 2016 הוציאה הלהקה את האלבום ה-12 שלה - "Revolution Radio", אשר זכה להצלחה רבה והגיע למקום הראשון במספר ההורדות לאותה שנה ב-19 מדינות, וביניהן ארצות הברית.

בשנת 2020 הוציאה הלהקה את האלבום ה-13 שלה - "Father of All Motherfuckers".

היסטורית הלהקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת הלהקה ו-Lookout!‎ (‏1987 - 1993)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1987 החברים בילי ג'ו ארמסטרונג ומייק דירנט, בני ה-15 באותו הזמן, הקימו להקה בשם Sweet Children (בתרגום חופשי: ילדים מתוקים). המופע הראשון של הלהקה התקיים ב-17 באוקטובר 1987 בחנות קטנה בקליפורניה, שם אמו של ארמסטרונג, אולי (Ollie), עבדה.[1] בשנת 1988, החלו ארמסטרונג ודירנט לעבוד עם שון יוז וג'ון קיפמאייר, הידוע גם בשם אל סוברנטה. שון יוז שימש כבסיסט של הלהקה, וקיפמאייר שימש כמתופף של הלהקה ומנהל העסקים שלה, טיפל בהזמנות ועזר להקים בסיס מעריצים ללהקה.

לאחר עזיבתו של יוז מגרין דיי בשנת 1989. לארי ליברמור, הבוס של חברת התקליטים Lookout! Records, ראה את הלהקה מנגנת בהופעה והחתים אותם לחברה שלו. בשנת 1989, גרין דיי הקליטה את המיני-אלבום הראשון שלה, שנקרא ‎1,000 Hours. לאחר שהמיני אלבום, ‎1,000 Hours, הופץ, החליטה הלהקה לשנות את שמה מ-Sweet Children ל-Green Day. את הביטוי "Green Day" (בתרגום חופשי: יום ירוק) שמע ארמסטרונג מחברים שלו ב"בית הגידול" שלו במרתף של אוניברסיטת ברקלי. פירושו של הביטוי הוא יום שבו מה שעושים כל היום זה לעשן מריחואנה.[4] אם כי חלק אומרים כי השם נבחר בשל חיבתה של חברי הלהקה למריחואנה.[5] בנוסף לזה ארמסטרונג כתב שיר בשם "Green Day", השיר מספר על הפעם הראשונה שעישן.

בתחילת שנת 1990, הוציאה הלהקה את האלבום הראשון שלה, ‎39/Smooth. מאוחר יותר באותה שנה גרין דיי הקליטה שני מיני אלבומים, Slappy ו-Sweet Children. בסוף שנת 1990, זמן קצר לאחר סיבוב ההופעות הארצי הראשון של הלהקה, עזב קיפמאייר את הלהקה כדי ללמוד במכללה. המתופף טרה קול החל למלא את תפקיד המתופף של הלהקה כתחליף זמני ובסופו של דבר הוחלט שיישאר בלהקה. בשנת 1991, Lookout! Records הוציאו את אלבום האוסף ‎1,039/Smoothed Out Slappy Hours, שכלל את מיני האלבומים: ‎39/Smooth, ‏Slappy, ו-‎1,000 Hours. יצא הלהקה לסיבוב הופעות ברוב שנת 1992 ו-1993. האלבום המלא השני של הלהקה, Kerplunk!‎, שיצא בשנת 1992, נמכר בכ-50,000 עותקים בארצות הברית.

פריצת דרך (1994 - 1996)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצלחה של האלבום Kerplunk!‎ הובילה לגל של עניין מכיוון חברות התקליטים הגדולות, ובסופו של דבר הלהקה עזבה את חברת התקליטים Lookout! Records וחתמה עם חברת התקליטים Reprise Records, לאחר שמשכה את תשומת הלב של המפיק רוב קבאלו ("Rob Cavallo"). החתימה עם Reprise Records גרמה למעריצים רבים לראות בגרין דיי כעוד להקה שהתמסחרה. בשנת 1999 אמר ארמסטרונג למגזין ספין ("Spin"): "לא יכולתי לחזור לסצנת הפאנק, גם אם היינו ההצלחה הגדולה ביותר בעולם או הכישלון הגדול ביותר... הדבר היחיד שיכולתי לעשות היה לעלות על האופניים שלי ולהתקדם קדימה."[6] לאחר חתימתה עם Reprise Records, החלה הלהקה לעבוד על אלבום השלישי שלה, Dookie; שנבחר למקום ה-193 ב"רשימת 500 האלבומים הטובים ביותר בכל הזמנים" של הרולינג סטון.

האלבום, שפורסם בפברואר 1994 והוקלט בשלושה שבועות,[7] זכה להצלחה מסחרית וביקורתית. עד היום, נחשב האלבום לפורץ-דרך בז'אנר הפופ פאנק והפאנק רוק. הם צילמו שלושה וידאו קליפים לשירים: Longview,‏ Basket Case ו-When I Come Around. באותה שנה יצאה גרין דיי לסיבוב הופעות ברחבי ארצות הברית עם הלהקה Pansy Division, כאקט הפתיחה שלה. באחת ההופעות בבוסטון, ב-9 בספטמבר 1994, פרצו מהומות במהלך ההופעה כאשר הלהקה קיצרה את המופע לשבעה שירים, בסוף המהומות 100 בני אדם נפצעו ו-45 נעצרו. הלהקה הצטרפה גם לשני פסטיבלים, Lollapalooza ווודסטוק 1994, שם הם החלו את קרב הבוץ בין חברי הלהקה למעריצים הידוע לשמצה; במהלכו קפץ הבסיסט, מייק דירנט, אל הקהל וכאשר חזר לבמה המאבטחים, שלא זיהו אותו, חסמו ממנו את הכניסה ואחד מן המאבטחים שבר לו מספר שיניים.[8] ההופעה של גרין דיי בוודסטוק 1994 סייעה נוספות לפרסום וההכרה שלה ועזרה לדחוף את האלבום שלה למעמד של אלבום כסף. בשנת 1995, Dookie זכה בפרס גראמי על האלבום אלטרנטיבי הטוב ביותר של השנה והלהקה הייתה מועמדת לתשעה פרסי MTV.

בשנת 1995 הוציאה הלהקה סינגל חדש, בשם J.A.R., עבור הפסקול של הסרט "Angus". האלבום החדש של הלהקה ראה אור בסתיו 1995 ונקרא Insomniac.‏ Insomniac היה הרבה יותר כבד מאשר האלבום הקודם של הלהקה, אם כי שמר אל הקו של הפופ פאנק והפאנק רוק. שיריו עסקו בשעמום, שחיקה, נדודי שינה, התמכרות לסמים ואהבה. Insomniac קיבל ביקורות טובות וקיבל 4 מתוך 5 כוכבים מהרולינג סטון, שהוסיף לומר: "בפאנק, הדברים הטובים באמת מתגלים ומרוויחים משמעות כאשר אתה מקשיב מבלי לדחוף [גיטרה] חשמלית, ולהשתולל איתה. ו-Green Day טובים בזה כמה שאפשר".[9] ארבעה סינגלים הופצו מהאלבום. על אף שהאלבום לא זכה להצלחה דומה לזה של Dookie, הוא עדיין הצליח למכור שני מיליון עותקים בארצות הברית. בשנת 1996, Insomniac זכה בפרס עבור האמן האהוב ביותר, אמן ההארד קור האהוב ביותר והאמן האלטרנטיבי האהוב ביותר בפרסי המוזיקה האמריקאית והלהקה הייתה מועמדת עבור הקליפ, "Walking Contradiction", הטוב ביותר ולעוד שתי מועמדויות בפרסי ה-MTV. סיבוב ההופעות האחרון באירופה בוטל כיוון שהלהקה הייתה עייפה מדי מהדרך. הלהקה לקחה פסק זמן לשנה כדי להירגע ולבלות יותר זמן עם משפחותיהם.[4]

ירידה בפופולריות (1997 - 2002)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הפסק זמן הקצר שהלהקה לקחה בשנת 1996, חזרה גרין דיי לעבוד והחלה לעבוד על אלבום חדש בשנת 1997. מלכתחילה, חברי הלהקה והמפיק, רוב קבאלו, הסכימו כי האלבום הזה צריך להיות שונה מהקודמים. התוצאה הייתה Nimrod.‎. האלבום החדש יצא באוקטובר 1997. אלבום זה היה שונה, כמו שרצו, משאר האלבומים בכך שכלל מגוון ז'אנרים שונים, מפופ פאנק לסקא, ואפילו בלדה אקוסטית. ההצלחה של הסינגל Good Riddance (Time of Your Life)‎ זיכתה את הלהקה בפרס הקליפ האלטרנטיבי הטוב ביותר. השיר מתאר אנשים עוברים שינויים גדולים בחייהם בעוד ארמסטרונג מנגן בגיטרה האקוסטית שלו בחדרו. השיר שימש גם בפרק הסיום של "סיינפלד" ובשני פרקים של "ER". הופצו עוד שלושה סינגלים מאלבום זה, אך הם לא זכו לאותו הצלחה של "Good Riddance (Time of Your Life)‎". בשנת 1998 עשתה הלהקה הופעת אורח בפרק של הסדרה "המלך היל". בסוף שנת 1997 וברובה של שנת 1998, המשיכו גרין דיי בסיבוב ההופעות שלהם.

בשנת 2000 יצא האלבום Warning:‎. כדי לתמוך באלבום גרין דיי יצאו לסיבוב הופעות בעולם. Allmusic נתן לאלבום 4.5 מתוך 5 כוכבים, והוסיף: "Warning:‎ לא יכול להיות שיא חדשני, אבל הוא סיפוק אדיר."[10] הרולינג סטון היה ביקרותי יותר, ונתן לאלבום 3 מתוך 5. אף על פי שהאלבום הניב את הלהיט "Minority" וגם את "Warning", חלק מהאנשים הגיעו למסקנה שהלהקה נהייתה פחות רלוונטית והפופולריות שלה ירדה. בזמן שהאלבומים הקודמים של הלהקה הגיעו למעמד של פלטינה כפולה, Warning:‎ הגיע "רק" למעמד של זהב. בשנת 2001, גרין דיי זכו בכל שמונת הפרסים שהיו מועמדים. הם זכו בפרסים על האלבום (Warning:‎), אלבום פאנק רוק/סקא (Warning:‎), להקה, סולן, בסיסט, מתופף, כתיבה ואמן הטובים ביותר.

בשנת 2001, בעקבות יציאתו של האלבום Warning:‎, הוציאה גרין דיי שני אלבומי אוספים, International Superhits ו-Shenanigans.‏ International Superhits הוא אוסף קליפים של הלהקה. Shenanigans כלל מספר שירי בי-סייד, כולל "Espionage", שהופיע בסרט "אוסטין פאוורס: המרגל שתקע אותי" והיה מועמד לפרס גראמי עבור "שיר הרוק האינסטרומנטלי הטוב ביותר", האלבום נמכר בצורה טובה והגיע למעמד פלטינה בארצות הברית.

באביב שנת 2002 גרין דיי שיתפה פעולה בסיבוב הופעות "Pop Disaster Tour", יחד עם Blink-182 ("בלינק-182"). גרין דיי הופיעו לפני בלינק-182, אשר באותה עת חוותה הצלחה גדולה יותר. הסיבוב הופעות תועד ב-DVD, ‏"Riding in Vans with Boys".

American Idiot והצלחה מחודשת (2003 - 2006)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מייק דירנט (מימין) וטרה קול (למטה משמאל) בהופעה, 27 ביולי 2006

בקיץ של 2003 נכנסה הלהקה לאולפן כדי להקליט חומר חדש לאלבום חדש, שכותרתו הייתה אמורה להיות Cigarettes and Valentines (בתרגום חופשי: סיגריות וורדים). לאחר שהשלימו 20 שירים, הקלטות נגנבו מהאולפן. לאחר האשמות רבות בין חברי הלהקה, בחרה הלהקה שלא להקליט את כל האלבום מחדש אלא להקליט אלבום חדש לגמרי והבטיחו לעצמם שיהיה מצליח יותר מ-Cigarettes and Valentines. זמן קצר לאחר מכן התברר כי להקה חדשה בשם "The Network" (בתרגום חופשי: הרשת) חתמה לחברת תקליטים של ארמסטרונג. לאחר שהלהקה המסתורית הוציאה את האלבום הראשון שלה שנקרא Money Money 2020, התברר שהלהקה היא פרויקט צד של גרין דיי, והשמועה הייתה כי האלבום Money Money 2020 היה בעצם Cigarettes and Valentines. עם זאת, השמועות הוכחשו על ידי ארמסטרונג, אך אלבום הרשת עדיין מופיע באלבום האוסף של גרין דיי והיא נזכרת בראיונות של גרין דיי.

בסוף שנת 2003 שיתפה גרין דיי פעולה עם איגי פופ בשני שירים עבור אלבומו Skull Ring. ב-1 בפברואר 2004 קאבר של השיר "I Fought the Law" עשה את הופעת הבכורה שלו בפרסומת ל-iTunes במהלך הסופרבול XXXVIII. הלהקה עברה "טיפול להקתי", שעסקה בשיחות ארוכות כדי לעבוד על חילוקי הדעות של חברי הלהקה לאחר האשמות של דירנט וקול שארמסטרונג הוא "הנאצי של הלהקה" ושחצן שלוקח את אור הזרקורים של שאר חברי הלהקה. לאחר שסידרו את חילוקי הדעות ביניהם, כל חבר להקה נשאר ימים שלמים בתוך האולפן והקליט, כאשר כל אחד כתב כמה והקליט קטעים קצרים משל עצמו. בסוף כל ימי ההקלטות התוצאה הייתה האלבום American Idiot, שמכר בסופו של דבר כ-20 מיליון עותקים בכל העולם ו-65 מיליון עותקים בארצות הברית בלבד.[2] האלבום יצא בשנת 2004 והגיע למקום הראשון במגזין בילבורד, האלבום הראשון של הלהקה שהגיע למקום הזה, מגובה על ידי ההצלחה של הסינגל "American Idiot "‏.[11] אלבום זה היה "אופרת פאנק-רוק". האלבום גם סימן את גדילתם והתפתחותם של הלהקה כמוזיקאים. על "American Idiot" אמרו המבקרים שהוא הרבה יותר בוגר, ולעיני רבים, האלבום נחשב לאלבום המוצלח ביותר של הלהקה נכון להיום. הם אף החלו להתלבש בצורה שונה בהופעות, עם עניבות ולבוש שחור. האלבום עוקב אחר מסעו הדמיוני של ג'ימי ("Jimmy"), נער בגיל 17–19, שהתאהב בפאנקיסטית, ובעקבותיה הפך גם הוא לכזה. האלבום מציג את סיפור התדרדרותו וחזרתו של ג'ימי. האלבום זכה בפרס גראמי של ה"אלבום הרוק טוב ביותר", הפרס השני של הלהקה, הראשון היה Dookie, והיה מועמד לפרסים: "האלבום הטוב ביותר", "ההקלטה הטובה ביותר של השנה", "שיר הרוק הטוב ביותר" (על השיר "American Idiot"), "השירה הטובה ביותר בשיר רוק על ידי צמד או להקה" ו-"קליפ המוזיקה הטוב ביותר" (על הקליפ של "American Idiot"). הקליפ של "American Idiot" זכה בתואר "קליפ הרוק הטוב ביותר אי-פעם" בסקר במגזין Kerrang!‎. בטקס פרסי המוזיקה של MTV, גרין דיי זכו בשבעה מתוך שמונת הפרסים שהיו מועמדים. האלבום סימן גם שינוי גדול בתדמית של הלהקה, בעיקר מבחינת היבט הבגרות שלהם, אך גם בלבוש, הופעה והתנהגות. לדוגמה, לאחר יציאת האלבום, במקום חולצות טי פשוטות ולעיתים קרועות שלהקה לבשה הם עברו ללבוש בגדים שחורים ועניבות אדומות ולבנות.

בשנת 2005 הלהקה יצאה לסיבוב הופעות ענק לקידום האלבום שכלל כ-150 הופעות - סיבוב הופעות הארוך ביותר בקריירה של הלהקה - כאשר הם מבקרים ביפן, אירופה, אוסטרליה, דרום אמריקה והממלכה המאוחדת. במסגרת סיבוב ההופעות קיימה הלהקה שתי הופעות במילטון קינס שבאנגליה. להופעות אלה הגיעו מעל ל-120 אלף אנשים, מה שהפך את ההופעה הזאת להופעה הגדולה ביותר בתולדות הפאנק רוק. שתי הופעות אלה צולמו, ונבחרו למופע הטוב ביותר אי-פעם בסקר במגזין Kerrang!‎. הופעות אלו הוקלטו ויצאו כאלבום הופעה, שנקרא "Bullet in a Bible" (בתרגום חופשי: קליע בתנ"ך), ב-15 בנובמבר 2005. האלבום הציג שירים מצליחים רבים מ-American Idiot, אך כמו כן, גם מאלבומים יותר מוקדמים של הלהקה וגרסות כיסוי לשירים אהובים על הלהקה. באלבום הופעה היה תוספות של מאחורי הקלעים של הלהקה, והראה כיצד הלהקה מתכוננת להופעות. ההופעה האחרונה של סיבוב ההופעות היה בסידני, אוסטרליה ומלבורן, אוסטרליה, ב-14 ו-17 בדצמבר 2005. ב-10 בינואר 2006 הלהקה זכתה בפרס בחירת העם עבור "הלהקה האהובה ביותר". בשנת 2006 זכתה גרין דיי בפרס גראמי עבור "הקלטת השנה" עבור השיר "Boulevard of Broken Dreams" מאלבומם American Idiot.

בחודש ספטמבר 2006 חברו גרין דיי עם הלהקה U2 והמפיק ריק רובין כדי להקליט גרסת כיסוי של השיר "The Saints Are Coming" (בתרגום חופשי: הקדושים באים), שהוקלט במקור על ידי הלהקה "The Skids". השיר הוקלט ל-"Music Rising", ארגון שמנסה לגייס כספים עבור מכשירים של מוזיקאים שנהרסו במהלך הוריקן קתרינה.[12][13]

בחודש דצמבר 2006 גרין דיי ו-NRDC פתחו אתר אינטרנט ביחד כדי להעלות את המודעות על התלות של אמריקה בנפט.[14]

Foxboro Hot Tubs ו-21st Century Breakdown (‏2007 - 2009)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 ביולי 2007 הופיעה הלהקה בתפקיד קטן בסרט "משפחת סימפסון - הסרט", שבו הם מבצעים קאבר לשיר הנושא של הסדרה. הגרסה שלהם ראתה אור כסינגל ב-24 ביולי 2007.

באפריל 2007 דורגה הלהקה במקום ה-29 במצעד 100 הלהקות הגדולות של כל הזמנים שנערך על ידי ערוץ המוזיקה VH1. בנוסף גרין דיי עסקה במספר פרויקטים קטנים לאחר אלבומה American Idiot. הם הוציאו אלבום חדש תחת שם הלהקה Foxboro Hot Tubs, האלבום נקרא "Stop Drop and Roll!!!‎". ובשנת 2008 ה-Foxboro Hot Tubs יצא לסיבוב הופעות קטן כדי לקדם את האלבום. בריאיון עם Kerrang!‎, ארמסטרונג סיפר כי שנת 2008 תהיה "אומדן הוגן של תאריך היציאה של האלבום החדש, השמיני של גרין דיי.[2] בנובמבר 2008 נחשף שגרין דיי עובדים עם מפיק חדש, בוץ' ויג, המפיק האגדי של האלבום Nevermind של להקת נירוונה, ולא עם רוב קוואלו, איתו עבדו חברי הלהקה במהלך השנים. בדצמבר 2008 ערך המגזין האמריקאי AP ראיון מקיף עם הלהקה. חברי הלהקה דיברו על אלבומם החדש, וחשפו שבאלבום יהיו 3 חלקים ו-16 שירים (בסופו של דבר האלבום הופץ עם 3 חלקים ו-18 שירים), ובנוסף חשפו שמות של 7 שירים שיהיו באלבום. ב-9 בפברואר 2009, הציגו גרין דיי את פרס אלבום השנה בטקס גראמי, וכאשר נקראו לעלות לבמה, נחשף שם האלבום השמיני שלהם: 21st Century Breakdown (בתרגום חופשי: התמוטטות המאה ה-21). יום לאחר מכן, ב-10 בפברואר, נחשפה עטיפת האלבום, בנוסף לזה, האתר הרשמי של הלהקה העלה דקה וחצי משיר מתוך האלבום החדש כמוזיקת רקע בעמוד הראשי של האתר. מינואר 2006 עבדה הלהקה על חומר חדש בשביל האלבום. עד לחודש אוקטובר 2007 כתב ארמסטרונג 45 שירים, אך מאז הלהקה לא הראתה סימנים נוספים של התקדמות עד אוקטובר 2008, כאשר שני סרטוני ווידאו של הלהקה שעובדת בסטודיו עם וויג, פורסמו ביוטיוב.[15] התהליך של לכתוב ולהקליט, חולק לשלושה שנים וארבעה אולפני הקלטה, בסופו של דבר הלהקה סיימה את התהליך באפריל 2009. האלבום השמיני של הלהקה, 21st Century Breakdown, שהופץ ב-15 במאי 2009, הוא אלבום קונספט נוסף של הלהקה, עלילתו של האלבום סובב על שתי הפרוטגוניסטים: גלוריה וכריסטיאן, שמנסים לחיות לאחר הכאוס הפוליטי שהותיר אחריו ג'ורג' בוש, ומאבדים את אמונתם בדת ובממשל. האלבום זכה להצלחה מסחרית, כאשר מכר כחצי מיליון עותקים שבוע בלבד לאחר יציאתו, ולביקורות חיוביות ממבקרים, האתר Spin הביא לאלבום 6 מתוך 10 כוכבים.[16] האתר "Entertainment Weekly" הביא לאלבום ציון B.[17] האלבום הגיע למקום 1 בארבע עשרה מדינות שונות, והגיע למעמד זהב או פלטינה בכל אחת מהמדינות.

גרין דיי מופיעה במופע ��ודי בברלין, 7 במאי 2009

הלהקה הוציאה 4 קליפים מאלבומם החדש. הראשון לסינגל הראשון "Know Your Enemy"[18] (בתרגום חופשי: דע את האויב שלך), בקליפ רואים את הלהקה מופיעה בלילה על במה בשדה המוקף בגדר תיל. הקליפ השני צולם לסינגל "Guns‏ 21"[19] (בתרגום חופשי: עשרים ואחד רובים, רמז למטח כבוד ארטילרי), הקליפ מתרחש לאחר ששתי הפרוטגוניסטים של האלבום שדדו בנק והם נמצאים בחדר לבן כמפלט; כמו כן הקליפ זכה בפרסים רבים. הקליפ השלישי מהאלבום צולם לשיר "East Jesus Nowhere"[20] (בתרגום חופשי: מזרח ישו בשום מקום), הקליפ הוא מראה מונטאז' של תמונות וקטעים מתוך מסע ההופעות שלהם. הקליפ ארוך בכ-30 שניות יותר מהשיר באלבום, כי חברי הלהקה הרחיבו אותו. הלהקה צילמה קליפ לסינגל "21st Century Breakdown"[21] (בתרגום חופשי: התמוטטות המאה ה-21), כאשר רוב הקליפ מצויר באנימציות, אבל בסופו רואים את חברי הלהקה מנגנים על גג של בניין. הקליפ האחרון צולם לסינגל האחרון מהאלבום, "Last Of The American Girls"[22] (בתרגום חופשי: אחרונת הנערות האמריקניות), הקליפ קופץ בין הלהקה, המנגנת במדבר, לבין גלוריה, אחת משני הפרוטגוניסטים של האלבום, שנראית מצחצחת שיניים, צופה בטלוויזיה, מנקה ציפורנים ועושה פעילויות דומות. בטקס הפרסים של ה-MTV לשנת 2009, גרין דיי זכו בשלושה פרסים: "קליפ הרוק הטוב ביותר", "הצילום הטוב ביותר" ו"הבימוי הטוב ביותר". ב-"EMA" זכו גרין דיי בפרס להקת הרוק הטובה ביותר. בטקס פרסי המוזיקה האמריקאי ("American Music Awards") זכו גרין דיי בפרס אומן הרוק האלטרנטיבי הטוב ביותר. ב-"MTV Woodie Awards 2010" זכו גרין דיי בפרס ההופעה הטובה ביותר. בטקס פרסי גראמי 2010, שנערך ב-31 בינואר בלוס אנג'לס, היו מועמדים גרין דיי ל-3 פרסים, 2 מהם על הסינגל "‎21 Guns" ואחד על האלבום הרוק הטוב ביותר, עבור 21st Century Breakdown. גרין דיי זכו בפרס אלבום הרוק הטוב ביותר עבור אלבומם החדש, זכייה השנייה של הלהקה לאחר זכייתם בפרס על אלבום American Idiot ב-2005. ב-"VMA" הקליפ "21st Century Breakdown" היה מועמד ל"הקליפ בעל האפקטים המיוחדים הטובים ביותר", הקליפ לא זכה בפרס.

סיבוב ההופעות, שהחל ב-3 ביולי 2009, היה סיבוב ההופעות הגדול ביותר של הלהקה. הם ביקרו בצפון אמריקה, אירופה, אוסטרליה, ניו זילנד ואסיה. ב-22 במרץ 2011 יצא אלבום לייב של הלהקה, AWESOME AS F*CK, שצולם ביפן במהלך סבב ההופעות.

American Idiot: The Musical בברודוויי (2010)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנת 2009 נפגשה הלהקה עם במאי התיאטרון מיכאל מאייר ואנשי צוות רבים כדי ליצור גרסת מחזמר של האלבום American Idiot. המופע הראשון של המחזמר נפתח בתיאטרון "ברקלי הרפרטוארי" ("Berkeley Repertory") במהלך 15 בספטמבר בשנת 2009. המופע כולל סיפור מורחב של האלבום המקורי, עם דמויות חדשות כגון ויל, טוני, ילדה יוצאת דופן, וילד מועדף. המחזמר הוצג בברודוויי ב-20 באפריל 2010, וגרין דיי הוציאו את אלבום פסקול של המחזמר, שבו מופיע שיר חדש של גרין דיי בשם "When It's Time" (בתרגום חופשי: כאשר יהיה זמן). הביקורות על המחזמר היו ברובן חיוביות, לדוגמה: צ'ארלס אישרווד ("Charles Isherwood") מהניו יורק טיימס כתב ביקורת נלהבת לברודוויי. הוא כינה את המחזמר: "דיוקן פועם של הנוער המבוזבז שמפעיל את כל הסמכות של הז'אנר הסטנדרטי... רק כדי להתעלות אליהם באמצעות כוחה של המוזיקה והאמנות של ביצועה...". ג'ד גוטליב ("Jed Gottleib") מבוסטון הראלד (Boston Herald) נהנה מהנחת היסוד של המחזמר, אך גילה כי "המוזיקה וההודעה סובלים מסביבה שבו הקהל מנומס ויושב בצורה מפוכחת". מייקל קוציוור ("Michael Kuchiwara") מ-Associated Press מצא שהמחזמר הוא "מרשים בצורה ויזואלית [ו]הרפתקני בצורה מוזיקלי", אך ציין כי "המופע לא מפותח מדי". המחזמר היה מועמד למספר פרסי טוני, כולל "המחזמר הטוב ביותר", "הלבוש הטוב ביותר". הוא גם היה מועמד למספר פרסים נוספים. כמו כן, ב-11 באוגוסט, במופע סודי שהלהקה קיימה בCosta Mesa, California, הם חשפו 15 שירים חדשים, אך עוד לא אושר אם הם יופיעו באלבום החדש. שמו של אחד השירים החדשים קרוי Amy, והוא מוקדש לזמרת איימי ויינהאוס, שמתה כמה שבועות לפני המופע.

בחודש אוקטובר 2009 הוצגה תערוכת אומנות של גרין דיי ב-"StolenSpace Gallery" שבלונדון. התערוכה הראתה יצירות שנוצרו עבור כל אחד מהשירים שבאלבום 21st Century Breakdown, התערוכה נתמכה על ידי הלהקה, בראשות מנהל הלהקה, פאט מגנרלה ("Pat Magnarella").[23] שהוסיף ואמר: "[אמנים] בעצם הם כמו להקות רוק. רובם יוצרים אמנות משלהם, אבל הם לא יודעים איך לקדם אותם".[24]

במהלך "Spike Video Game Awards" של שנת 2009 הוכרז כי גרין דיי יקבלו משחק וידאו משלהם כחלק מסדרת המשחקים של "Rock Band". המשחק יצא ב-8 ביוני 2010. המשחק הציג את כל האלבומים וכל השירים של הלהקה.

גרין דיי בהופעה ב-27 ביוני 2005. בילי ג'ו ארמסטרונג משפריץ מים לעבר המעריצים.

"!Uno!", "¡Dos!", "¡Tré¡"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 במרץ 2010 פורסם ריאיון עם חברי הלהקה באתר של ערוץ MTV בו הם סיפרו שהם מתחילים לעבוד על חומרים חדשים לאלבום חדש. חברי הלהקה סיפרו שהם הקליטו מספר דמואים לשירים במהלך סיבוב ההופעות שלהם באירופה ושהאלבום ככל הנראה יהיה "חזרה לשורשים שלהם". ארמסטרונג הוסיף שמדובר בשלב מוקדם מאוד, ואין לצפות למשהו בזמן הקרוב. הם אמרו כי הם כותבים חומרים חדשים.[25] בריאיון למגזים Kerrang!‎, דיבר ארמסטרונג על האלבום החדש וצוטט כשאמר: "עשינו כמה דמואים בברלין, חלק בסטוקהולם, חלק ממש מחוץ לגלאזגו וכמה באמסטרדם. רצינו להביא [את השירים] למטה בצורה מוקדמת".[26] בתחילת חודש יולי 2010 הכריזה הלהקה שהם החלו לחפש מפיק עבור אלבומם החדש. ב-24 באוגוסט 2010 פרסמה הלהקה בחשבונה בטוויטר כי קיימת אפשרות שאלבום הופעה חדש יופץ בקרוב, והוסיפה: "אנחנו הקלטנו הופעות חיות שלנו מתחילת סיבוב ההופעות. ישנה אפשרות לאלבום הופעה חדש. מלא שירים! אנחנו בטקסס."[27] ב-28 באוגוסט בדנוור, קולורדו, ניגנה הלהקה שיר חדש בשם "Cigarettes and Valentines", מתוך האלבום שנגנב Cigarettes and Valentines.[28] לפני שהחלו לנגן הזכיר ארמסטרונג לקהל את האלבום ההופעה והוסיף: "היי, אני רק רוצה להגיד לכם משהו עכשיו. אנחנו מקליטים אלבום הופעה ברגע זה". בחודש אוקטובר 2010 נערך ריאיון עם דירנט לתחנת הרדיו Radio W, בראיון סיפר דירנט שהם סיימו את תהליך הכתיבה של אלבום התשיעי והוסיף: "אנחנו כל הזמן עובדים על שירים חדשים. אבל לפני שאנחנו מוציאים משהו, אנחנו רוצים ללכת הביתה לשבת ולראות אם זה באמת מושלם כמו שהיינו רוצים שזה יהיה. כשהמוזיקה תהיה מושלמת ואנחנו נהיה שלמים עם מי שיצרנו, וכשהעיתוי והזמן הנכון יגיעו, נוציא את זה החוצה. אני חושב שיש לנו מספיק חומר בשביל להוציא אלבום מעולה". בראיון הזכיר דירנט כי האלבום החי החדש "קרוב לוודאי" יצא ביחד עם סרט.[29] בריון דרך המחשב, סיפר ארמסטרונג שהלהקה כתבה 30 שירים חדשים עבור האלבום התשיעי, אך ציין שאין להם תוכניות להמשיך כרגע. באותו ראיון הם אמרו שהם הקליטו (אודיו ווידאו) כל הופעה מתחילת סיבוב ההופעות עבור אלבום הופעה חדש.[30]

¡Uno!

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיסק יצא ב-25 בספטמבר 2012.

3 הסינגלים מ-¡Uno!:

ב-16 ביולי 2012 יצא "Oh Love",וכחודש אחר כך (16 באוגוסט)יצא קליפ רשמי לשיר.

ב-1 באוגוסט יצא הסינגל "Let yourself go" בגרסת הופעה אך באיכות שמע טובה וגרסת הסטודיו הגיעה רק אחר כך, ב-9 בספטמבר.

ב-13 באוגוסט יצא הסינגל "Kill The Dj" מאותו האלבום באופן לא רשמי אך לאחר פרומואים וציפייה רבה יצא גם לסינגל קליפ רשמי, 16 ימים אחר כך (29 באוגוסט)

בנוסף פורסמו עוד 3 קליפים:

ב-13 בספטמבר יצא הסינגל "Nuclear Family" באופן רשמי בערוץ היוטיוב של גרין דיי.

ב-25 בספטמבר יצא הסינגל "Stay The Night" באופן רשמי בערוץ היוטיוב של גרין דיי.

ב-6 באוקטובר יצא הסינגל "Troublemaker" באופן רשמי בערוץ היוטיוב של גרין דיי.

¡Dos!

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצא ב-13 בנובמבר 2012.

ב-15 באוקטובר 2012 פורסם הסינגל הראשון "Stray Heart" קליפ לסינגל שיצא ב-7 בנובמבר 2012.

¡Tré!

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצא ב-11 בדצמבר 2012.

האלבום המלא הועלה ליוטיוב על ידי מעריצים 10 ימים לפני מועד תחילת מכירת האלבום

¡Quatro!

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום דוקומנטרי על הלהקה בזמן הכנת הטרילוגיה. שודר בערוצים VH1 MTV2 ו-PALLADIA בחצות בין 28 ל-29 בנובמבר 2012.

בהודעה שפורסמה ב-29 באוקטובר 2012 הלהקה הודיעה על ביטול כל ההופעות עד סוף שנת 2012 עקב כניסתו של בילי למכון גמילה מסמים.

Saviors

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה צפויה להוציא את אלבום האולפן ה-14 שלה ב-19 בינואר 2024. האלבום נקרא Saviors. האלבום יכלול סינגל טעון פוליטית בשם "The American Dream Is Killing Me", המצביע על התמקדות בנושאים חברתיים ופוליטיים במוזיקה שלהם. גרין דיי התאחד עם המפיק הוותיק רוב קאוואלו כדי לעבוד על האלבום הזה. האלבום מתואר כאלבופ פופ-פאנק, המציג שילוב של סגנונות מוזיקליים. גרין דיי עצמם תיארו את האלבום כ-”גולמי ורגשי. מצחיק ומטריד. זה לצחוק על הכאב, לבכות בשיא האושר. כנות ופגיעות”.[31] האלבום Saviors יצא לאור ב-19 בינואר 2024 וזכה להערכה על ידי מעריצי הלהקה, בעיקר בשל החזרה לסאונד מקפיץ ואקספלוסיבי של פופ פאנק ופאנק רוק, לצד נגיעות של רוק מרדני ורוק נוסטלגי.

בספטמבר 2024, פורסם שהלהקה ושון מנדס יהיו המופעים הראשיים של פסטיבל לולהפלוזה בהודו בשנת 2025. זהו ביקור הבכורה של גרין דיי בהודו.[32] בנובמבר 2024, פורסם כי גרין דיי, יחד עם טראוויס סקוט, ליידי גאגא, ופוסט מאלון, יהיו המופע המרכזי בפסטיבל קואצ'לה באפריל 2025. זו תהיה הפעם הראשונה שבה גרין דיי יופיעו בפסטיבל כהרכב, אך בילי ג'ו ארמסטרונג, סולן הלהקה, הופיע כחלק מלהקת ה-Replacements בשנת 2014.[33]

סגנון מוזיקלי וביקורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוב שירי הלהקה יש קצב מהיר והם באורך של פחות מארבע דקות, לעיתים שלוש או שתי דקות. הצליל של גרין דיי מושווה ללהקות מן הגל הראשון של הפאנק, כגון "Ramones",‏ "The Clash",‏ Sex Pistols,‏ Stiff Little Fingers,‏ The Jam ו-Buzzcocks.[34] בין הלהקות שארמסטרונג ציין שהשפיעו עליו הכי הרבה הן הלהקות Hüsker Dü,‏ The Replacements.[34] אם כי ההשפעות הגדולות ביותר של הלהקה היו שונות מבחירתו של ארמסטרונג, Dead Kennedys,‏ Operation Ivy,‏ The Beatles,‏ The Who,[35]‏ Cheap Trick,[35]‏ U2,‏ Ramones,[35]‏ Queen. בנוסף להשפעה של הלהקות הא��ו על גריין דיי, הלהקה עשתה קאברים לשירים מהלהקות האלו, כגון לשיר "Outsider" מהלהקה Ramones, שהופיע באלבום המחווה לRamones,‏ "We're a Happy Family: A Tribute to Ramones", שראה אור בשנת 2001; בנוסף לכך הם ניגנו את השירים "Teenage Lobotomy",‏ "Rockaway Beach" ו-"Blitzkrieg Bop" בטקס של ה-Ramones להיכל התהילה של הרוק אנד רול בשנת 2002.[36] הם עשו קאבר לשירים I Don't Want to Know If You Are Lonely של הלהקה Hüsker Dü (שהופיע כבי-סייד לסינגל "Warning"),‏ "Knowledge" של הלהקה "Operation Ivy" (שהופיע באלבום האוסף "1,039/Smoothed Out Slappy Hours"),‏ "I Fought the Law" של הלהקה The Clash ושני סינגלים של הלהקה The Who:‏ "My Generation", שהופיע באלבום הבונוס Kerplunk ובמיני אלבום Sweet Children, ואת השיר "A Quick One, While He's Away", שהופיע באלבום הבונוס 21st Century Breakdown.

בתגובה לסגנון של המוזיקה והרקע של הלהקה, ג'ון ליידון, הסולן של הסקס פיסטולס, להקת הפאנק משנות ה-70 של המאה ה-20, אמר:

"הממשלה נגדך, המשטרה עלו עליך. אז הנה אנחנו הודפים את כל זה וזה מעצבן אותי כי שנים מאוחר יותר לבוש בבגדים של מאונן כמו גרין דיי ומצרפים את הכל לעצמם. הם לא מרוויחים את כנפיהם כדי לעשות את זה ואם הם פאנק אמיתי הם לא היו נראים כמו שום דבר שהם עושים".

— [37]

המוזיקאי נואל גלאגר, מהלהקה אוֹאָזִיס (Oasis), גם התלונן על הלהקה בחצי צחוק, בטענה כי הם העתיקו מהשיר "Wonderwall" בשיר "Boulevard of Broken Dreams".[38]

להקת Green Day נכנסה בשנת 2015 ל"היכל התהילה של הרוק אנד רול".

פרויקטים צדדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

Pinhead Gunpowder

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1990, ארמסטרונג חבר בלהקה Pinhead Gunpowder, שם הוא מנגן בגיטרה ושר יחד עם ג'ייסון וייט (גיטרה ושירה), חבר להקת גרין דיי בהופעות, ביל שניידר (בס ושירה) שהוא מנהל הטור של גרין דיי ואהרון קומבוטס (תופים) שפועל כעורך בעיתון פאנק קטן שהוא הקים. הלהקה הוציאה מספר אלבומי אולפן, ועשתה מספר מצומצם מאוד של הופעות חיות, האחרונה התרחשה ב-12 בפברואר 2010, בברקלי, קליפורניה. הפרסום האחרון של הלהקה היה בשנת 2008, כאשר הוציאה את המיני אלבום West Side Highway בחברת התקליטים Recess Records.

The Frustrators

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף ללהקה גרין דיי, דירנט מנגן בבס בלהקה The Frustrators, אשר חתומה בחברת התקליטים של ארמסטרונג וויט, Adeline Records. הלהקה הוציאה שני אלבומים, המיני אלבום Bored in the USA והאלבום Achtung Jackass. לבילי ג'ו יש מדבקה של הלהקה על הגיטרה הכחולה שלו המכונה "Blue". חברי הלהקה הם ג'ייסון צ'נדלר (סולן הלהקה), טרי לינהן (גיטרה ושירה), ארט טדסקי (תופים) ומייק דירנט (בס).

The Network

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003, בזמן שבילתה גרין דיי בסטודיו, להקה חדשה בשם The Network (בתרגום חופשי: הרשת) הוקמה. שלושה מתוך חמשת חברי הלהקה הם, לכאורה, שלושת חברי גרין דיי. מאמינים כי הסולן, הידוע בשם "וילהלם פינק", הוא ארמסטרונג. ארמסטרונג התייחס אל עצמו כאל ווילהלם פינק (Wilhelm Fink) בעבר ובביוגרפיה של אתר המעריצים של הלהקה Pinhead Gunpowder ארמסטרונג מאשר את זהותו כפינק. ניתן גם לזהות את קולו של ארמסטרונג באלבום של "הרשת". נגן הבס של "הרשת", שידוע בשם "ואן גוך", הוא כביכול מייק דירנט, והמתופף של "הרשת", שידוע בשם "The Snoo", נחשב לטרה קול. ג'ון רוקר (John Roecker), במאי של מספר הופעות של גרין דיי, דיבר על פרויקטים שונים שהוקלטו בסטודיו 880 בפגישות של גרין דיי בזמן American Idiot. סטודיו 880 הוא הסטודיו שבו הוקלט האלבום "Monemy Moeny 2020", של "הרשת", וגם לאלבום שבו הוקלט American Idiot. אין חיבור רשמי בין שתי הלהקות, ושניהם לפעמים מגנות, לעיתים באגרסיביות, על העדר הקשר בין שניהם. צוות הניהול של גרין דיי מסרב להגיב על המצב המתמשך בין גרין דיי להרשת.

Foxboro Hot Tubs

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ה-Foxboro Hot Tubs בהופעה בניו יורק. בתמונה זו ניתן לראות את ארמסטרונג (אמצע), את דירנט (ימין) ואת קול (שמאל; מאחורי ארמסטרונג). 26 באפריל 2010.

בשבוע הראשון של דצמבר 2007, פרופיל של להקה חדשה, שניתן היה לזהות את קולו של ארמסטרונג כזמר שלה, הופיע באתר מייספייס.[39] מאוחר יותר באותו השבוע, הופיע אתר רשמי של הלהקה, שבו ניתן היה להוריד שישה שירים.[40]

בתחילת שנת 2008, סיפרה גרין דיי כי הם למעשה הלהקה Foxboro Hot Tubs. בדואר אלקטרוני ל-MTV אמרה הלהקה: "אנחנו חושבים שהדבר היחידי שדומה [בין ה-Foxboro Hot Tubs לגרין דיי] הוא שאנחנו שניהם. בעיקרון זה הדמיון היחידי, אנחנו ג'ייסון וייט, ג'ייסון פריז, מייקל פיצ'רד, פרנק אדווין רייט השלישי והכומר סטריכניך טוויץ... אנחנו חמישה חבר'ה שאוהבים לנגן מוזיקה ולהיות ספונטנים, [ו]אחרי כמה ריבים מאוחר בלילה וגם כמה בקבוקי יין, אנחנו מקבלים השראה להקליט שירים". שמו האמיתי של המתופף של גרין דיי, טרה קול, הוא פרנק אדווין רייט השלישי, הבסיסט מייק דירנט הוא מייקל פיצ'רד והכומר סטריכניך טוויץ הוא עוד אחד מאלטר אגו של ארמסטרונג. ג'ייסון וויט וג'ייסון פריז הם מנגנים בהופעות חיות יחד עם גרין דיי.

האלבום של Foxboro Hot Tubs נקרא "Stop Drop and Roll!!!‎" והוא ראה אור ב-13 במאי 2008.

בחודש מאי 2008 עשתה הלהקה סיור אביבי קטן בשמונה תחנות.

הארנב הוורוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרין דיי בגרמניה במהלך סיבוב הופעות ב-3 ביוני 2005. בתמונה ניתן לראות את הארנב הוורוד שותה בירה, בדיוק לפני שלהקה עולה לבמה.

משנת 1997 ארנב ורוד התחיל להופיע לפני ההופעות של גרין דיי. הארנב הוא אדם מחופש לארנב ורוד ענקי שמלהיב את הקהל לפני שהלהקה עולה לבמה, הוא בדרך כלל רוקד ושותה בירה. לא ידוע מי האדם שמחופש לארנב, אך יש השערות רבות בנושא, רובם מציעים כי הארנב הוא טרה קול.[41][42][43] הארנב הופיע גם על עטיפת האלבום AWESOME AS F*CK, תיעוד של סיבוב הופעות לקידום האלבום 21st Century Breakdown.

חברי הלהקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלושת חברי הלהקה, ארמסטרונג (שמאל), דירנט (ימין) וקול (אמצע), בהופעה בקמדן, ניו ג'רזי, ארצות הברית, 3 באוגוסט 2010

חברים נוכחים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברים קודמים

חברי הלהקה בהופעות

  • ג'ייסון פריז - קלידים, סקסופון, פסנתר, קולות רקע (2003 - הווה)
  • ג'ף מטיקה - גיטרה, גיטרה אקוסטית, קולות רקע (2009 - הווה)

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלבום מידע

Nimrod.‎

  • תאריך יציאה: 15 במאי 2009
  • מכירות בעולם: 4 מיליון
  • תאריך יציאה: 25 בספטמבר 2012
  • מכירות בעולם: 900 אלף (נכון לפברואר 2013)
  • תאריך יציאה: 13 בנובמבר 2012
  • מכירות בעולם: 850 אלף (נכון לפברואר 2013)
  • תאריך יציאה: 15 בינואר 2013
  • מכירות בעולם: 800 אלף (נכון לפברואר 2013)
Saviors
  • תאריך יציאה: 19 בינואר 2024

אלבומי אוסף

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלבום מידע
  • תאריך יציאה: 13 בנובמבר 2001
  • מכירות בעולם: 3 מיליון
  • מידע נוסף: אלבום אוסף של הלהיטים הגדולים, כולל שירים שלא נכנסו לאלבומים.
  • תאריך יציאה: 2 ביולי 2002
  • מכירות בעולם: מיליון
  • מידע נוסף: אלבום אוסף של שירים חדשים ושירים שלא נכנסו באלבומים קודמים.

אלבומי הופעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
Foot in Mouth
יצא לאור
25 באפריל 1996
שירים
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
Bowling Bowling Bowling Parking Parking
יצא לאור
25 ביולי 1996
שירים
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
Tune In Tokyo
יצא לאור
21 באוגוסט 2001
שירים
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
Bullet in a Bible
אלבום ההופעה החיה הכי גדולה בקריירה המוזיקלית של הלהקה גרין דיי, שהופיעו באצטדיון Milton Keynes National Bowl שבממלכה המאוחדת, בשביל קהל של 130,000 איש. האלבום Bullet in a Bible הגיע למקום 6 במצעדי הפזמונים בממלכה המאוחדת, ולמקום 8 בארצות הברית.
יצא לאור הוקלט סוגה אורך חברת תקליטים מפיקים
15 בנובמבר 2005 19 ביוני 2005 רוק אלטרנטיבי, פופ פאנק, פאנק רוק 2:33:02 Reprise רוב קאוולו, גרין דיי.
שירים
  1. American Idiot
  2. Jesus of Suburbia
    • Jesus of Suburbia .I
    • City of the Damned .II
    • I Don't Care .III
    • Dearly Beloved .IV
    • Tales of Another Broken Home .V
  3. Holiday
  4. Are We The Waiting
  5. St. Jimmy
  6. Longview
  7. Hitchin' a Ride
  8. Brain Stew
  9. Basket Case
  10. King For a Day/Shout
  11. Wake Me Up When September Ends
  12. Minority
  13. Boulevard of Broken Dreams
  14. (Good Riddance (Time of Your Life
Last Night On The Earth: Live In Tokyo
האלבום הוקלט במהלך הופעה של הלהקה ב-2009 בעיר טוקיו.
יצא לאור הוקלט סוגה חברת תקליטים
11 בנובמבר 2009 2009 רוק אלטרנטיבי, פופ פאנק, פאנק רוק Reprise
שירים
  1. 21st Century Breakdown
  2. Know Your Enemy
  3. Last of the American Girls
  4. 21 Guns
  5. American Eulogy
  6. Basket Case
  7. Geek Stink Breath
Awesome as Fuck
האלבום יצא ל-CD,DVD ולהורדה. האלבום הוקלט במהלך מסע ההופעות של הלהקה ב-2009–2010 לקידום האלבום 21st Century Breakdown. גרסת ה-DVD של האלבום צולמה בהופעת הלהקה הלהקה בטוקיו.
יצא לאור הוקלט סוגה אורך חברת תקליטים
22 במרץ 2011 2009-2010 רוק אלטרנטיבי, פופ פאנק, פאנק רוק 1:03:46 Reprise
שירים
גרסת ה-CD
  1. 21st Century Breakdown - לונדון, אנגליה
  2. Know Your Enemy - מנצ'סטר, אנגליה
  3. East Jesus Nowhere - גלאזגו, סקוטלנד
  4. Holiday - דבלין, אירלנד
  5. ¡Viva la Gloria! - דאלאס, טקסס, ארצות הברית
  6. Cigarettes and Valentines - פיניקס, אריזונה, ארצות הברית
  7. Burnout - אירוויין, קליפורניה, ארצות הברית
  8. Going to Pasalacqua - צ'ולה ויסטה, קליפורניה, ארצות הברית
  9. J.A.R. - קלרקסטון, מישיגן, ארצות הברית
  10. Who Wrote Holden Caulfield? - ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית
  11. Geek Stink Breath - סאיטאמה, יפן
  12. When I Come Around - ברלין, גרמניה
  13. She - בריסביין, אוסטרליה
  14. 21 Guns - מאונטיין ויו, קליפורניה, ארצות הברית
  15. American Idiot - מונטריאול, קנדה
  16. Wake Me Up When September Ends - ניקלסטרוף, אוסטריה
  17. Good Riddance (Time of Your Life) - ניקלסדורף, אוסטריה
  18. Letterbomb - צ'ולה ויסטה, קליפורניה, ארצות הברית (רק בגרסת דלוקס ואייטונס)
  19. Christie Road - (רק בגרסת דלוקס ואייטונס)
  20. Paper Lanterns / 2,000 Light Years Away (רק בגרסת אייטונס)
גרסת DVD

גרסת ה-DVD צולמה בטוקיו, יפן

  1. 21st Century Breakdown
  2. Know Your Enemy
  3. East Jesus Nowhere
  4. Holiday
  5. The Static Age
  6. ¡Viva la Gloria!
  7. Boulevard of Broken Dreams
  8. Burnout
  9. Geek Stink Breath
  10. Welcome to Paradise
  11. When I Come Around
  12. My Generation
  13. She
  14. 21 Guns
  15. American Eulogy
    • Mass Hysteria .I
    • Modern World .II
  16. Jesus of Suburbia
    • Jesus of Suburbia .I
    • City of the Damned .II
    • I Don't Care .III
    • Dearly Beloved .IV
    • Tales of Another Broken Home .V
  17. Good Riddance (Time of Your Life)
  18. Cigarettes and Valentines - פיניקס, אריזונה, ארצות הברית
On the Radio
אלבום ההופעה השביעי של הלהקה. האלבום הוקלט בשנת 1992 בזמן הופעת הלהקה בניו ג'רזי, שנערכה לשם קידום האלבום Kerplunk.
יצא לאור הוקלט סוגה אורך חברת תקליטים
29 בינואר 2012 1992 פופ פאנק, פאנק רוק 66:19 Smokin'
שירים
  1. Don't Leave Me
  2. 409 in Your Coffeemaker
  3. Welcome to Paradise
  4. 2,000 Light Years Away
  5. At the Library
  6. 80
  7. The Judge's Daughter
  8. Christie Road
  9. Only of You
  10. Who Wrote Holden Caulfield?
  11. Going to Pasalacqua
  12. 16
  13. Paper Lanterns
  14. C Yo Yus
  15. Intermission
  16. One of My Lies
  17. Dominated Love Slave
  18. All by Myself
  19. Knowledge
  20. Words I Might Have Ate

פרסים ומועמדויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה פרס קטגוריה פרויקט תוצאה מקור
1994 פרס הווידאו קליפים של MTV קליפ הלהקה הטוב ביותר "Longview" מועמדות
האמן החדש הטוב ביותר בקליפ מועמדות
הקליפ האלטרנטיבי הטוב ביותר מועמדות
1995 פרס המוזיקה האמריקאית האמן האלטרנטיבי הטוב ביותר גרין דיי מועמדות
פרס גראמי תגלית השנה גרין דיי מועמדות
הביצוע האלטרנטיבי הטוב ביותר Dookie זכייה
ביצוע הרוק הטוב ביותר של צמד או להקה עם שירה "Basket Case" מועמדות
ביצוע ההארד רוק הטוב ביותר "Longview" מועמדות
פרס הווידאו קליפים של MTV קליפ השנה "Basket Case" מועמדות
קליפ הלהקה הטוב ביותר מועמדות
קליפ המטאל/הארד רוק הטוב ביותר מועמדות
הקליפ האלטרנטיבי הטוב ביותר מועמדות
קליפ פורץ דרך מועמדות
הבימוי הטוב ביותר בקליפ מועמדות
העריכה הטובה ביותר בקליפ מועמדות
הצילום הטוב ביותר בקליפ מועמדות
בחירת הצופה מועמדות
1996 פרס המוזיקה האמריקאית אמן השנה גרין דיי מועמדות
האמן האלטרנטיבי הטוב ביותר מועמדות
אמן המטאל/הארד הטוב ביותר מועמדות
פרס המוזיקה הבריטית להקה בינלאומית גרין דיי מועמדות
פרס הווידאו קליפים של MTV האפקטים המיוחדים הטובים ביותר בקליפ "Walking Contradiction" מועמדות
1997 פרס גראמי הקליפ הטוב ביותר – קצר "Walking Contradiction" מועמדות
1998 פרס הווידאו קליפים של MTV הקליפ האלטרנטיבי הטוב ביותר "Good Riddance (Time of Your Life)" זכייה
בחירת הצופה מועמדות
1999 פרס המוזיקה האמריקאית האמן האלטרנטיבי הטוב ביותר גרין דיי מועמדות
פרס הסרטים של MTV השיר הטוב ביותר מסרט "Nice Guys Finish Last" מועמדות
2000 פרס גראמי ביצוע הרוק האינסטרומנטלי הטוב ביותר "Espionage" מועמדות
2004 פרס המוזיקה של MTV אירופה הרוק הטוב ביותר גרין דיי מועמדות
2005 פרס המוזיקה הבריטית להקה בינלאומית גרין דיי מועמדות
פרס גראמי הקלטת השנה "American Idiot" מועמדות
ביצוע הרוק הטוב ביותר של צמד או להקה עם שירה מועמדות
אלבום השנה American Idiot מועמדות
אלבום הרוק הטוב ביותר זכייה
פרסי בחירת הילדים של ניקלודיאון להקה אהובה גרין דיי זכייה
פרס ג'ונו אלבום השנה הבינלאומי American Idiot זכייה
פרס בחירת הנוער בחירת המוזיקה: להקת רוק גרין דיי מועמדות
מוזיקה נבחרת: סינגל "Boulevard of Broken Dreams" מועמדות
מוזיקה נבחרת: שיר רוק זכייה
מוזיקה נבחרת: אלבום American Idiot מועמדות
פרס הווידאו קליפים של MTV קליפ השנה "Boulevard of Broken Dreams" זכייה
קליפ הלהקה הטוב ביותר זכייה
קליפ הרוק הטוב ביותר זכייה
הבימוי הטוב ביותר הקליפ זכייה
העריכה הטובה ביותר בקליפ זכייה
הצילום הטוב ביותר בקליפ זכייה
הניהול האמנותי הטוב ביותר בקליפ "American Idiot" מועמדות
בחירת הצופה זכייה
פרס המוזיקה של MTV אירופה האלבום הטוב ביותר American Idiot זכייה
הלהקה הטובה ביותר גרין דיי מועמדות
הרוק הטוב ביותר זכייה
פרס המוזיקה האמריקאית אמן השנה גרין דיי מועמדות
להקת/צמד/קבוצת הפופ/רוק האהובה ביותר מועמדות
האמן האלטרנטיבי הטוב ביותר זכייה
אלבום הפופ/רוק האהוב ביותר American Idiot זכייה
פרס המוזיקה של בילבורד אמן השנה גרין דיי מועמדות
להקת השנה – בילבורד 200 זכייה
להקת הפופ של השנה זכייה
להקת השנה – בילבורד הוט 100 זכייה
אמן הרוק של השנה זכייה
אמן הרוק המודרני של השנה זכייה
אלבום השנה American Idiot מועמדות
השיר הדיגיטלי של השנה "Boulevard of Broken Dreams" מועמדות
סינגל הרוק של השנה זכייה
2006 פרס גראמי הקלטת השנה "Boulevard of Broken Dreams" זכייה
פרס המוזיקה הבריטית אלבום בינלאומי American Idiot זכייה
להקה בינלאומית גרין דיי זכייה
פרסי בחירת הילדים של ניקלודיאון להקה אהובה גרין דיי זכייה
שיר אהוב "Wake Me Up When September Ends" זכייה
פרס הווידאו קליפים של MTV קליפ הרוק הטוב ביותר "Wake Me Up When September Ends" מועמדות
פרס המוזיקה של MTV אירופה האקט הכי טוב אי פעם גרין דיי מועמדות
פרס בחירת הקהל סיבוב ההופעות הטוב ביותר גרין דיי מועמדות
להקה אהובה זכייה
2007 פרס גראמי ביצוע הרוק הטוב ביותר של צמד או להקה עם שירה "The Saints Are Coming" (עם U2) מועמדות
פרס הווידאו קליפים של MTV שיתוף הפעולה המטלטל ביותר "The Saints Are Coming" (עם U2) מועמדות
2008 פרס גראמי ביצוע הרוק הטוב ביותר של צמד או להקה עם שירה "Working Class Hero" מועמדות
2009 פרס בחירת הנוער מוזיקה נבחרת: להקת רוק גרין דיי מועמדות
מוזיקה נבחרת: שיר רוק "Know Your Enemy" מועמדות
אלבום מוזיקלי נבחר: להקה 21st Century Breakdown מועמדות
פרס הווידאו קליפים של MTV קליפ הרוק הטוב ביותר "21 Guns" זכייה
הבימוי הטוב ביותר זכייה
הצילום הטוב ביותר זכייה
פרס המוזיקה של MTV אירופה הלהקה הטובה ביותר גרין דיי מועמדות
הרוק הטוב ביותר זכייה
המופע החי הטוב ביותר מועמדות
פרס המוזיקה האמריקאית האמן האלטרנטיבי הטוב ביותר גרין דיי זכייה
2010 פרס בחירת הקהל להקת רוק אהובה גרין דיי מועמדות
פרס גראמי ביצוע הרוק הטוב ביותר של צמד או להקה עם שירה "21 Guns" מועמדות
שיר הרוק הטוב ביותר מועמדות
אלבום הרוק הטוב ביותר 21st Century Breakdown זכייה
פרס בחירת הנוער משחק וידאו נבחר Green Day: Rock Band מועמדות
פרס הווידאו קליפים של MTV האפקטים המיוחדים הטובים ביותר "21st Century Breakdown" מועמדות
פרס המוזיקה של MTV אירופה הופעת הבמה העולמית הטובה ביותר גרין דיי מועמדות
2011 פרס גראמי אלבום המופע המוזיקלי הטוב ביותר American Idiot זכייה
2012 פרס המוזיקה של MTV אירופה הרוק הטוב ביותר גרין דיי מועמדות
המופע החי הטוב ביותר מועמדות
האמן הטוב ביותר בצפון אמריקה מועמדות
2013 פרס בחירת הקהל להקה אהובה גרין דיי מועמדות
פרס המוזיקה של MTV אירופה הרוק הטוב ביותר גרין דיי זכייה
המופע החי הטוב ביותר מועמדות
הופעת הבמה העולמית הטובה ביותר מועמדות
2014 פרס גראמי הסרט המוזיקלי הטוב ביותר ¡Cuatro! מועמדות
2016 פרס המוזיקה של MTV אירופה הרוק הטוב ביותר גרין דיי מועמדות
המופע החי הטוב ביותר מועמדות
אייקון גלובלי זכייה
2017 פרס הווידאו קליפים של MTV הרוק הטוב ביותר "Bang Bang" מועמדות
2019 פרס המוזיקה של MTV אירופה הרוק הטוב ביותר גרין דיי זכייה
2020 פרס הווידאו קליפים של MTV הרוק הטוב ביותר "Oh Yeah!" מועמדות
פרס המוזיקה של MTV אירופה הרוק הטוב ביותר גרין דיי מועמדות
2024 פרס המוזיקה של iHeartRadio האמן האלטרנטיבי של השנה מועמדות [44]
פרס הווידאו קליפים של MTV הרוק הטוב ביותר "Dilemma" מועמדות [45]
פרס המוזיקה של MTV אירופה הרוק הטוב ביותר גרין דיי מועמדות [46]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גרין דיי

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 "Rock 'n' Ribs Beginnings | San Francisco online".
  2. ^ 1 2 3 "My Year", Greendayauthority.com.
  3. ^ מריאן ליו, "Green Day to start tour with a bang in Seattle", ‏3 ביולי 2009. Seattle Times Newspaper.
  4. ^ 1 2 Green Day FAQ,‏ Greenday.net.
  5. ^ דן גרונבום, "Music and Concerts: Green Day<!"‏ Archive.metropolis.co.jp.
  6. ^ ר. ג. סמית, "Top 90 Albums of the 90's",‏ אוגוסט 1999. ספין מגזין.
  7. ^ "Green Day Biography", ערוץ הביוגרפיה
  8. ^ Woodstock 1994 concert review, www.ram.org
  9. ^ מארק קולמן, "Insomniac", נובמבר 1995. הרולינג סטון.
  10. ^ סטיבן תומאס ארלוויין, "Warning", באתר Allmusic
  11. ^ American Idiot, הקליפ באתר יוטיוב
  12. ^ מידע על "Music Rising".
  13. ^ U2 to join forces with Green Day,‏ 9 בספטמבר 2006.‏ BBC NEWS.
  14. ^ PAS Enterprise, www.greendaynrdc.com
  15. ^ "Green Day recording at studio Oct 9".‏ GreenDayStuff
  16. ^ סטיב קנדל, "Green Day, '21st Century Breakdown'",‏ 17 במאי 2009. ספין מגזין.
  17. ^ לאה גרינבלט, "21st Century Breakdown",‏ 6 במאי 2009. Entertainment Weekly.
  18. ^ Know Your Enemy, הקליפ באתר יוטיוב
  19. ^ 21 Guns, הקליפ באתר יוטיוב
  20. ^ East Jesus Nowhere, הקליפ באתר יוטיוב
  21. ^ 21st Century Breakdown, הקליפ באתר יוטיוב
  22. ^ Last Of The American Girls, הקליפ באתר יוטיוב
  23. ^ אלקס ווז, "Green Day inspired art goes on display",‏ 23 באוקטובר 2009. BBC 6 Music News.
  24. ^ ר. ג'. פריס, "Pat Magnarella, Green Day manager: Why not a rock ’n’ roll art world?",‏ 12 באוקטובר 2010. Art Design Publicity.
  25. ^ גיל קאופמן, "Green Day : Green Day Say Grammy Win Came At The 'Sweetest Time' - Rhapsody Music Downloads", ‏1 בפברואר 2010. Vh1.com.
  26. ^ "Kerrang! Green Day new album exclusive!". Kerrang.com.
  27. ^ מאט, "New Green Day live album coming soon?",‏ 24 באוגוסט 2010. Greendayauthority.com.
  28. ^ אנדרס, "Video of Cigarettes and Valentines",‏ 29 באוגוסט 2010. Greendayauthority.com.
  29. ^ ג'ימי, "Mike Dirnt talks to Radio W about Green Day's upcoming South American tour",‏ 5 באוקטובר 2010. Greendayauthority.com.
  30. ^ אנדרס, "Live interview with Green Day streaming now",‏ 7 באוקטובר 2010. Greendayauthority.com.
  31. ^ Chris Willman,Jem Aswad,Thania Garcia,Steven J. Horowitz,William Earl,Ethan Shanfeld, Chris Willman, Jem Aswad, Thania Garcia, Steven J. Horowitz, William Earl, Ethan Shanfeld, The Most Anticipated Albums of 2024: Dua Lipa, Ariana Grande, Billie Eilish, Lil Nas X and 40 More, Variety, ‏2024-01-04 (באנגלית אמריקאית)
  32. ^ Naman Ramachandran, Green Day, Shawn Mendes to Headline Lollapalooza India 2025 – Global Bulletin, Variety, ‏2024-09-10 (באנגלית אמריקאית)
  33. ^ Thania Garcia, Coachella Headliners 2025: Lady Gaga, Travis Scott, Green Day and Post Malone, Variety, ‏2024-11-20 (באנגלית אמריקאית)
  34. ^ 1 2 אלן די פרנה, "YOUNG LOUD & SNOTTY", אוגוסט 1996. Guitar World.
  35. ^ 1 2 3 ויליאם גודמן, "Green Day: 'We Love the Who and Cheap Trick'",‏ 11 במאי 2009.‏ ספין מגזין.
  36. ^ Ramones: rock and roll hall of fame.
  37. ^ דניאל מליה, "John Lydon Calls Green Day 'Plonk' Not 'Punk'",‏ 9 בפברואר 2006. Gigwise.com.
  38. ^ מתיו הוטון, "Noel Gallagher hits out at Green Day",‏ 21 בדצמבר 2006. Digital Spy.
  39. ^ הפרופיל: http://www.myspace.com/foxborohottubs, באתר מייספייס
  40. ^ "Foxboro Hot Tubs"
  41. ^ קמבה, "Who is the Pink Bunny at the Green Day Show?‎",‏ 9 בספטמבר 2010 (באנגלית)
  42. ^ "Green Day and pink bunnies",‏ 4 בנובמבר 2009 (באנגלית)
  43. ^ אנדרס, "Who is the pink bunny?‎",‏ 9 בספטמבר 2010 (באנגלית)
  44. ^ 2024 iHeartRadio Music Awards: See The Full List Of Winners, iHeart (באנגלית)
  45. ^ Dan Heching, MTV VMAs 2024: See who won, CNN, ‏2024-09-12 (באנגלית)
  46. ^ Here are all the winners from the 2024 MTV Europe Music Awards, euronews, ‏2024-11-11 (באנגלית)


גרין דיי
בילי ג'ו ארמסטרונג • מייק דירנט • טרה קול
אל סוברנטה • ג'ייסון וייט • ג'ייסון פריז • רוני בלייק • מייק פלינו
אלבומי אולפן 39/Smooth‏ • Kerplunk • ‏Dookie • ‏Insomniac •‏ Nimrod.‎ ‏• Warning:‏ • American Idiot • ‏21st Century Breakdown • ‏¡Uno!‏ • ¡Dos! ‏ • ¡Tré!
אלבומי הופעה ...Tune In, Tokyo‏ • Bullet in a Bible‏ • Awesome as Fuck
אלבומי אוסף 1,039/Smoothed Out Slappy Hours • ‏International Superhits!‏ • Shenanigans‏ • Demolicious
סיבובי הופעות Pop Disaster Tour‏ • American Idiot World Tour‏ • 21st Century Breakdown World Tour‏ • 99 Revolutions Tour
פרויקטים אחרים Foxboro Hot Tubs‏ • The Network‏ • Pinhead Gunpowder‏ • The Frustrators‏ • The Lookouts‏ • The Big Cats‏ • The Influents
ערכים קשורים אדליין רקורדס‏ • Cigarettes and Valentines‏ • American Idiot (קומדיה מוזיקלית)‏ • גרין דיי: רוק באנד‏ • ¡Cuatro!‏ • פאנק רוק בקליפורניה
אלבומים קשורים American Idiot: The Original Broadway Cast Recording‏ • Stop Drop and Roll!!!‏ • American Edit‏ • Cigarettes and Valentines‏ • Foreverly
גרין דיי – שירים
Dookie Longview‏ • Welcome to Paradise‏ • Basket Case‏ • When I Come Around‏ • She
Insomniac Geek Stink Breath‏ • Stuck with Me‏ • Brain Stew / Jaded‏ • Walking Contradiction
Nimrod Hitchin' a Ride‏ • Good Riddance (Time of Your Life)‎‏ • Redundant‏ • Nice Guys Finish Last
Warning Minority‏ • Warning‏ • Waiting
American Idiot American Idiot‏ • Boulevard of Broken Dreams‏ • Holiday‏ • Wake Me Up When September Ends‏ • Jesus of Suburbia
21st Century Breakdown Know Your Enemy‏ • 21 Guns‏ • East Jesus Nowhere‏ • 21st Century Breakdown‏ • Last of the American Girls
¡Uno! Oh Love‏ • Kill the DJ‏ • Let Yourself Go
¡Dos! Stray Heart
¡Tré! X-Kid
סינגלים שלא מתוך אלבום J.A.R.‏ • I Fought the Law‏ • The Saints Are Coming‏ • Working Class Hero‏ • The Simpsons Theme‏ • When It's Time‏ • Don't Want to Know If You Are Lonely
שירים אחרים The Forgotten‏ • Xmas Time Of The Year
דיסקוגרפיה של גרין דיי • פרסים ומועמדויות • קטגוריה:גרין דיי • פורטל:רוק
פרס המוזיקה הבריטית ללהקה הבין-לאומית הטובה ביותר
יואי לואיס והחדשות (1986) ‏•‏‏ הבאנגלס (1987) ‏•‏‏ U2‏ (1988) ‏•‏‏ U2 ‏(1989) ‏•‏‏ U2‏ (1990) ‏•‏‏ INXS ‏(1991) ‏•‏‏ אר.אי.אם. (1992) ‏•‏‏ אר.אי.אם. (1993) ‏•‏‏ קראודד האוס (1994) ‏•‏‏ אר.אי.אם. (1995) ‏•‏‏ בון ג'ובי (1996) ‏•‏‏ פוג'יז (1997) ‏•‏‏ U2‏ (1998) ‏•‏‏ הקורס (1999) ‏•‏‏ TLC ‏(2000) ‏•‏‏ U2‏ (2001) ‏•‏‏ דסטיניז צ'יילד (2002) ‏•‏‏ רד הוט צ'ילי פפרז (2003) ‏•‏‏ הווייט סטרייפס (2004) ‏•‏‏ סיזר סיסטרס (2005) ‏•‏‏ גרין דיי (2006) ‏•‏‏ הקילרס (2007) ‏•‏‏ פו פייטרס (2008) ‏•‏‏ קינגס אוף ליאון (2009) ‏•‏‏ ארקייד פייר (2011) ‏•‏‏ פו פייטרס (2012) ‏•‏‏ The Black Keys ‏(2013) ‏•‏‏ דאפט פאנק (2014) ‏•‏‏ פו פייטרס (2015) ‏•‏‏ טיים אימפלה (2016) ‏•‏‏ א טרייב קולד קווסט (2017) ‏•‏‏ פו פייטרס (2018) ‏•‏‏ דה קרטרס ‏(2019) ‏•‏‏ חיים (2021) ‏•‏‏ סילק סוניק (2022) ‏•‏‏ ‏Fontaines D.C.‏ (2023) ‏•‏‏ בויג'יניוס (2024)
פרס בחירת הילדים של ניקלודיאון ללהקה אהובה
אירוסמית' (1994) ‏•‏‏ Boyz II Men‏ (1995) ‏•‏‏ TLC ‏(1996) ‏•‏‏ פוג'יז (1997) ‏•‏‏ הנסון (1998) ‏•‏‏ אן סינק (1999) ‏•‏‏ בקסטריט בויז (2000) ‏•‏‏ דסטיניז צ'יילד (2001) ‏•‏‏ דסטיניז צ'יילד (2002) ‏•‏‏ B2K‏ (2003) ‏•‏‏ אאוטקאסט (2004) ‏•‏‏ גרין דיי (2005) ‏•‏‏ גרין דיי (2006) ‏•‏‏ בלאק אייד פיז (2007) ‏•‏‏ האחים ג'ונאס (2008) ‏•‏‏ האחים ג'ונאס (2009) ‏•‏‏ בלאק אייד פיז (2010) ‏•‏‏ בלאק אייד פיז (2011) ‏•‏‏ ביג טיים ראש (2012) ‏•‏‏ ואן דיירקשן (2013) ‏•‏‏ ואן דיירקשן (2014) ‏•‏‏ ואן דיירקשן (2015) ‏•‏‏ פיפת' הרמוני (2016) ‏•‏‏ פיפת' הרמוני (2017) ‏•‏‏ פיפת' הרמוני (2018) ‏•‏‏ מארון 5 (2019) ‏•‏‏ BTS ‏(2020) ‏•‏‏ BTS ‏(2021) ‏•‏‏ BTS ‏(2022) ‏•‏‏ BTS ‏(2023) ‏•‏‏ Imagine Dragons‏ (2024)
פרס המוזיקה של MTV אירופה לאמן הרוק הטוב ביותר
אירוסמית' (1994) ‏•‏‏ בון ג'ובי (1995) ‏•‏‏ הסמאשינג פאמפקינס‏ (1996) ‏•‏‏ אואזיס (1997) ‏•‏‏ אירוסמית' (1998) ‏•‏‏ אופספרינג (1999) ‏•‏‏ רד הוט צ'ילי פפרז (2000) ‏•‏‏ בלינק-182 (2001) ‏•‏‏ רד הוט צ'ילי פפרז, לינקין פארק (2002) ‏•‏‏ הווייט סטרייפס (2003) ‏•‏‏ לינקין פארק (2004) ‏•‏‏ גרין דיי (2005) ‏•‏‏ הקילרס (2006) ‏•‏‏ Thirty Seconds to Mars‏ (2007) ‏•‏‏ Thirty Seconds to Mars‏ (2008) ‏•‏‏ גרין דיי (2009) ‏•‏‏ Thirty Seconds to Mars‏ (2010) ‏•‏‏ לינקין פארק (2011) ‏•‏‏ לינקין פארק (2012) ‏•‏‏ גרין דיי (2013) ‏•‏‏ לינקין פארק (2014) ‏•‏‏ קולדפליי (2015) ‏•‏‏ קולדפליי (2016) ‏•‏‏ קולדפליי (2017) ‏•‏‏ 5 Seconds of Summer‏ (2018) ‏•‏‏ גרין דיי (2019) ‏•‏‏ קולדפליי (2020) ‏•‏‏ מונסקין (2021) ‏•‏‏ מיוז (2022) ‏•‏‏ מונסקין (2023) ‏•‏‏ ליאם גלאגר (2024)
פרס המוזיקה של MTV אירופה לאמן הרוק הטוב ביותר
אירוסמית' (1994) ‏•‏‏ בון ג'ובי (1995) ‏•‏‏ הסמאשינג פאמפקינס‏ (1996) ‏•‏‏ אואזיס (1997) ‏•‏‏ אירוסמית' (1998) ‏•‏‏ אופספרינג (1999) ‏•‏‏ רד הוט צ'ילי פפרז (2000) ‏•‏‏ בלינק-182 (2001) ‏•‏‏ רד הוט צ'ילי פפרז, לינקין פארק (2002) ‏•‏‏ הווייט סטרייפס (2003) ‏•‏‏ לינקין פארק (2004) ‏•‏‏ גרין דיי (2005) ‏•‏‏ הקילרס (2006) ‏•‏‏ Thirty Seconds to Mars‏ (2007) ‏•‏‏ Thirty Seconds to Mars‏ (2008) ‏•‏‏ גרין דיי (2009) ‏•‏‏ Thirty Seconds to Mars‏ (2010) ‏•‏‏ לינקין פארק (2011) ‏•‏‏ לינקין פארק (2012) ‏•‏‏ גרין דיי (2013) ‏•‏‏ לינקין פארק (2014) ‏•‏‏ קולדפליי (2015) ‏•‏‏ קולדפליי (2016) ‏•‏‏ קולדפליי (2017) ‏•‏‏ 5 Seconds of Summer‏ (2018) ‏•‏‏ גרין דיי (2019) ‏•‏‏ קולדפליי (2020) ‏•‏‏ מונסקין (2021) ‏•‏‏ מיוז (2022) ‏•‏‏ מונסקין (2023) ‏•‏‏ ליאם גלאגר (2024)
פרס המוזיקה האמריקאית לאמן הרוק/אלטרנטיבי האהוב ביותר
Counting Crows‏ (1995) ‏•‏‏פרל ג'אם (1996) ‏•‏‏הסמאשינג פאמפקינס‏ (1997) ‏•‏‏בוש (1998) ‏•‏‏פרל ג'אם (1999) ‏•‏‏רד הוט צ'ילי פפרז (2000) ‏•‏‏קריד (2001) ‏•‏‏לימפ ביזקיט (2002) ‏•‏‏קריד (2003) ‏•‏‏לינקין פארק (2003) ‏•‏‏לינקין פארק (2004) ‏•‏‏גרין דיי (2005) ‏•‏‏רד הוט צ'ילי פפרז (2006) ‏•‏‏לינקין פארק (2007) ‏•‏‏לינקין פארק (2008) ‏•‏‏גרין דיי (2009) ‏•‏‏מיוז (2010) ‏•‏‏פו פייטרס (2011) ‏•‏‏לינקין פארק (2012) ‏•‏‏Imagine Dragons ‏(2013) ‏•‏‏Imagine Dragons ‏(2014) ‏•‏‏פול אאוט בוי (2015) ‏•‏‏Twenty One Pilots ‏(2016) ‏•‏‏לינקין פארק (2017) ‏•‏‏פאניק! אט דה דיסקו (2018) ‏•‏‏בילי אייליש (2019) ‏•‏‏Twenty One Pilots ‏(2020) ‏•‏‏ משין גאן קלי (2021)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גרין_דיי&oldid=40156352"