לדלג לתוכן

G

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gg
Gg
Gg
אלפבית לטיני
Aa Bb Cc Dd Ee Ff Gg
Hh Ii Jj Kk Ll Mm Nn
Oo Pp Qq Rr Ss Tt Uu
Vv Ww Xx Yy Zz

האות G היא האות השביעית באלפבית הלטיני. הרומאים יצרו את האות הזו מהאות C כדי להבדיל בין העיצור /g/ לעיצור /k/, וכמו C אף היא התפתחה באופן עקיף מהאות היוונית גמא.

באנגלית של היום משמשת G כעיצור וילוני, סותם, קולי (/IPA: /g) ולעיתים כעיצור בתר-מכתשי, מחוכך, קולי (/IPA: /ʤ) לפני האותיות e, i או y, בדומה לצליל האות הלטינית J באנגלית.

ייצוגים של האות G

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דגל הקוד הבינלאומי של האות G.

קוד ASCII של האות הגדולה G הוא 71 ושל האות הקטנה g הוא 103.

באלפבית פונטי מיוצגת האות על ידי המילה "גולף" (Golf)

בקוד מורס מיוצגת האות על ידי שני קווים ונקודה:

--·

בכתב ברייל:

התפתחות האות G

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרוטו כנעני פיניקי יווני אטרוסקי לטיני C לטיני G
ראש של גמל פרוטו כנעני גימל פיניקית גמא יוונית C אטרוסקית C לטינית G לטינית

משמעויות של האות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא G בוויקישיתוף