1905 במדע
![]() |
1905
במדע |
||
< · 1903 · 1904 — 1905 — 1906 · 1907 · > | |||
כל ערכי השנים במדע במאה ה-20 · כל ערכי השנים במדע במאה ה-21 · פורטל מדע בישראל |

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1905.
ארכאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תחילת חפירות בטאוטיווקאן, מקסיקו, אתר מורשת עולמית.
- תחילת חפירות בדיר אל-מדינה, מצרים.
- תאודור דייוויס (Theodore M. Davis) מקבל זיכיון לביצוע חפירות בעמק המלכים.
- דוד רנדל-מקליבר (David Randall-MacIver) מבצע חפירות ראשונות בזימבבואה הגדולה.
- תחילת פעילותו של ג'ורג' הרברט, הרוזן החמישי מקרנארבון בחפירות במצרים.
אסטרונומיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]

- ויליאם בייטסון משתמש לראשונה בשם גנטיקה.
- תיאור ראשון של כרומוזומי מין על ידי נטי סטיבנס ואדמונד וילסון (Edmund Beecher Wilson).
- גילוי החיידקים האחראים על יצירת היוגורט.
- סיר תמיסטוקלס זאמיט, רופא ומדען מלטזי, מגלה כי חלב לא מפוסטר מהווה גורם להעברה של ברוצלוזיס (קדחת מלטה) לבני אדם.
טכנולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פטה פרארה (Pathé Frères), חברה צרפתית לציוד והפקה של קולנוע, מציגה שיטה לצביעת סרטי שחור-לבן במכונה.
- הוצאת פטנט על מגדש טורבו.
- המצאת הילוכים לאופניים על ידי פול דה ויו (Paul de Vivie).
- בניית מכונית ראשונה בעלת מנוע המי.
- בניית שואב אבק ביתי ראשון.
תעופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 14 באוקטובר הקמת הפדרציה הבינלאומית לאווירונאוטיקה.
- 30 בנובמבר – במהלך טיסה ראשונה התרחשה תאונה קשה בצפלין הראשון.
כימיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קרל פון לינדה מייצר חמצן וחנקן נוזלי בתהליך ניזול אוויר.
- המילטון קיידי (Hamilton Cady) מאוניברסיטת קנזס מזהה הליום בסילון גז טבעי, המקור להפקת הליום עד היום.
- תחילת ייצור תעשייתי של אשלגן חנקתי המנוצל כדשנים.
- אלפרד איינהורן (Alfred Einhorn), כימאי גרמני, הצליח לייצר את חומר האלחוש המקומי, נובוקאין (novocaine).
מתמטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פייר פאטו (Pierre Fatou) מגדיר את קבוצת מנדלברוט.
- אוסוולד ובלן (Oswald Veblen) מוכיח את משפטו של קאמי ז'ורדן משפט העקום של ז'ורדן.
- עמנואל לסקר מוכיח את חלקו במשפט לסקר-נתר.
פלאונטולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גילוי שרידים רבים של איכתיוזאוריה.
- תיאור של טירנוזאור רקס על ידי הנרי פיירפילד אוסבורן (Henry Fairfield Osborn).
פיזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שנת הפלאות (Annus Mirabilis) - אלברט איינשטיין פרסם ארבעה מאמרים חדשניים ופורצי דרך בפיזיקה בשנתון הפיזיקה והוסמך לתואר דוקטור מטעם הסנאט של אוניברסיטת ציריך:
- תורת היחסות הפרטית, באה לפתור את הסתירות שהתגלעו בין המכניקה הקלאסית והתורה האלקטרומגנטית.
- הבנת הקשר בין התאוריה הקינטית של הנוזלים ותנועה בראונית מחזקת את נכונות ההשערה על קיום אטומים.
- הסבר לאפקט הפוטואלקטרי - העובדה הנסיונית כי מתכת פולטת אלקטרונים רק כאשר מוקרן עליה אור מעל לתדירות סף מסוימת מוסברת בעזרת הטענה שהאנרגיה של האור באה במנות בדידות, "קוונטות", שנישאות על ידי חלקיקים בשם פוטונים.
- שקילות מסה ואנרגיה.
פרסי נובל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס נובל לפיזיקה - פיליפ לנארד, פיזיקאי גרמני, על חקר קרניים קתודיות.
- פרס נובל לכימיה - אדולף פון באייר, כימאי גרמני, על עבודתו על צבעים אורגניים ותרכובת הידרוארומטיות.
- פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה - רוברט קוך, רופא גרמני, על גילוי הגורם למחלת השחפת.
נולדו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 בפברואר – אמיליו סגרה, פיזיקאי איטלקי, חתן פרס נובל לפיזיקה.
- 23 בפברואר – הנרי להמר (Derrick Henry Lehmer), מתמטיקאי אמריקאי, ממציא מבחן לוקאס-להמר.
- 27 במרץ – אלסי מקגיל (Elsie MacGill), מהנדסת תעופה קנדית.
- 13 באפריל – ברונו רוסי, פיזיקאי איטלקי.
- 18 באפריל – ג'ורג' ה. היטצ'ינגס, רופא אמריקאי, חתן פרס נובל.
- 20 באפריל – אלברכט אונשולד (Albrecht Unsöld), אסטרופיזיקאי גרמני.
- 1 באוגוסט – הלן סויר הוג, אסטרונומית קנדית.
- 11 באוגוסט – ארווין צ'רגף, ביוכימאי יהודי אמריקאי.
- 26 באוגוסט – מריאן רייבסקי, מתמטיקאי וקריפטוגרף פולני.
- 31 באוגוסט – רוברט באכר (Robert Bacher), פיזיקאי אמריקאי, ממובילי פרויקט מנהטן.
- 3 בספטמבר – קארל דייוויד אנדרסון - פיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל.
- 22 בספטמבר – אויגן זנגר, מהנדס תעופה אוסטרי.
- 24 בספטמבר – סברו אוצ'ואה, ביוכימאי אמריקאי, חתן פרס נובל.
- 30 בספטמבר – נוויל מוט, פיזיקאי בריטי, חתן פרס נובל.
- 15 באוקטובר - צ'ארלס פרסי סנואו, פיזיקאי וסופר אנגלי.
- 22 באוקטובר – קרל ינסקי (Karl Guthe Jansky), פיזיקאי אמריקאי, אחד ממיסדי הרדיו-אסטרונומיה.
- 23 באוקטובר – פליקס בלוך, פיזיקאי יהודי אמריקאי יליד שווייץ, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1952.
- 7 בדצמבר – ג'ררד קאיפר, אסטרונום אמריקאי.
- 16 בדצמבר – פייט היין, מתמטיקאי, משורר ולוחם חופש דני.
נפטרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 23 בינואר – ארנסט אבה, פיזיקאי גרמני, ממציא מספר אבה.
- 24 במרץ – ז'ול ורן, סופר צרפתי, הנחשב לאחד מחלוצי סוגת המדע הבדיוני בספרות.
- 14 באפריל – אוטו וילהלם פון שטרובה, אסטרונום גרמני-רוסי.
- 18 ביוני – פר תאודור קלב (Per Teodor Cleve), כימאי שוודי.
- 5 בספטמבר – רודולף וירכו, מדען גרמני שחקר חיידקים, אנתרופולוג, מחשובי המדינאים בתקופת פרוסיה ומנהיג מפלגת הקדמה הגרמנית שהייתה באופוזיציה לביסמרק (נולד ב-1821).
- 6 באוקטובר – פרדיננד פון ריכטהופן. גאוגרף גרמני.
- 2 בנובמבר – אלברט פון קליקר, פיזיולוג שווייצרי (נולד ב-1817).
- 15 בנובמבר – איוואן סצ'נוב (Ivan Sechenov), פיזיולוג רוסי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנים במדע - המאה ה-20 | |
---|---|
|