1,2-דיכלוראתאן
שם סיסטמטי | 1,2-dichloroetane |
---|---|
כתיב כימי | C₂H₄Cl₂ |
מסה מולרית | 98.95 גרם/מול |
מספר CAS | 107-06-2 |
צפיפות | 1.24±0.01 גרם/סמ"ק |
מסיסות | 0.87 גרם ל-100 מ"ל מים |
טמפרטורת היתוך |
-35 °C 238.15 K |
טמפרטורת רתיחה |
84 °C 357.15 K |
אנתלפיית התהוות סטנדרטית | −166.8 קילוג'ול למול |
NFPA 704 | |
1,2 דוכלורואתאן (Dichloroethane) בשמו הישן, אתילן די כלוריד (Ethylenedichloride, EDC) או בשמותיו האחרים אתאן די כלוריד וגם שמן הולנדי ופריאון 150, הוא פחמימן כלורידי שנוסאתו הכימית היא C2H4Cl2 ומסתו המולרית היא 99 גרם למול.
הדוכלורואתאן הוא נוזל חסר צבע ובעל ריח הדומה לריחו של הכלורופורם. שימושו העיקרי הוא יצירת מונומר ויניל כלוריד (VCM) שהוא חומר גלם עיקרי ליצירת PVC. הדוכלורואתאן משמש גם ליצירת תרכובות אורגניות אחרות וכממס.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1794, קבוצה של מדענים הולנדיים, חברים בארגון המדענים ההולנדיים היו הראשונים למצוא את הדוכלורואתאן. בגלל גילויו על ידי כימאים הולנדיים, נקרא הדוכלורואתאן - שמן הולנדי או נוזל הולנדי.
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדוכלורואתאן נוצר בעיקר על ידי זרז של ברזל תלת-כלורי, FeCl3 בתגובה עם אתילן וכלור Cl2:
- H2C=CH2 + Cl2 → Cl-CH2-CH2-Cl
בדרך אחרת, ניתן להפיק את הדוכלורואתאן על ידי תגובה של אתילן וחומצה כלורית בתוספת חמצן וCuCl2 כזרז:
- H2C=CH2 + 2 HCl + ½ O2 → Cl-CH2-CH2-Cl + H2O
שימושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפקת מונומר ויניל כלוריד (VCM)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בערך 80% מהדוכלורואתאן המיוצר בעולם משמש כחומר גלם לויניל כלוריד בתגובה הבאה:
- Cl-CH2-CH2-Cl → H2C=CH-Cl + HCl
מה-HCl שנוצר, ניתן להשתמש בחזרה ליצירת עוד דוכלורואתאן (ראו הפקה).
שימושים אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדוכלורואתאן שימש להמסת צבע וכממס להסרת שמנים שימושים שנאסרו עקב רעילות החומר. הדוכלורואתאן הופיע גם בדלקים עם עופרת. הדוכלורואתאן משמש ליצירת טריכלורואתילן.
בטיחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדוכלורואתאן הוא חומר רעיל, גורם לשיתוך ודליק ביותר וגם נחשב למסרטן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1,2-דיכלוראתאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)