תסמונת חידוש הזנה

תסמונת חידוש הזנה

תחום	תזונה
קישורים ומאגרי מידע
MeSH	D055677

תסמונת חידוש הזנה (Refeeding Syndrome) היא תסמונת המתבטאת בסיבוכים מטבוליים וקליניים, המתרחשים בעקבות הזנה מהירה ועודפת לאחר מצב הרעבה או צום ממושך. התופעות שעלולות להתרחש כוללות בין השאר יתר לחץ דם, בצקות, כבד שומני,^[1] אי ספיקת לב, סיבוכים נוירולוגיים ואף מוות. התסמונת מתרחשת 24–72 שעות לאחר תחילת ההזנה.

בזמן צום או רעב יש ירידה בהפרשת האינסולין בגוף וכן ירידה בפעילות משאבות נתרן-אשלגן. נוצר מחסור של מים, ויטמינים ומינרלים. כאשר ההזנה מתחדשת, הגלוקוז נספג מהמעיים לדם, וכתגובה לכך מופרש אינסולין. האינסולין מכניס את הגלוקוז, אשלגן, מגנזיום וזרחן לתאי הגוף, והרמה שלהם בדם יורדת. זהו מצב מסוכן שיכול לגרום לתסמיני התסמונת. כדי לשמור על הלחץ האוסמוטי הגוף מתחיל באצירה של נתרן ונוזלים. בנוסף, הפעלה מחדש של המסלולים המטבוליים הקשורים בפחמימות מעלה את דרישת הגוף לתיאמין, קופקטור הנחוץ לפעילות אנזימים בתא.

אנשים שנמצאים בסיכון לפתח את התסמונת הם אנשים שהיו במצב הרעבה או צום ממושך. ביניהם:

• לוקים באנורקסיה נרבוזה
• קשישים
• חולים במצב של תת תזונה
• חולים אונקולוגיים
• חולים במחלות הפוגעות במערכת העיכול
• אלכוהוליסטים
• פדויי שבי וחטיפה
• שובתי רעב

כדי למנוע את תסמונת חידוש ההזנה, יש לאתר את החולים שנמצאים בסיכון לפתח את התסמונת. לאחר מכן יש להתחיל את ההזנה באופן הדרגתי, כך שבהתחלה נותנים כמויות מזון קטנות ומעלים בהדרגה. לרוב יש לתת תוספת של תיאמין. במידה ויש חסר בזרחן, אשלגן או מגנזיום יש לתת תוסף שלהם לפני תחילת ההזנה. במשך ההזנה יש להעלות בהדרגה את כמות המזון תוך ניטור הרמות של האלקטרוליטים בדם ונתינת תוסף במידת הצורך. לאחר שהחולה מתייצב יש להמשיך בהדרגה עד לכמויות המזון הרגילות.

• מחקר הרעב בגטו ורשה

• L.V.R. Khan.J.Ahmed.S.Khan, J.MacFie, "Refeeding Syndrome: a Literature Review", Gastroenteroi Res Pract, 2011

• אבחון וטיפול בתסמונת חידוש ההזנה בחולים מאושפזים, באתר ההסתדרות הרפואית
• לורן בן יהודה, תסמונת ההזנה מחדש (רפידינג), אתר 'דוקטור אפי'