תמיר גל
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
 | |
| לידה |
20 בנובמבר 1968 (בן 56) בית שמש, ישראל |
|---|---|
| שם לידה | תמיר מכלוף |
| מוקד פעילות |
ישראל  |
| סוגה | מוזיקה מזרחית |
| שפה מועדפת |
עברית |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
תמיר גל (נולד ב-20 בנובמבר 1968) הוא זמר ושחקן קולנוע ישראלי מז'אנר הארבסק.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשם תמיר חאלד-מכלוף (تامير خالد-مخلوف) בבית שמש. אמו בת-שבע, יהודייה ממוצא טריפוליטאי ואילו אביו הוא דרוזי. לפני שהחל בקריירה המוזיקלית, עבד גל כפועל בניין. את להיטו הראשון "שלום לך סיגל" הוציא ב-1993. את השיר כתב תמיר גל בעצמו על חיפושיו אחר אחותו, סיגל מכלוף, שנחשבה כנעדרת מ-1989 עד שנמצאה גופתה באתר בנייה באזור נתניה והתברר שנרצחה.
גל כיכב במספר סרטים של ימין מסיקה. בשנת 1996 כיכב בסרט "שלום לך סיגל". הסרט מבוסס על סיפורו האמיתי של גל בחיפושיו אחר אחותו. לאחר מכן הופיע בסרט "צעדים נואשים" שהופק בשנת 2000, לצדו של אריה אליאס. ב-2003 השתתף בסרט ההמשך, "תני סימן חיים". בשנת 2008 כיכב בסרט התעודה "קולות מטורקיה" על הפקת הדיסק "דרכו של עולם" בטורקיה ועל חייו של הזמר אג'אר. בשנת 2009 כיכב בסרטו החמישי "בינגו".
בשנת 2010 החל גל לבצע שירים בסגנון ים-תיכוני ומעודנים במעט מסגנונו עד כה, והחל לעבוד עם היחצ"נית שרית בירן (אשר עבדה בין היתר עם קובי פרץ, אישתאר ועוד). כמו כן, התוכנית ״שומר מסך״ עם אמנון לוי עזרה לגל עם פענוח המקרה של אחותו סיגל שנחשבה לנעדרת משנת 1989. במסגרת התוכנית, הוגשה בקשה לפתיחת הקבר ולערוך בדיקת DNA כדי לדעת אם זאת אכן סיגל אחותו של גל, בדיקה שאימתה את החשדות כנכונים.
במסגרת העונה השנייה של תוכנית "האח הגדול" זכה תמיר גל לחשיפה רבה ובלתי צפויה מצד חלק מדיירי הבית (מעיין ומוטי חודדה), וזאת לאחר שהשמיעו ואיזכרו את שמו שוב ושוב. בעקבות החשיפה הודיע גל במסגרת ריאיון לערוץ 24 כי הוא עובד על שיר חדש שיוקדש לאותם דיירים שלדבריו ”עשו לו שירות נפלא והגבירו מאוד את רמת החשיפה שלו לקהל הרחב”[1].
ב-2010 הוציא גל את האלבום "כבשת לי את הלב" בעל שיר הנושא באותו השם. האלבום כלל 13 רצועות שירים וביניהם:"את העולם שלי", "תני לי", "בואי נזרום","לאט עם הזמן" והדואט "מעיין", עם מתמודדת "האח הגדול 2", מעיין חודדה.
ב-2011 טען כי הותקף ביריות במהלך הופעה בחתונה ברמאללה והוברח מן המקום[2]. לימים הודה שבדה את הסיפור מליבו על מנת למשוך תשומת לב תקשורתית[3].
בשנת 2013 הוציא גל אלבום בשם "שלם עם עצמי" – אוסף שירים חדשים ודואטים. באלבום זה חידש גל את שיריו הישנים.
בשנת 2016 הוציא גל אלבום חדש בשם "15 דואטים שקטים", הכולל 15 דואטים שקטים חדשים עם זמרים שונים וכן הופיע ברדינג 3.
חיים פרטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1992, בהיותו בן 24 והוא גרוש עם ילד, התחתן בשנית עם מרטין בת ה-17 ונולדו להם שתי בנות. ב-2013 התחתן בפעם השלישית ונולדו לו שתי בנות נוספות.
אלבומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שביל האושר (1993)
- מתחרט (1994)
- משחקי מילים (1996)
- כיף של חפלה (1997)
- פרדונה מי (1998)
- שר איציק קלה (1998)
- להיטי זהב שקטים (1999)
- להיטי זהב קצביים (1999)
- דמייני (2000)
- שרוף עליה (2002)
- נשקי בלי סוף (2003)
- חגיגה יוונית ים תיכונית (2004)
- מלך העולם (2005)
- תמיר גל וחברים (2005)
- ההופעה – באדום 6 (אלבום כפול) (2006)
- דרכו של עולם (2007)
- מיטב הלהיטים השמחים (2007)
- מיטב הלהיטים השקטים (2007)
- עכשיו זה בא (2009)
- כבשת לי את הלב (2010)
- שלם עם עצמי (2013)
- טברנה באי קוס - עם פאריס איביגאלו (2015)
- 15 דואטים נוסטלגיים - עם החברים (2016)
- בשירים נוסטלגיים כמו פעם (2019)
סרטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלום לך סיגל (1996)
- צעדים נואשים (2000)
- תני סימן חיים (2003)
- קולות מטורקיה (2008) – סרט דוקומנטרי
- בינגו (2009)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תמיר גל, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
תמיר גל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- תמיר גל, באתר שירונט
- תמיר גל, באתר Tab4u
- תמיר גל, באתר סטריאו ומונו
- תמיר גל, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- דודו כהן, נותן סימן חיים, באתר nrg, 1 בדצמבר 2005
- נתי סבטו, הנה זה בא. תמיר גל מדבר על הטעויות בקריירה, הסבת הסגנון והחתונה שבדרך. ראיון אישי., באתר בטריבונה, 21 בפברואר 2009
- איילה חננאל, הזמר המזרחי שנתפס עם קוקאין - תמיר גל, באתר וואלה, 6 באוקטובר 2009
- שי גולדן, לאן הזיכרון הולך אחרי שאנחנו מתים?, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2009
דפנה ארד, האם תמיר גל ייצא מהגטו של שירי דיכאון ויפרוץ למיינסטרים?, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2016
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תמיר גל: "אני לא אנונימי", חריף, 24/10/09
- ^ אבי שושן, תמיר גל: "ירו עליי בהופעה ברמאללה", באתר ynet, 23 באוקטובר 2011
- ^ דפנה ארד, האם תמיר גל ייצא מהגטו של שירי דיכאון ויפרוץ למיינסטרים?, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2016