שמעון קורבמן

שמעון קורבמן

לידה	1887 מינסק, האימפריה הרוסית
פטירה	מאי 1978 (בגיל 91 בערך) תל אביב-יפו, ישראל
לאום	ישראלי
תחום יצירה	צילום

שמעון קורבמן (1887, מינסק – 19 במאי 1978, תל אביב) היה צלם חובב, שפעל בארץ ישראל, ובפרט בתל אביב, בשנים 1919 עד 1936.

שמעון קורבמן נולד ברוסיה הלבנה (אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית) בשנת 1887, בנם של הלל ומוסיה קורבמן. בשנת 1909, בגיל 22, היגר לארצות הברית, וחי שמונה שנים בדטרויט, מישיגן. הוא למד בקולג' לחקלאות, ומאוחר יותר במחלקה להנדסת רכבות באוניברסיטת מישיגן באן ארבור, אך נאלץ להפסיק את לימודיו.

קורבמן חזר לרוסיה – לפי גרסה אחת הגיע לאירופה כחייל ביחידת רכבות של צבא ארצות הברית – ועם סיום מלחמת העולם הראשונה, ב-1919, עלה לארץ ישראל. הוא עבד חודשים אחדים בחקלאות, בעמק הירדן, עד שחלה בקדחת. כשהחלים נסע למצרים, שם הועסק כשרטט רכבות על ידי הצבא הבריטי.

קורבמן חזר לארץ ישראל בשנת 1920, ותחילה עבד כפועל וכמורה לאנגלית בבית הספר החקלאי במקוה ישראל. מ-1923 ועד יום מותו, למעט שנתיים בנס-ציונה, גר בתל אביב – תחילה בחדרים ודירות שכורות, ומתחילת שנות הארבעים בדירת חדר בדמי מפתח ברחוב אחד העם. קורבמן התפרנס משיעורים פרטיים באנגלית. הוא לא התחתן מעולם, וככל הנראה היה הומוסקסואל. ב-1978 נפטר ערירי בדירתו, בגיל 90. עיזבונו עבר לידי האפוטרופוס הכללי, שתרם את התמונות והתשלילים למוזיאון ההיסטורי של תל אביב יפו.

המסמכים והתצלומים שהותיר קורבמן הם המקור העיקרי להכרת דמותו ותחומי העניין שלו. הוא נהג לצלם אירועים ציבוריים בעלי אופי לאומי-ציוני, ובפרט אירועים של תנועת בית"ר ושל הצה"ר. כ-200 תצלומים נותרו מטיולים לאתרים היסטוריים ולנקודות התיישבות ברחבי הארץ. תצלומים אחרים משקפים רומנטיקה מזרחית, מסיבות של חבר'ה טראסק, פעילויות תרבות וספורט, מקומות עבודה ובילוי. קורבמן הרבה לצלם ברחובות תל אביב ובחוף הים; האוסף כולל כעשרים תצלומי עירום של גברים צעירים.

קורבמן השתמש במצלמת חובבים מסוג Folding Autographic Brownie, תוצרת חברת קודאק. המצלמה הפיקה תשלילי צלולואיד בגודל כ-5X3 אינץ', ואפשרה לרשום פרטים על סרט הצילום, ברווחים בין התמונות. היו ברשותו חצובה ומנגנון השהיה, והוא נהג לצלם את עצמו.

קורבמן לא ניסה להתפרנס מצילום. לעיתים שלח תצלומים לכתבי עת, העניק עותקים לאנשים או למוסדות שאותם צילם, או יצר מהם כרטיסי ברכה לשימושו האישי. חלק מן התצלומים רוכזו באלבומי מזכרת שהכין לעצמו. קורבמן עצמו סידר, רשם וקטלג יותר מ-1300 תשלילים.

תצלומיו האחרונים של קורבמן הם משנת 1936. לא ידוע מדוע הפסיק לצלם. בשנת 1962 נשאל על ידי "במחנה נח"ל" מדוע אינו מצלם יותר. תשובתו הלקונית – "מחוסר מצלמה" – הניבה פרשנויות מגוונות.

אוסף התשלילים של קורבמן נמצא בדירתו לאחר מ��תו. תערוכה ראשונה מן העיזבון, שנות התמימות, הוצגה במוזיאון לתולדות תל אביב יפו ברחוב ביאליק ביולי 1979^[1].

ב-1982 הוצגה במוזיאון תל אביב לאמנות התערוכה תל אביב – תצלומים ראשונים: אברהם סוסקין ושמעון קורבמן, שאצר מיכה בר-עם.

ב-2004 הוצגה במוזיאון ארץ ישראל התערוכה המקיפה שמעון קורבמן – צלם תל אביבי אחר. האוצרת, בתיה כרמיאל, אף ערכה ספר ובו מבחר תצלומים ומחקר מעמיק על חייו ועבודתו של קורבמן. אחרי סגירת התערוכה, הועבר חלק ממנה לתצוגת קבע בקומת הקרקע של מגדל שלום.

• בתיה כרמיאל, קורבמן – צלם תל אביבי אחר, 1919–1936, תל אביב: מוזיאון ארץ ישראל, וירושלים: יד יצחק בן-צבי, 2004.
• גיא רז, צלמי הארץ מראשית ימי הצילום ועד היום, מפה - מיפוי והוצאה לאור, והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2003, עמ' 52–53.
• שלמה שבא, "תל אביב של שמעון קורבמן", שנתון מוזיאון הארץ, סדרה חדשה א' (1983), עמ' 207–212.
• "התמונות הטמונות", במחנה נח"ל 11 (129), 1 באוגוסט 1962.
• ״שמעון קורבמן״ בתוך: ורד נבון, ״השדרה - שדרות ירושלים בעיני הצלמים״, הוצאת ורד נבון, מהדורה שנייה 2021, עמ׳ 65-64.

מדיה וקבצים בנושא שמעון קורבמן בוויקישיתוף

• שלמה שבא, מחווה לשמעון קורבמן, איש תל-אביב, צלם, דבר, 13 באפריל 1979, המשך, המשך
• דליה קרפל, עיר הגברים, באתר הארץ, 20 בינואר 2004
  • תולדות העיזבון, באתר הארץ, 20 בינואר 2004 - קורות עזבונו של קורבמן