לדלג לתוכן

שלמה לבב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה לבב בשנת 1970

שלמה לבב (ליבוביץ) (1 באוגוסט 19065 בנובמבר 1995) היה דיפלומט ישראלי.

שלמה ליבוביץ (לימים לבב) נולד בשנת 1906 בריגה (אז באימפריה הרוסית; כיום בירת לטביה), בן לדבורה וצבי ליבוביץ. עלה לארץ ישראל בשנת 1934. היה חבר ב"הגנה" החל משנת 1938. בשנים 1948-1951 עבד במשרד האוצר ולאחר מכן עבר למשרד החוץ[1]. הוא היה המזכיר הראשון של צירות ישראל בוורשה בשנת 1960.

בשנים 1963-1964 כיהן כסמנכ"ל משרד החוץ האחראי על הקשרים עם מזרח אירופה[2]. היה ציר ישראל בקובה בשנים 1967-1965[3][4] וכקונסול הכללי של ישראל באיטליה בשנים 1970-1967.

אחיותיו היו אסתר רייפנברג, מירה ליבס וחנה זילברטל. דודניו היו פרופ' נחמה ליבוביץ, פרופ' ישעיהו ליבוביץ (שניהם בני דודו מרדכי קלמן) ופרופ' יהושע ליבוביץ (בן דודו אלכסנדר זליג). בשנת 1965 היה נשוי והיו לו שלושה ילדים[5].

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שעיה אברמוביץ' נימצוביץ'
 
 
 
 
פריידה
(לבית נימצוביץ)
 
מרדכי קלמן ליבוביץ‏‏
 
 
 
 
 
 
 
צבי ליבוביץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אהרון נימצוביץ'
(רב אמן בשחמט)
 
גרטה
(לבית וינטר)
 
ישעיהו ליבוביץ
 
נחמה ליבוביץ'
 
ליפמן ליבוביץ'
 
שלמה לבב
(דיפלומט)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יסכה ליבוביץ
(עורכת דין)
 
ד"ר מירה עופרן
(פיזיקאית)
 
פרופ' אליה ליבוביץ
(אסטרופיזיקאי)
 
ד"ר יוסי יובל
(כימאי)
 
פרופ' אלחנן ליבוביץ
(מתמטיקאי-פיזיקאי)
 
פרופ' אורי ליבוביץ
(נוירוביולוג)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אילעאי עופרן
(רב)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שמאי ליבוביץ
(עורך דין)
 
פרופ' יורם יובל
(פסיכיאטר)
 


הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.