רצח רינה וירק

פרשת הרצח של רינה וירק (באנגלית: Reena Virk), תלמידה בת 14 מהעיר סאניץ' שבקולומביה הבריטית בקנדה, הייתה פרשיית רצח שזעזעה את קנדה בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20. בליל ה-14 בנובמבר 1997, וירק הותקפה בידי 16 מחבריה לשכבת גילה ולספסל הלימודים, כאשר שניים מהם רצחו אותה בשלב מאוחר יותר, וגופתה נמצאה בנהר סמוך שבוע לאחר מכן. הפרשה זכתה לכיסוי תקשורתי נרחב הן בקנדה והן במדינות אחרות. תיוגה של וירק כקרבן בריונות, נסיבות הירצחה וגילם הצעיר של הרוצחים הפכו את המקרה לאחד ממקרי הפשע החמורים ביותר בתולדות קנדה, והפרשה גררה אחריה "פאניקה מוסרית" בשנים שלאחר מכן^[1], והעלאת מודעות לבריונות בבית הספר ולאלימות כלפי ילדות.

רינה וירק נולדה בשנת 1983 לסומאן ומאנג'יט וירק, שהשתייכו במקום מגוריהם לקהילת מהגרים מהודו שמנתה 3,000 איש. משפחתה המורחבת של וירק תוארה כ"מיעוט בתוך מיעוט"^[2], שהרי משפחתה השתייכה לקבוצה הדתית "עדי יהוה", בעוד שרוב בני קהילתה היו סיקים. עקב אמונתם הדתית, בני המשפחה לא חגגו חגים נוצריים נפוצים כגון חג המולד ולא חגגו ימי הולדת, ועל פי עדותה של אחת ממכרותיה של המשפחה, דבר זה גרם לתסכול רב אצל רינה הצעירה, כיוון שהרגישה שבגלל אמונתה הדתית נמנע ממנה להשתלב בחברה. עקב כך, היא הייתה נתונה להצקות ובריונות בבית הספר.

בגיל 14 הכירה וירק חבורה של נערים בפארק שכונתי ולדבריה "הרגישה בבית" לראשונה. אחת הנערות אליהן התחברה וירק הייתה ז'וזפין בל, ובשלב מסוים לקחה ממנה ספר טלפונים והחלה להתקשר למכריה של בל במטרה "להכיר אנשים". בשלב מסוים, החלה וירק לרכל על בל, וכאשר בל גילתה את המעשה היא תפסה את המעשה כפוגעני וככל הנראה דבר זה הוא שהוביל להחלטה לתקוף את וירק^[3].

בערב 14 בנובמבר 1997, הזמינה ז'וזפין בל את וירק למסיבה מתחת לגשר "קרייגפלאוור" שבעיירה. ביער הסמוך לגשר המתינו לה נערים ונערות נוספות, רובן בנות מבית ספרה. כשהנערים והנערות הבחינו בוירק החלו ששה מהם לתקוף אותה. הם הכו אותה נמרצות, כיבו על עורה סיגריות והעלו את שיערה באש. שמונה אחרים צפו בנעשה ולא נקפו אצבע להגנתה. התקיפה הפסיקה לאחר שאחת הנערות ביקשה מהתוקפים להפסיק.

וירק הבוכייה והמדממת ניסתה לחזור חזרה הביתה מהגשר, ונתקלה בשניים מהתוקפים, וורן גלוואצקי וקלי אלרד. גלוואצקי ואלרד הציעו לה עזרה בחציית הדרך הביתה ולאחר שהסכימה גררו אותה השניים חזרה אל היער שמתחת לגשר והמשיכו לתקוף אותה. הם הפשיטו אותה, הכו אותה נמרצות בכל חלקי גופה והטיחו את ראשה שוב ושוב בגזע עץ. פגיעות הראש הקשות גרמו לוירק לאבד את הכרתה. בשלב מסוים גררה אלרד את וירק מחוסרת ההכרה אל הנהר הסמוך והטביעה אותה במשך דקה שלמה במימי הנהר. על פי העדויות אלרד "הספיקה לעשן סיגריה שלמה" לפני שסיימה להטביע את וירק^[4]. נתיחה שלאחר המוות שבוצעה לאחר מציאת הגופה קבעה כי וירק אמנם מתה מהטביעה, אולם לטענת הפתולוג ד"ר לורל גריי, שביצע את הנתיחה, הפציעות שספגה מוקדם יותר היו מספיקות כדי לגרום למותה גם אילולא הטביעה^[5].

ביום שלאחר מכן, התקשרו ההורים המודאגים אל המשטרה וזו פתחה בחיפושים אחר הנערה, אף על פי שתחילה הוגדרה ברשומות המשטרה כ"נערה שברחה מהבית" ולא כנעדרת^[6]. במהלך החיפושים תושאלו תלמידים מבית ספרה של וירק, מכריה, ועדי ראייה נוספים, ואלו הובילו לגיבוש תשתית ראייתית נגד מספר חשודים, כולל גלוואצקי. החשודים נעצרו ב-21 בנובמבר. את חבורת הנערים שהשתתפה בתקיפה שהובילה לרצח אפף קשר שתיקה, אולם בסופו של דבר נשברו הנערים והודו במעשים המיוחסים להם. באותה עת המשיכו חיפושים קדחתניים אחרי וירק, בסיוע משמר החופים הקנדי. גופתה נמצאה ב-22 בנובמבר 1997, שבוע לאחר הרצח ויום לאחר מעצרם של החשודים בתקיפה וברצח.

ספר שנכתב על פרשיית הרצח, "מתחת לגשר" מאת רבקה גודפרוי, מתאר מספר מניעים אפשריים לרצח^[6]. שתי נערות שהואשמו בתקיפה, טענו כי וירק גנבה ספר טלפונים מאחת מהבנות, התקשרה למכריה של אותה הנערה, והתחילה להפיץ שמועות עליה. הן גם טענו שהיא הייתה הראשונה שיזמה את התקיפה כאשר כיבתה סיגריה על מצחה של וירק. נערה אחרת טענה כי התקיפה התרחשה על רקע רומנטי: לטענתה, בן הזוג שלה "בגד" בה עם וירק, וזו הייתה סיבה מספקת לביצוע התקיפה.

נגד שש הנערות שהשתתפו בתקיפה הראשונית, ששמן לא פורסם מעולם, הוגש כתב אישום באשמת תקיפה בנסיבות מחמירות. הן נשפטו כקטינות, ונגזרו עליהן תקופות מאסר שונות בכלא נוער. אחת מהמורשעות לא נאסרה עקב מצבה הנפשי. שני הרוצחים, וורן גלוואצקי וקלי אלרד, נשפטו כבגירים והורשעו ברצח מדרגה שנייה, עבירה שעל פי החוק הקנדי שקולה לעבירת הריגה בישראל.

וורן גלוואצקי נולד ב-1981 במדיסין הט, אלברטה. משפחתו עקרה ממקום למקום, ובסופו של דבר התגרשו ב-1996. האב התיישב בסופו של דבר בננאימו, עיר הנמצאת על האי ונקובר, וקצת לאחר מכן הקים קרוואן מגורים צפונית לסאניץ'. באותה שנה, האב התחתן עם אישה אמריקנית ועזב למקום מגוריה שבלאס וגאס, ווורן החליט להישאר בקראוון המשפחתי בקנדה.

בליל הרצח, הוא היה אחד מהשניים שהשתתפו בתקיפה השנייה שהובילה למותה של וירק. יחד עם קלי אלרד, הוא בעט בה והכה אותה בכל חלקי גופה, ואף עזר לאלרד לגרור את גופתה של וירק. על לקיחת חלק ברצח, הורשע גלוואצקי ב-1999 ברצח מדרגה שנייה ונידון למאסר עולם. כיוון שהיה עדיין קטין (גילו היה 16 בעת ביצוע המעשה), היה זכאי לבקש שחרור מוקדם 7 שנים לאחר תחילת מאסרו. בקשה שהגיש ב-2004 נדחתה. במהלך המאסר, הביע גלוואצקי חרטה על מעשיו ואף נפגש מספר פעמים עם בני משפחת וירק. לדבריו, אחד התהליכים שהביאו אותו להתחרט על הרצח הייתה גילוי זהותו כמטיס^[7], בן תערובת של אירופאים לאינדיאנים ילידי המקום. בשימוע שנערך לו ב-2007, בה ביקש שחרור מוקדם בשעות היום בלבד (day parole), ניגש גלוואצקי לחבר השופטים וחיבק אותם, וניגש לחבק גם את בני משפחת וירק.

גלוואצקי שוחרר בשחרור מוקדם ביוני 2010.

קרי מריה סים נולדה כקלי אלרד באוגוסט 1982. היא הייתה בת 15 בעת ביצוע הרצח, ותוארה על ידי עדים רבים שנכחו בתקיפה בתור התוקפת האלימה והאגרסיבית מבין כולם. היא זו שהטיחה את ראשה של וירק ממושכות על עץ עד שאיבדה את הכרתה, והיא זו שבסופו של דבר הטביעה אותה למוות בנהר הסמוך. משפטה של אלרד ארך זמן רב, כאשר כתב האישום המקורי שהוגש ב-2000 נדחה בעקבות עתירה שהוגשה מצד ההגנה, לטובת משפט חוזר ב-2003. גם משפט חוזר זה ארך זמן רב ובמהלכו היא הספיקה להיות מעורבת בשנת 2004 בתקיפה של אישה מבוגרת בפארק ציבורי, אישום שהתווסף לכתב האישום המקורי על רצח וירק^[8]. ב-2005 הורשעה אלרד ברצח מדרגה שנייה ונידונה למאסר עולם.

אלרד אובחנה כסובלת מהפרעת אישיות אנטיסוציאלית, ובמהלך מאסרה אופיינה כאסירה אלימה ותוקפנית שנטתה להתפרצויות זעם^[8]. בעקבות כך נכנסה אלרד לשיקום. במהלך תקופת המאסר, נישאה אלרד לאסיר אחר, ובעקבות כך נקראה בשם קרי מריה סים. בשנת 2016 נולד ילד לבני הזוג סים^[9].

בקשתה של סים לשחרור מוקדם ב-2016 נדחתה. שימוע שנ��רך לה שנה מאוחר יותר אישר את בקשתה החוזרת לשחרור יום, ובאוגוסט 2019 הוסרו מגבלות נוספות על שחרור היום שניתן לה^[10]. במהלכו על סים נאסר לצרוך אלכוהול, לעשן סמים, ונאסר עליה ליצור קשר עם גורמים אחרים המעורבים בפשע, או עם בני משפחת וירק.

ספרה של רבקה גודפרוי, "מתחת לגשר" המתאר את הרצח, עובד לסרט קולנוע ב-2007, בעקבות התהודה מאחורי הטבח בווירג'יניה טק, שגם לו יש קשר לנושא הבריונות^[11], ועד עצם היום הזה מציינים את מקרה הרצח של רינה וירק בבתי הספר בהקשר של מלחמה בבריונות והצקות בבית הספר^[12]. בנובמבר 2017, נערך בסאניץ' טקס זיכרון לציון 20 שנה ליום הרצח, בהשתתפות שר החינוך של מדינת קולומביה הבריטית, רוב פלמינג, ובו נשאו דברים כנגד אי-קבלת השונה, הצקות ובריונות^[13].

אמה של וירק, סומאן, נפטרה בשנת 2018 לאחר שנחנקה למוות בעת אכילה. בת 58 הייתה במותה. נערכה לה הלוויה פרטית ביוזמת בנה, אמאן^[14].

• רצח ג'יימס בולג'ר
• רצח דרק רוט
• רצח אסף שטיירמן