רפת

רפת היא מכלאה לגידול בקר המשמש בחקלאות לצורכי בשר וחלב. המילה "רפת" משמשת גם לציון מתחם שלם של רפתות הקשורות זו לזו.

• רפת חלב - רפת שתוצרה העיקרי הוא חלב. ברפת כזו עיקר הגידול יהיה של נקבות.
• רפת בשר - רפת שתוצרה העיקרי הוא עגלים לשחיטה. ברפת כזו יגודלו בדרך כלל יותר עגלים זכרים מנקבות.
• פרייה - רפת של פרי הזרעה.

ברפת חלב מגדלים עגלות ופרות, כאשר התוצר העיקרי של הרפת הוא חלב הפרות. הפרה, כמו כל נקבות היונקים, מפיקה חלב רק לאחר המלטה, ולכן הפרות מוזרעות, בדרך כלל בהזרעה מלאכותית, וממליטות במרווחים של כשנה. ברפתות רבות, הנקבות שנולדות מגודלות ברפת כדור ההמשך של העדר.

עם היוולדם, מופרדים העגלים והעגלות מאימותיהם. בימים הראשונים הם מקבלים קולוסטרום שנשאב מפרות שאך המליטו. העגלים הזכרים מועברים לפיטום, העגלות עוברות תהליכים לצורך התאמתן לחיים ברפת: גדיעת קרניים על ידי מריחת סודה קאוסטית, סימון באמצעות צריבה של מספר על גופן בכווית קור וטילוף אחת לשנה. הטילוף נחוץ משום שלא כמו בטבע, הפרסות ברפת אינן נשחקות באופן טבעי. הטילוף מתבצע לאחר ההמלטה הראשונה למניעת מחלות רגליים. העגלות שוהות במתחם מיוחד עד הגיען לבגרות מינית. אז הן מועברות לרפת הכללית ומוזרעות. לאחר ההמלטה נחלבת הפרה באופן אינטנסיבי, בין פעמיים לשלוש פעמים ביום, על מנת להגיע לתנובת חלב מקסימלית. ברפתות רובוטיות, פרות עשויות להיחלב אף חמש פעמים ביום. כיום, לאחר תהליכי השבחה ממושכים, מייצרת כל פרה כ-37 ליטר חלב מדי יום. פרות שלא מייצרות מספיק חלב כדי לכסות על מחיר הטיפול בהן, במיוחד האבסתן, נשחטות.

הוצאות התפעול של הרפת הן בעיקר קניית המזון (כמחצית מההוצאות ברפתות ללא מרעה), טיפול בהפרשות הפרות ותחזוקת המבנים.

חלק מהרפתות מייצרות תחמיץ בעצמן, כדי לחסוך בעלויות ��מזון. מכיוון שייצור תחמיץ באופן עצמאי עשוי לקחת זמן רב, רוב הרפתות קונות מזון מוכן לפרות.

ערך מורחב – חלב

החלב הוא התוצר העיקרי של רפת החלב, ולכן עיקר משאבי הרפת מכוונים להגדלת כמותו ואיכותו. איכות החלב נמדדת במספר קריטריונים, שהראשיים בהם הם אחוזי השומן והחלבון, וחוסר הימצאות תאים סומטיים המעידים על דלקות. שקלול הקריטריונים משתנה מזמן לזמן בהתאם לדרישות השוק (טעם, ייצור מוצרי חלב ייחודים) וההיצע של הרפתנים. איכות החלב מושפעת מגורמים רבים ביניהם אפשר למנות את המזון, תנאי ההיגיינה בחליבה וברפתות אך יותר מכל אלו, הגנטיקה.

אחוז החלבון בחלב מושווה מחיר (ל-3.5% שומן) הוא 3.227.

השומן הוא אחד ממרכיבי החלב. החלב המיוצר בישראל מכיל כשלושה וחצי אחוזי שומן^{[דרוש מקור]}. במחלבה מפרידים את השומן מהחלב, כשאת חלקו מפנים לייצור שמנת, חלקו לייצור חמאה, וחלקו מוחזר לחלב.

הלקטוז הוא הסוכר המצוי בחלב, כמות הלקטוז בחלב משפיעה על מתיקותו.

החיידקים בחלב מצביעים על היגיינת החליבה ועל מצבה הבריאותי של הפרה עצמה. עודף חיידקים בחלב מפריע להפקת מוצרי החלב ומזרז את החמצת החלב.

התאים הסומטיים הם תאים לבנים שמתו לאחר תופעה דלקתית בגוף הפרה. תאים אלו מצביעים על מצבה הבריאותי של הפרה ומהווים אינדיקציה לדלקות קליניות ותת-קליניות בעטין הפרה, כאשר עודף של תאים מצביע על בעיה. סטנדרט השיווק בישראל הוא 225,000 סת"ס לסמ"ק חלב, מעל זה בעל הרפת נקנס ומתחת לכך הוא מקבל פרס עידוד, כך - שלרפתן ישנה תמורה כספית נוספת בכך שהפרה תהיה בריאה.

עיקר הוצאות הרפת המודרנית הן על אספקת מזון מתאים לפרות - כמחצית ממחזור הכספים של הרפת. המזון מהווה את מקור האנרגיה היחיד של הפרה והוא חומר הגלם לייצור החלב והבשר. הפרה, כמו מעלי הגירה האחרים מסוגלים לנצל חומרי מזון שבעלי חיים אחרים לא מסוגלים לנצל בזכות חיידקי הכרס שלהם שמפרקים את התאית שבצמחים. כתוצאה מכך אפשר להזין את הפרה במזון גס - שחתות ותחמיצים לסוגיהם השונים. מזון זה מתעכל היטב, אם כי הוא דל יחסית בחומצות האמינו שמרכיבות את החלבונים. מחסור בחלבונים במזון מתבטא בין השאר במחסור בחלבונים בחלב - כלומר בחלב פחות איכותי. ניתן להשלים את המחסור על ידי מזון איכותי עשיר בחלבונים כמו גרעינים וכדומה. מזון זה יקר יותר, ובנוסף עודף בחלבונים לא מוביל לעלייה ברמת החלבונים בחלב ואף מזיק לפרה, ולכן יש לשקלל בין התועלת מהעלאת איכות החלב על ידי תוספת חלבונים והעלייה בהוצאות הרפתן.

פרות החלב הישראליות יכולות לצרוך פסולות מזון אורגניות אשר אין להן פתרון מקיים אחר, ובכלל אלו, פסולת מאפה, שאריות בצק ממפעלים, פסולת קפה, גפת זיתים, קליפות תפוזים ורימונים ועוד. הזנת הבקר באלו, תורמת לאיכות הסביבה.

בארץ, עד 2005 שתי רפתות החלב האחרונות הנותנות מזון טבעי שנקצר מהשדות לפרות החולבות היו רפת רביבים ורפת יטבתה. ב-2006 רפת רביבים עברה אף היא להאכלה משאריות מזון, בשל עלות המים הגבוהה לגידול חקלאי מקומי^[1].

בסרט מזון בע"מ מוצג גידול הבקר בשיטות האינטסיביות, כמזיק לבריאות בעלי החיים והאנשים האוכלים אותם, ובייחוד כגורם למחלות חדשות חלקן מסוכנות ביותר. לפי טענות מפיקי הסרט, תאגידי המזון משפיעים על ארגוני הבריאות הלאומיים, ומכופפים אותם.

בעבר היה נהוג לקבוע מזוזה גם ברפתות וכך נכתב גם בשולחן ערוך^[2] הסיבה לכך היא שבעבר היו מגורי הבקר והחיות של האדם משמשים את האדם לצרכים נוספים כמו אחסון רהיטים לפעמים לבישול או אפייה ואפילו להלין בו אנשים בעת צורך גדול. ולכן באופן שימוש כזה הייתה חובה לקבוע בו מזוזה. כיום, הרפתות מכילות פרות רבות והצחנה בהן רבה והן אינן נחשבות כדירת כבוד (בדומה לשירותים ולמקלחת) לכן אסור לקבוע בהם מזוזה^[3].

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: רפת
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רפת

• חליבה אוטומטית
• בקר לחלב
• הרפורמה בענף החלב
• מספוא
• פרה
• מרעה

• דין מזוזה בפתח רפת בקר ובלולים באתר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד

מכלאות בעלי חיים
אורווה (סוס, פרד, חמור) • אסם (תבואה, בעלי חיים, ציוד חקלאי) • אקווריום (דג) • דיר (צאן, חזיר) • לול (עופות) • מלונה (כלב) • נמלול (נמלים) • רפת (בקר) • שובך (יונה)