לדלג לתוכן

רודולף קלאוזיוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רודולף קלאוזיוס
Rudolf Clausius
לידה 2 בינואר 1822
קושאלין, ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 באוגוסט 1888 (בגיל 66)
בון, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Rudolf Gottlieb עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים גרמניה, שווייץ
מקום קבורה בית הקברות הישן של בון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט יוהאן שווייגר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט קרל פון לינדה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (1885)
  • פרס פונסלה (1882)
  • מדליית קופלי (1879)
  • אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה
  • צלב הברזל (1871)
  • חבר זר של החברה המלכותית (26 במרץ 1868) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • Adelheid Rimpau
  • Sophie Sack עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
נחשב לאחד האבות המייסדים של התרמודינמיקה – רעיונות יסודיים של החוק השני של התרמודינמיקה ומושג האנטרופיה
קשר קלאוזיוס-מוסוטי
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רודולף יוליוס עמנואל קלאוזיוסגרמנית: Rudolf Julius Emanuel Clausius; ‏2 בינואר 182224 באוגוסט 1888), היה פיזיקאי ומתמטיקאי גרמני ונחשב לאחד האבות המייסדים של התרמודינמיקה.

קלאוזיוס נולד בקושאלין שהיה אז בפרוסיה. אביו היה כומר פרוטסטנטי ומפקח של בית ספר וקלאוזיוס למד בבית הספר בו עבד אביו ולאחר מכן המשיך את לימודיו בגימנסיה בשצ'צ'ין. בשנים 1840-1844 למד מתמטיקה, פיזיקה והיסטוריה באוניברסיטת הומבולדט של ברלין. בשנת 1848 קיבל דוקטורט מאוניברסיטת האלה-ויטנברג על עבודה בנושא תופעות אופטיות של האטמוספירה של כדור הארץ. בשנת 1850 החל לעבוד כפרופסור באקדמיה המלכותית ובבית ספר להנדסה בברלין ומרצה באוניברסיטה של ברלין. בשנת 1855 עבר למכון הטכנולוגי בציריך, בשנת 1867 עבר לאוניברסיטת וירצבורג ובשנת 1869 עבר לאוניברסיטת בון.

ב-1870 ארגן קלאוזיוס סגל רופאים למלחמת צרפת–פרוסיה. הוא נפצע בקרב והפך לנכה. הוענק לו עיטור צלב הברזל על שירותיו.

אשתו, אדלהייד רימפם, מתה בלידה ב-1875, והותירה אחריה שישה ילדים, ועקב כך קלאוזיוס הקדיש פחות זמן למחקר. ב-1888 נפטר בבון שבגרמניה.

בתזה שלו לדוקטורט, הציע קלאוזיוס כי צבעם הכחול של השמיים במשך היום וגוני האדום בעליית השמש ושקיעתה (בין תופעות אחרות), נובעים מהשתקפות ושבירה של אור. במחקריו השתמש קלאוזיוס בגישה מתמטית יותר מקודמיו.

בעקבות קריאת מאמרו של סאדי קרנו מ-1824 "הרהורים על כוחה המניע של האש", ומאמרים נוספים, פרסם בשנת 1850 את העבודה החשובה ביותר שלו, "Huber die bewagged Kraft der Warm" (בגרמנית: על כוחו המניע של החום), על התאוריה המכנית של חום, אשר כללה רעיונות יסודיים בעניין החוק השני של התרמודינמיקה. בעבודה זו הוא הראה שהייתה סתירה בין העיקרון של קרנו לחוק שימור האנרגיה. קלאוזיוס ניסח מחדש את שני חוקי התרמודינמיקה, כדי להתגבר על סתירה זאת (החוק השלישי של התרמודינמיקה פותח על ידי ולטר נרנסט, במשך השנים 19061912).

ב-1857 תרם קלאוזיוס לתאוריה הקינטית של הגזים בכך שהוסיף למודל של אוגוסט קרוניג תנודה סיבובית של מולקולות הגז. באותה עבודה הסביר את המושג "מהלך חופשי ממוצע של חלקיק". בנוסף הגה את נוסחת קלאוזיוס קלפרון בתחום התרמודינמיקה, הנקראת על שמו.

ב-1865 הציג את מושג האנטרופיה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רודולף קלאוזיוס בוויקישיתוף