לדלג לתוכן

רבלה (ארץ חמת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבלה היא עיר בארץ חמת, המוזכרת בתנ"ך כמקום מפקדתם של פרעה נכה ונבוכדנצר.

בכלח נמצא מכתב ששלח המושל האשורי ברבלה אל מלך אשור. במכתב זה מוזכרת רבלה בסמיכות לקדש[1].

על יהואחז בנו של יאשיהו מסופר בתנ"ך[2]:

"בן עשרים ושלש שנה יהואחז במלכו ... ויאסרהו פרעה נכה ברבלה בארץ חמת"

לאחר מכן מסופר על צדקיהו בעת חורבן בית ראשון[3][4]:

"וירדפו חיל כשדים אחר המלך וישגו אתו בערבות ירחו וכל חילו נפצו מעליו. ויתפשו את המלך ויעלו אתו אל מלך בבל רבלתה וידברו אתו משפט. ואת בני צדקיהו שחטו לעיניו ואת עיני צדקיהו עור ויאסרהו בנחשתים ויבאהו בבל."

הרבלה מקדם לעין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם "רבלה" מופיע פעם אחת נוספת בתנ"ך בתיאור גבול��ת ארץ ישראל בפרשת מסעי, שם כתוב[5]:

" וירד הגבל משפם הרבלה מקדם לעין וירד הגבול ומחה על כתף ים כנרת קדמה"

הדיעות חלוקות האם רבלה זאת היא רבלה בארץ חמת או רבלה אחרת. היו שזיהו את "רבלה מקדם לעין" עם רבלה בארץ חמת ובהתאם זיהו את "העין" באזור חמת[6]. אחרים טענו שלא ייתכן שרבלה בארץ חמת, הנמצאת צפונית ללבוא חמת תהיה זהה עם רבלה מקדם לעין הנמצאת דרומית ללבוא חמת[7]. בנוסף, הפנו לכך שהתנ"ך מדגיש שוב ושוב שרבלה היא בארץ חמת, ומכאן שסביר שהייתה עוד "רבלה" במקום אחר. היו שטענו שיש לקרוא את "הרבלה" בפסוק כתואר של שפם, כלומר מדובר בשפם במחוז רבלה, ועל כן רבלה היא אכן רבלה של חמת[8].

במקורות יהודיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד בבלי מובא מימרא של רבי אבהו שרבלה היא אנטוכיה[9] ובתלמוד ירושלמי ובמדרש רבה מזוהה רבלה עם "דפני של אנטוכיא"[10][11][12].

רש"י כותב שרבלה הייתה על הגבול הצפוני של ארץ ישראל. על הפסוק ביחזקאל[13]: "בחרב תפלו על גבול ישראל אשפוט אתכם וידעתם כי אני ה'", הוא כותב: "בסוף הגבול והיא רבלה ארץ חמת היא אנטוכיא שם נשפט צדקיהו ביד נבוכדנצר כמו שנאמר בספר (מלכים ב כה) שם שחט את בניו שם נקר את עיניו והיא סוף הגבול שנאמר במרגלים ובכמה מקומות עד לבא חמת".

רבלה מזוהה בתל זראעה, על הגדה המזרחית של האורונטס, 800 מטר צפונית מזרחית לכפר רבלה, הנמצא כ-34 ק"מ מדרום לחומס, וכ-12 קילומטר דרומית לקדש המזוהה בתל נבי מנד. זיהוי זה נסמך על שם הכפר רבלה המשמר את השם רבלה. התל חולש על דרך האורך הראשית של בקעת הלבנון[1].

יש המזהים את תל זראעה גם עם "שבתן" המוזכרת בתיאורים של קרב קדש[1].

בזכרונותיו של קלוד קונדר הוא כתב על ביקורו בכפר רבלה שאין בכפר עתיקות[14] וכך גם כתב עוד קודם לכן יוסיאס פורטר (אנ')[15].

בסקרים ארכאולוגיים בתל נמצאו חרסים המתוארכים למן תקופת הברונזה התיכונה ועד תקופת הברזל[1]. כיום על התל נמצא בית קברות.

עמנואל וליקובסקי חלק על הזיהוי המקובל של רבלה ליד הכפר רבלה וטען שרבלה נמצאת בתל נבי מנד, המזוהה לרוב כקדש[16].

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]