קומארי

קומארי או קומארי דווי היא אלה חיה במסורת הנפאלית. פירושה המילולי של המילה בסנסקריט הוא בתולה או צעירה. יש קומארי נוספות בתת-היבשת ההודית, למשל בקומורין שבדרום, אולם מעמדן לא גבוה כשל האלה החיה הנפאלית. מאחר שקומארי היה גם שמה של ההאלה דורגה בילדותה, מאמינים הנפאלים כי בקומארי מתגלמת גם רוחה של האלה טלג'ו שהיא דורגה, אשתו של שיווה.

התפקיד כולל חיים ייצוגיים במקדש, מתן ברכות וקמעות לעולי הרגל והשתתפות בטקסים במקדש. פעם בשנה, בחג הקומארי, יוצאת הקומארי ישובה על אפריון הנישא על ידי מתנדבים, למסע ברחובות העיר בה היא מתגוררת. פרט לחג זה הנמשך ימים ספורים, היא כמעט ולא יוצאת מהארמון. סיום התפקיד הוא בעת שהקומארי מקבלת את המחזור החודשי הראשון שלה, ואז היא חוזרת למשפחתה.

שלושת הקומארי הידועות הן הקומארי של בהקטפור, של לליטפור והקומארי המלכותית מקטמנדו המתגוררת בארמון "קומארי גאר" שליד כיכר דורבר (כיכר הארמון). מלבדן יש עוד קומארי במקדשים שונים בנפאל.

פירוש המילה "קומארי" בסנסקריט (השפה הקלאסית של הודו והעתיקה מבין שלל הלשונות שבה), היא "צעירה" או "בתולה". יש הנוטים לקרוא לה "האלה החיה". הילדות המשמשות לתפקיד ה"קומארי" נבחרות לפי חישובים אסטרולוגיים ובעיקר לפי סימני שלמות פיזית ונפשית. תהליך ההכתרה נמשך מספר שבועות, בהם נכנסת האלה בהדרגה לגופה של הילדה, על פי אמונתם של הנפאלים, ובכך מוגדרת ה"קומארי" כבעלת כוח לוחמני נשי. בתפקידה, תתגורר הילדה במקדש ובבידוד, ובכל יום ראשון תשב אל מול חלון גדול ופתוח להינדואיים בלבד, ובמבט עיניים נוקב אל העוברים ושבים, תועברנה הברכות שייזמנו לעצמם. על פי האמונה לכוח מבטה יש יכולת בלתי נלאית. הבידוד והסגפנות הכרחיים להעצמת קדושתה. מעטים יטפלו בה ויסעדו אותה בכל שנות תפקידה. הבידוד יכלול המעטת שיח, המעטת תנועה והמעטת פיתוח אינטראקציה חברתית. כל זאת כדי לשמור ולהעצים את כוחה וקדושתה. הנפאלים מאמינים שבילדה הנבחרת לתפקיד זה שוכנת רוחה של האלה טלג'ו. זוהי אלה בוגרת המחסלת שדים זכרים ואויבים המגלמת את מכלול תכונות ה"שאקטי". על פי האמונה, יש בה מחד את הכוח הנשי המכיל פריון וברכה ארצית ומאידך יש בה את הכוח הלוחם המכיל אגרסיביות ולוחמנות. הנפאלים יודעים לספר כי טלג'ו הייתה אשתו של שיווה (אחד האלים החשובים ביותר בהינדואיזם האחראי על הרס העולם באחרית הימים, ומתואר כיוגי (אדם העוסק ביוגה) סגפן היושב דרך קבע בהגות מדיטאטיבית). האגדה מספרת שהאלה טלג'ו ברחה מהמלך מאלה (אנ') זאת משום כמיהתו המינית אליה ומתוך חשש שיהפוך את כוחה הלוחמני לאלה בעלת כוח של פריון, ובכך יבטל את בתוליה ויקטין את כוחה. הבתולין ואי קבלת המחזור בילדה המגלמת את תפקיד האלה השליחה, הם מקור החוזק והעוצמה. רק בגוף בתול, ללא מחזור וללא דימום יש יכולת להכיל אלה כה חזקה, על פי האמונה ולשמש בתפקיד השליחה המברכת.

בהגיעה של ילדת ה"קומארי" למקדש בערב קבלת התפקיד, מושיבים אותה במערומיה ועורכים לה טקס של טיהור פיזי ומחיקת העבר, מעין טרום לידה מחדש וקבלת רוח האלה לתוכה. בהמשך מולבשת הילדה בבגדי "קומארי" אדומים, המסמלים את האנרגיה המינית והיוצרת. בבוקר שאחרי, יוצאת ה"קומארי" המלכותית החדשה ממקדש טלג'ו וחוצה את הכיכר על שטיח לבן שנפרש במיוחד עבורה. הילדה תכהן בתפקידה עד להופעת הסימן הראשון של הטומאה – הדימום, המחזור החודשי. אז היא תועבר לפינת המשכן, יוסרו ממנה התכשיטים (שיועברו למכהנת הבאה), ומרגע זה ואילך היא תחזור לבית הוריה, ותהפוך לילדה ככל הילדות.^[1] היא תתחיל לחיות ללא ההגבלות כבעבר. היא אינה חייבת לשבת על הכס בדממה ולקבל קהל, היא לא צריכה לברך אף אחד ומותר לה לצאת ולשחק ולעשות ככל העולה על רוחה. קשיי ההתאקלמות לחיים החדשים מובילות את מרביתן לדיכאון, לנידוי חברתי ואף לקושי במציאת חתן, היות שהנפאלים מאמינים שבנות ה"קומארי" שסיימו את תפקידן עשויות להמיט על בעליהן אסון בגלל העוצמה שדבקה בהן בשנים בהן שימשו בתפקיד כה עוצמתי, ולכן רק בעלים עם תעצומות נפש יוכלו לחיות במחיצתן.

יש הרבה סיפורי עם הקשורים לקומארי ולסיבה מדוע החליטו לקדש נערה, וסיפורים בנושא ממשיכים להכתב. אחד הסיפורים^[2]‏^[1] מספר על אלה נפאלית יפהפייה בשם טלג'ו (דורגא) שסייעה למלך מאלה להצליח בשלטונו עד שלילה אחד, כאשר שאל לעצותיה, השתלט עליו יצרו והוא תקף את האלה. האלה שהצליחה להימלט החליטה שהעם הנפאלי ראוי לעצותיה ולתבונתה אבל על מנת למנוע השנות מקרים כאלו היא תחזור בדמות ילדה קטנה שאינה מהווה פיתוי או גירוי מיני.

הילדות הנבחרות לתפקיד כקומארי, שייכות לבנות הנווארים, תושביו הקדומים של עמק קטמנדו, שדתם מאופיינת במיזוג בין הינדואיזם לבודהיזם.^[3]

במאה השלישית לספירה קיבלו הנווארים עליהם את עקרון המעמדות החברתיים, למרות האמונה השונה של הבודהיזם, בה אין מעמדות. בעבר התקיימו בשלושת ערי הממלכה הנוואריות הכתרות לקומארי: בעיר קטמנדו (בירת נפאל והעיר הגדולה ביותר במדינה), בעיר פטן ( הנחשבת לאחת הערים הגדולות בנפאל, והשוכנת בעמק קטמנדו דרומית לנהר בגמטי) ובעיר בהקטפור (נקראת גם "עיר המאמינים" והממוקמת 12 ק"מ מזרחית לקטמנדו).

מעצם כוחה של עיר הבירה והחלשותן של הערים הנוספות בהקשרים לטקסים אלו, נחשבת הקומארי בקטמנדו לחשובה בין חברותיה מהערים האחרות ולמלכה מביניהן. חשיבותה הרבה מתוארת כך, היות שהנפאלים מאמינים שבגופה של הילדה הנבחרת שוכנת האלה טלג'ו, אשתו של שיווה, אשר בכוחותיה יודעת לחסל שדים זכרים ואויבים.

הקומארי בקטמנדו מבודדת מקהל המאמינים וחיה בבידוד כמעט מוחלט, לעומת הילדות-אלות קומארי בערים אחרות, שממלכתיותן מוכרת פחות, ואליהן מתאפשרת גישה, וניתן לשוחח איתן ולהעניק להן כבוד. הנפאלים אף מאמינים שישנן עוד אלות בגופן של בנות נוספות בתפקיד דומה לקומארי, ולכולן מכנה משותף – הן לעולם לא תהיינה בהריון.

המועמדת לתפקיד נבחרת תחילה לפי חישובים אסטרולוגיים אך היא חייבת להיות בעלת 32 סימנים של שלמות פיזית,^{[4][דרושה הבהרה]} לדוגמה: רגליים פרופורציונליות, ללא פלטפוס, ציפורניים נאות, כפות הידיים והרגליים רכות ומוצקות, גוף רחב בכתפיים וצר במותניים, איבר מין קטן ומעוצב, 40 שיניים לבנות, נאות וללא רווחים, והאיברים הבאים בהדמיה לחיות - ירכיים כשל אייל, חזה ולחיים כשל אריה, צוואר כקונכייה, ריסים כשל פרה ועוד. הילדה הנבחרת לתפקיד תהיה לכל היותר בת שנתיים עד שלוש, תידרש ממנה בגרות פיזית כמו למשל מספר השיניים, עמידה יציבה ואתלטית וביטחון בתנועתיות וכן עליה להפגין רוגע והיעדר פחד. השלב הבא יהיה השלב של כניסת האלה לגופה. יעברו כארבעה שבועות עד ליום ההכתרה אשר נקרא "הלילה השחור", בו מקריבים קורבנות המוניים והילדה המועמדת לתפקיד תידרש לעבור מבחן סופי. במבחן זה תידרש הילדה להיכנס להיכל התפילה בו תשהה בשנים הבאות, לעבור ללא פחד בין ראשי תאו כרותים ורצפה שטופת דם. בהגיעה למקדש מושיבים את הילדה במערומיה לפני הכהן, והוא עורך לה טקס טיהור ומחיקת העבר, מעין לידה מחדש לצורך קבלת רוח האלה לתוכה. בהמשך תולבש הילדה בבגדי קומארי בצבע אדום, אשר מסמלים את האנרגיה המינית והיוצרת. לפנות בוקר תצא הילדה הקומארי המוכתרת ממקדש טלג'ו ותחצה את הכיכר הסמוכה הישר אל משכנה הרשמי החדש.^[4]

בכל בוקר תולבש הילדה על ידי בעלת תפקיד מיוחדת לכך. יצמידו לה טיקה (אנ') (סימון של העין השלישית) על המצח ויושיבו אותה על מושב מכובד. אסור לה לדבר. זהו דפוס התנהגות נוסף להעצמת הקדושה. מותר לה לסמן בתנועות ידיים וראש. סובביה נדרשים למלא אחר בקשותיה, היות שהיא אלה קדושה. איננה מתחנכת כשאר הילדים, שהרי הנפאלים מאמינים שאלה כקומארי יודעת הכל מעצם תפקידה זה, למעט מספר מקצועות בודדים, כגון אנגלית, חשבון ואף תרגול הכתיבה.^[1] שיעורים פרטיים אם כך ניתנים לה על ידי מורים שנבחרו בקפידה ומאושרים להגעה למקדש. כלל הצוות המטפל בקומארי אינם קוראים לה בשמה הפרטי, עוד דפוס התנהגותי להדגשת קדושתה ומעמדה המכובד. בכל יום נערכת קבלת קהל למשך כשלוש שעות. כל מי שמגיע לקבל ברכה מילדת הקומארי ינשק את כפות רגליה המונחות על מגש מתכת גדוש בפרחים, ויעניק לה מתנות. הקומארי איננה יוצאת למרחב הציבורי מחשש לזיהום וטומאה.^[5]

יציאתה למרחב הציבורי מותרת מספר פעמים מועט בשנה בלבד, ובאותם אירועים נושאים אותה על הידיים, או שמאפשרים לה ללכת רק על שטיחים לבנים שנפרסו מבעוד מועד, או שהיא מובלת על ידי כרכרה. מותר לה לאכול אוכל מיוחד ואסור לה לאכול שום ובצל, היות שהם עלולים לעורר בה ייצר מיני.

הילדה תכהן בתפקידה כקומארי עד להופעת הסימן הראשון של הטומאה – הדימום, המחזור. תפקידה החל מגיל שלוש ועד גיל העשרה הראשונות. כעשר שנים של חיי קדושה. בין ליל ישתנה מעמדה. הפרידה מהתפקיד והפסקתו אינם סלחניים ואין בהם רחמים. מיום הדימום הילדה מועברת למשך ארבעה ימים לפינה במשכן, בהמשך יוסרו ממנה התכשיטים בעלי הערך אותם ענדה בגאון ובמסירות והם יונחו בהקפדה במקום בטוח, וימתינו לילדה הבאה בתפקיד זה. מרגע זה הופכת הקומארי לילדה רגילה. איננה קדושה יותר.

היא מנודה. אין הבנה לשיברון הלב והנפש שלה. היא הופכת מקדושה ומיוחדת לנחותה, מדממת ומסוכנת. אף על פי שמעתה היא פטורה מכל ההגבלות והתנאים שחלו עליה, כגון: ישיבה בדממה על הכס, קבלת קהל במועדים ידועים וללא שיקול דעתה, מתן ברכה למתפללים דרך מבט עיניה, איסור משחקים במרחב הציבורי, אכילה בשעות מיוחדות במהלך היום, חיי בידוד ואיסור כל מאמץ פיזי - מעתה והלאה הכל מותר לה, אך היא איננה יודעת כיצד לבצע את כל אלו. עליה ללמוד מחדש את הכללים עבור התפקיד החדש של הילדה הרגילה. ההתאקלמות והחזרה לשגרה המיטו אסון לא פעם על ילדות הקומארי. הן מפחידות את הציבור אשר מאמין שבגופן עדיין ישנו כוח בלתי נלאה ולכן הן נתפסות כמסוכנות לכל מי שבא עמהן במגע. בקרב בני נפאל רווחת האמונה שמי שמילאה את תפקיד הקומארי עשויה להמיט אסון על מי שינשא לה. חיי הפינוק להם הורגלו לצד העוצמה – מרחיקים ומאיימים על הסביבה. יש אפילו אמונה שגורסת כי בעת המשגל יוצאים נחשים מתוך איבר מינה ועלולים לבלוע את הבעל. מאמינים שרק גברים עם תעצומות נפש יכולים להתחתן איתן. תופעת העצב והדיכאון בחיים החדשים ואף התאבדויות, הם מאפיינים שכיחים של נערות ונשים שהיו קומארי בעברן.^[1]

ב-3 ביולי 2007 שאג'אני שאקאיה, הקומארי מבאקטאפור, הודחה מתפקידה עקב ביקור בארצות הברית שנועד לקדם סרט דוקומנטרי בשם "האלות החיות".^[7] לטענת המבקרים, הביקור נגד את המסורת וחילל את תומתה.^[8] שבועיים מאוחר יותר נמסר כי היא לא תודח מתפקידה היות שהיא מתעתדת לעבור טקס טיהור, במטרה להתנקות מחטאים שאולי עברה במהלך המסע.^[9]

• דלאי לאמה - נבחר אף הוא כילד, על ידי הטיבטים, לשמש כמנהיג רוחני

• יותם יעקבסון, יום הולדת לבודהה, מסע אחר, יולי 2001, עמ' 88–94

מדיה וקבצים בנושא קומארי בוויקישיתוף

• נפאל: נבחרה "אלה חיה" חדשה - ילדה בת 6, באתר nana10‏, 8 ביוני 2008