קולט שמש

ערך זה עוסק בחלק מדוד שמש. אם התכוונתם למתקן שממיר אור לחשמל, ראו תא פוטו-וולטאי.

קולט שמש הוא חלקו של דוד שמש המשמש להמרת אנרגיית האור לחום, לחימום מים.

קולטי שמש בנויים בדרך כלל בצורת מלבן שמידותיו כ-80 ס"מ על 180 ס"מ וצבעו שחור, כדי להשיג בליעה מרבית של אור השמש. בתוך המלבן נמצא צינור מתכת (מנחושת או מברזל) ארוך ומפותל כך שהוא מכסה את רוב שטחו. המים בצינור מתחממים הן ישירות מאור השמש והן מחום שפולט המשטח השחור שבמגע איתם, ומהאוויר החם הנוגע בצינור. המים החמים עולים מעלה, שם מורכב בדרך כלל הדוד, והם נאגרים בו, והתהליך נמשך במחזור סגור (��ל עוד אין שימוש במים החמים) כך שבהדרגה כל המים שבדוד מתחממים. את הקולטים מציבים כך שיקלטו את כמות האור המרבית.

מערכות חימום המים באמצעות קולטי השמש אומצו יותר ויותר במשקי הבית הפרטיים. השימוש במערכת מהווה 20% מצריכת האנרגיה העולמית של משקי הבית. לפי מחקר מטא-אנליזה הכדאיות הכלכלית היא הגורם המכריע לאימוץ רחב יותר בשימוש קולטי השמש.^[1]

לפי תקן של מכון התקנים הישראלי - ת"י 579 חלק 5 העוסק במערכות סולאריות לחימום מים - מערכות מרכזיות בבניינים, קולטי שמש יוצבו לכיוון דרום, כאשר הסטייה המותרת מהדרום היא 15 מעלות וזווית ההצבה של הקולטים כלפי האופק תהיה בין 31 מעלות ל-50 מעלות.^[2]

בנוסף, במרץ 2022 נכנס לתוקף בישראל התקן הישראלי לבנייה ירוקה, ת"י 5281.^[3] התקן עוסק בכל תחומי הבנייה הירוקה (אנרגיה, מים, חומרים, פסולת, בריאות, תחבורה ועוד) המחייבים שימוש בקולטי השמש בבנייני מגורים.

• ננו-נוזלים בקולטי שמש

• קולטי שמש, דף שער בספרייה הלאומית

ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.