קהת
בתנ"ך, קְהָת הוא בנו השני של לוי בן יעקב, ואחיהם של גרשון ומררי ויוכבד. קהת, שחי 133 שנה, נמנה עם שבעים צאצאי יעקב שירדו למצרים.
בגניזת קהיר נמצא קטע בארמית, השייך לצוואת לוי, שחלקים ממנה נמצאו בין מגילות מדבר יהודה, ובו מצוינת הולדתו של קהת בשנת 34 לחיי אביו, בתאריך האחד בחודש הראשון[1], שהוא ראש השנה למלכים ולרגלים, החל בלוח העברי בא' בניסן, ובלוח השנה במגילות קומראן אמור לחול ביום השוויון של האביב.
לפי פירוש שכל טוב מאת ר' מנחם בן שלמה על ספר בראשית, פרק מ"ו פסוק י"א' מקור השם הוא "נקווה ומצוי לעבודת הקודש".[2]
צאצאיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניו הם עמרם (אבי משה), יצהר, חברון ועוזיאל. עמרם, בנו הבכור, הוא גם אביו של משה רבנו, וכן אביו של אהרן הכהן, שלזרעו מיוחסים כל הכהנים בישראל, וכן אביה של מרים הנביאה, אחותם הבכורה של אהרן ומשה.
יצהר, בנו השני של קהת, הוא אביו של קורח, שבשל המחלוקת בינו לבין משה פתח האל את הארץ כך שתבלע אותו ואת עדתו (למעט בניו, שניצלו). במקרא נזכרים שניים נוספים: נפג וזכרי (שמות, ו', כ"א).
בניו של חברון, על פי המתואר בספר דברי הימים הם[3]: ”יְרִיָּהוּ הָרֹאשׁ אֲמַרְיָה הַשֵּׁנִי יַחֲזִיאֵל הַשְּׁלִישִׁי וִיקַמְעָם הָרְבִיעִי”.
בנו האחרון של קהת, עוזיאל, הוא אביהם של אליצפן (נקרא גם 'אלצפן'), שהיה נשיא בני קהת, מישאל וסתרי, בנוסף לאלעזר ולאיתמר בני אהרון הכהן, שמונו על ידי משה רבנו כאחראים על תפקודם סביב ענייני המשכן של משפחות הגרשוני ועל משפחות הקהתי והמררי.
בני קהת במדבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]במניין בני ישראל בספר במדבר, בני קהת מנו 8600 גברים מגיל חודש ומעלה[4]. נשיא השבט היה אליצפן בן עוזיאל[5]. עקב כך שבני קהת היו משבט לוי, הם היו ממונים על נשיאת המשכן. תפקידם היה לשאת את כלי המשכן. מי שנשא את המשכן היו אך ורק הגברים שהיו בני שלושים עד חמישים ומספרם היה 2750[6], והממונה על נשיאת כלי המשכן היה אלעזר בן אהרון הכהן[7].
כאשר הנשיאים נתנו ללויים עגלות לצורך נשיאת המשכן, בני קהת לא קבלו עגלה. התורה מנמקת זאת בשל העובדה שנשיאת הכלים היא עבודה קדושה יותר, המצריכה נשיאה בכתפיים ולא בעזרת עגלות[8].
משפחת קהת זכתה במקום אחד בתורה[9] לתואר 'שבט'. בספרות התורנית[10] ניתנו לכך מספר הסברים, ויש שביארו שמשפחת הקהתי הייתה שקולה כנגד שבט שלם בשל תפקידה הנכבד בנשיאת כלי המשכן במדבר.[11]
בחנייתם של בני ישראל במדבר, בני קהת חנו בצד דרום של המשכן, שם חנה גם דגל מחנה ראובן[12]. במסעות, בני קהת נסעו תוך כדי נשיאת המשכן, אחרי דגל מחנה ראובן ולפני דגל מחנה אפרים[13].
גורלם בארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי הגורל שנערך במשכן שילה על ידי יהושע בן נון ואלעזר הכהן, זכו בני קהת בעיר שכם והפעילו את העיר כעיר מקלט. אם כי על פי העולה מסיפור אבימלך בן גדעון, הדבר לא החזיק לאורך שנים.
ייחוס העיר שכם לנחלת בני קהת בתוך שאר 48 ערי הלויים מופיעה בשני ספרים בתנ"ך: בספר יהושע[14] וגם בדברי הימים[15]. בין שתי הרשימות ישנם מספר הבדלים. בטבלה להלן, מוצגים בכל עמודה (המחולקת לשני טורים משניים) רשימת הערים שנתנו לכל קבוצה מהלויים. בטור המשני מימין מופיעה הרשימה מספר יהושע, ואילו בצד השני, מופיעה הרשימה מדברי הימים.
בפרשנות החסידית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי רבי אלימלך מליז'נסק[16], קהת מרמז על צדיק אשר "אליו יקהת עמים[17] ללמד להם דרכי ה' הטובים".
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל תנ"ך | ||
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "קהת", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- הרב יאיר וייץ, ההתרבות המסתורית של משפחת קהת, באתר ישיבת הר ברכה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ צילום הקטע
- ^ שכל טוב בראשית מ"ו י"א', באתר על התורה
- ^ ספר דברי הימים א', פרק כ"ג, פסוק י"ט.
- ^ ספר במדבר, פרק ג', פסוק כ"ח.
- ^ ספר במדבר, פרק ג', פסוק ל'.
- ^ ספר במדבר, פרק ד', פסוק ל"ו.
- ^ ספר במדבר, פרק ד', פסוק ט"ז וברש"י שם.
- ^ ספר במדבר, פרק ז', פסוק ט'.
- ^ אַל־תַּכְרִיתוּ אֶת־שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם - ספר במדבר, פרק ד', פסוק י"ח.
- ^ במדבר רבה, פרשה ה', פסקה ה'; ספר הזוהר, חלק ג', דף קע"ז, עמוד ב'.
- ^ משך חכמה, פרשת במדבר אות לא, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- ^ ספר במדבר, פרק ג', פסוק כ"ט ופרק ב', פסוק י'.
- ^ ספר במדבר, פרק י', פסוק י"ח עד פסוק כ"ב.
- ^ ספר יהושע, פרק כ"א
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ו'
- ^ אלימלך מליז'נסק, נועם אלימלך, פרשת נשא, באתר היברובוקס.
- ^ על פי ספר בראשית, פרק מ"ט, פסוק י'.
| המשכן וכליו | ||
|---|---|---|
| מבנה המשכן | אוהל מועד • חצר המשכן • קרשי המשכן • יריעות המשכן • עמודי המשכן • קלעי החצר • אדני המשכן | 
|
| מָסַכִים | הפרוכת • מסך פתח אוהל מועד • מסך שער החצר | |
| כלי המשכן | ארון הברית • הכרובים • כפורת • המנורה • שולחן הפנים • מזבח הזהב • מזבח הנחושת • הכיור | |
| בגדי כהונה | מכנסיים • אבנט • כתונת • מצנפת/מגבעת • מעיל • אפוד • חושן • ציץ | |
| נושאי המשכן | שבט לוי • גרשון • קהת • מררי | |
| אדריכלי המשכן | בצלאל בן אורי • אהליאב בן אחיסמך | |
| אוהלי המשכן | משכן משה • משכן גלגל • משכן שילה • משכן נוב • משכן גבעון | |