קאמי פיסארו

קאמי פיסארו
Camille Pissarro

דיוקן עצמי (1873)
לידה	10 ביולי 1830 ממלכת דנמרק שארלוט אמאלי, איי הבתולה הדנים
פטירה	13 בנובמבר 1903 (בגיל 73) הרפובליקה הצרפתית השלישית פריז, הרפובליקה הצרפתית השלישית
שם לידה	Jacob Abraham Camille Pissarro
מקום קבורה	פר לשז
מקום לימודים	Académie Suisse
זרם באמנות	אימפרסיוניזם, נאו-אימפרסיוניזם
הושפע על ידי	הנרי להמן, פריץ מלביי, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו
יצירות ידועות	View of the Village of Éragny, Panoramic View of Caracas, La Guaira, New Road, La Guaira, Inlet and sailboat, Les Couseses, Route to Versailles, Louveciennes, Two Women Chatting by the Sea, St. Thomas, Jalais Hill, Pontoise, שדרת מונמרט, אחר צהריים שמשי, Hoar-Frost at Ennery, Maiquetia River
בן או בת זוג	Julie Vellay (1871–ערך בלתי־ידוע)
צאצאים	לוסיאן פיסארו, Ludovic Rodo Pissarro, Jeanne Bonin-Pissarro, Paul-Émile Pissarro, Félix Pissarro, Georges Henri Manzana Pissarro, Jeanne Rachel Pissarro
חתימה

קאמי פיסארו (בשפות אירופיות: Camille^[1] Pissarro‏; 10 ביולי 1830 - 13 בנובמבר 1903) היה צייר יהודי צרפתי, מחשובי האמנים האימפרסיוניסטים, היחיד שהשתתף בכל שמונה התערוכות שהציגו חברי תנועה זו.

פיסארו נולד בשנת 1830 בעיר שארלוט אמאלי שבסנט תומאס שבאיי הודו המערבית, אז בשלטון דנמרק. אביו היה סוחר יהודי עשיר ממוצא פורטוגלי, ואמו ממוצא קריאולי מהרפובליקה הדומיניקנית. בגיל 12 נשלח לפריז ללמוד בפנימייה. כעבור חמש שנים שב לבית אביו והחל לעבוד עמו בעסק המשפחתי. בד בבד צייר את נופי האי הקאריבי בו גדל ואת תושביו.

בשנת 1851 קשר קשרי ידידות עם הצייר הדני פריץ מלביי (אנ')^[2], והשניים עברו לקראקס והציגו את העבודות שלהם בסדנתם. בשנת 1855 שב לפריז למרות התנגדותו של אביו ונרשם ללימודים בבית הספר לאמנויות היפות (École des Beaux-Arts). כאשר החל לצייר ב"אקדמיה סוויס (אנ')" בשנת 1860 פגש שם את קלוד מונה, פול סזאן וארמן גיומה ודרכם הכיר אמנים נוספים העתידים להיות חברי התנועה האימפרסיוניסטית.

בתחילת דרכו כצייר הושפע פיסארו מן הצייר ז'אן-בטיסט קאמי קורו והחליט שכדאי ללמוד ממנו את שיטתו. אחר כך עבר לצייר תמונות ריאליסטיות והתחבר לגוסטב קורבה, שעמד בראש הזרם.

בשנת 1870 עזב פיסארו יחד עם קלוד מונה את צרפת בשל מלחמת צרפת–פרוסיה, והשניים התיישבו בלונדון. באנגליה שהה כשנה, ובמהלכה נשא אישה. מונה ופיסארו התרשמו מאוד מציירי הנוף האנגלים ואט-אט החלו לגבש דרכם בזרם עצמאי, שלימים ייקרא "אימפרסיוניזם". תמונותיהם, שנראו ממבט קרוב מדי כמריחות צבע לא מובנות, היו הופכות ממרחק מסוים לעשירות בפרטים, אם כי מטושטשים מדי בעיני מבקרי האמנות בני התקופה, שלא חיבבו את הסגנון החדש ודחו את עבודותיהם של פיסארו ומונה. לאור עמדת המבקרים השניים לא מצאו אכסניה להצגת יצירותיהם, וקיימו תערוכה עצמאית (בשנת 1874). בעקבותיה, הציג פיסארו את יצירותיו בתערוכות נוספות, שזכו להצלחה מסוימת. הסגנון החדשני פרץ לו נתיבים בקרב הציבור והסעיר אמנים נוספים, שהצטרפו אל הזרם שפיתחו.

דירתו של פיסארו נפרצה ורכושו נבזז בעת שהותו באנגליה, והוא עבר להתגורר בכפר פונטואז (אנ'), סמוך לפריז. שם הרבה לצייר כדי לפצות עצמו על רבים מציוריו שהושמדו בעת היעדרו. מנופי הכפר שאב רעיונות לרבים מציוריו הבאים.

פיסארו לא חדל להתחדש כל ימיו ואף קידם בברכה ציירים מן הזרם הפוסט-אימפרסיוניסטי כפול גוגן ופול סזאן. בתערוכה האחרונה של התנועה האימפרסיוניסטית, שהתקיימה בשנת 1886, אף הציג תמונות בסגנון הפוינטיליזם שפיתח ז'ורז' סרה.

פיסארו היה אב לשבעה ילדים והתקשה לפרנס את משפחתו. רק אחרי גיל 60 זכה להצלחה כלכלית. ראייתו כהתה בשל מחלה, אך למרות זאת המשיך לצייר עד ימיו האחרונים. בשנת 1903 נפטר, והותיר אחריו כ־1,600 ציורים.

קאמי פיסארו היטיב לצייר מראות נוף פשוטים. בנופיו משולבים בתים ואיכרים בעבודתם, בתיאורים מלאי שלווה ובצבעים רעננים.

פיסארו, צאצא למשפחה יהודית ספרדית ממוצא אנוסים, הוא האמן בעל הביטוי הברור ביותר מבין שאר הציירים האימפרסיוניסטים. אישיותו, מסירותו המוחלטת לאמנות, פשטותו המופלאה והיעדר כל משוא פנים הצליחו להשפיע השפעה מתמדת על רעיו ותלמידיו כל חייו. את אישיותו האמנותית פיתח פיסארו מחוץ לכותלי בית האולפנה בוויכוחים עם ציירים וסופרים צעירים, הם שתרמו לגיבוש ההשקפות על האימפרסיוניזם יותר מכל לימוד ומחקר. הוא הבין את מהותה המהפכנית של התנועה ונחשב לראש בית-אב של האימפרסיוניזם. הוא חי על פי אמנותו ולמען אמנותו בלבד.

ב-22 בדצמבר 1970, הנפיק השירות הבולאי בול דאר לזכרו של פיסארו שעליו מופיע ציור שלו שכותרו "חתונה יהודית". התמונה נמצאת באוסף של מוזיאון תל אביב. דאר ישראל מכר 977,000 בולים של הבול הזה.^[3]

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: קאמי פיסארו
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קאמי פיסארו

• הניו יורק טיימס, הולנד קוטר, צבעו של החיבוק, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2011
• ד"ר אורנה ליברמן, קאמי פיסארו: ראשון האימפרסיוניסטים, באתר פרנקופילים אנונימיים
• ד"ר אורנה ליברמן, המאבק המשפטי סביב ציורו של קאמי פיסארו "איסוף אפונה", באתר פרנקופילים אנונימיים
• נעמי סמואל, האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי, באתר המגזין להיסטוריה סגולה
• קאמי פיסארו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• קאמי פיסארו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• קמיל פיסארו (1830-1903), דף שער בספרייה הלאומית
• קאמי פיסארו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• קאמי פיסארו, באתר Discogs (באנגלית)