ציד לווייתנים
ציד לווייתנים הוא פעילות לתפיסה והריגת לווייתנים בעיקר על בשביל השמן (אנ') והבשר שלהם (אנ'). זהו נוהג עתיק אשר בוצע לאורך ההיסטוריה על ידי תרבויות שונות ברחבי העולם. ציד הלווייתנים היה נפוץ במיוחד לאורך ההיסטוריה באזורים כמו ניו אינגלנד, האיים האזוריים, ארכיפלג מדיירה, איי פארו, איסלנד ואיי סבאלברד.
לציד הלווייתנים היו השפעות ניכרות על אוכלוסיות הלווייתנים בעולם, והיא הובילה מספר מיני לווייתנים לסף הכחדה. בעקבות כך מדינות רבות בחרו לאסור את הנוהג במאמץ לשמר את מיני הלווייתנים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם עדויות ארכאולוגיות לכך שהאינואיטים ועמים אחרים בצפון האוקיינוס האטלנטי עסקו בציד לווייתנים עוד בסביבות שנת 3000 לפני הספירה.[1] בימי קדם ציד הלווייתנים בוצע באמצעות כלים פשוטים וסירות קטנות. הבאסקים במפרץ ביסקאיה היו בין הראשונים שעסקו בציד מסחרי בקנה מידה גדול של לווייתנים במהלך תקופת ימי הביניים. עד המאה ה-17, ציד הלווייתנים התפתח לתעשייה רווחית, עם ציים מאורגנים של אוניות ציד לווייתנים, כאשר האנגלים וההולנדים הלכו והתבלטו בענף בשלושה מרכזים עיקריים - גרינלנד, שפיצברגן ואיסלנד. המהפכה התעשייתית הפכה את תעשיית ציד הלווייתנים לרווחית ביותר. הפיתוח של ספינות ציד הלווייתנים המודרניות ותותחי הצלצל (הרפון) אפשרו ציד של מיני לווייתנים גדולים יותר באזורים מרוחקים של האוקיינוס, והדבר הוביל לעלייה דרמטית בהיקף וביעילות של פעולות ציד הלווייתנים. במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 הפך ציד הלווייתנים לענף מרכזי במדינות כמו נורווגיה, ארצות הברית, בריטניה ויפן, כאשר באותה העת שמן הלווייתנים היה בשימוש נרחב במנורות, בסבונים ובמוצרים אחרים. הביקוש הגובר לשמן הלווייתנים הוביל לכך שמינים שונים של לווייתנים כמעט ונכחדו במהלך המאה ה-20. ההערכה היא שמעל ל-50,000 לווייתנים נהרגו על ידי תעשיית ציד הלווייתנים מדי שנה במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20.[2]
בעקבות כך בשנת 1946 נוסדה הוועדה הבינלאומית לציד הלווייתנים (IWC) במטרה להסדיר את תעשיית ציד הלווייתנים ולהבטיח את השימור של מיני הלווייתנים השונים. בשנת 1982, אימץ ה-IWC מורטוריום לציד לווייתנים מסחרי, אשר נכנס לתוקף בשנת 1986 והוביל לצמצום ניכר בפעילות ציד הלווייתנים ברחבי העולם. המורטוריום נשאר בתוקף עד היום, למרות שמדינות מסוימות, כמו קנדה, איסלנד, יפן, נורווגיה, רוסיה, קוריאה הדרומית, ארצות הברית, איי פארו וגרינלנד ממשיכות לצוד לווייתנים גם במאה ה-21. מדינות התומכות בציד לווייתנים מסחרי - בעיקר איסלנד, יפן ונורווגיה - מעוניינות להסיר את האיסור של ה-IWC על ציד לווייתנים ממינים מסוימים.[3] מדינות שמתנגדות לציד לווייתנים ופעילים סביבתיים מתנגדים להסרת האיסור. על פי ה-IWC ציד לווייתנים של עמים ילידים המוכרים על ידי ה-IWC מותר כל עוד שהדבר נעשה בקנה מידה קטן לצריכה מקומית של אותן האוכלוסיות.[4]
במהלך העשורים האחרונים, צפייה בלווייתנים, אשר הפכה אלטרנטיבה פופולרית ורווחית לציד לווייתנים באזורים רבים בעולם.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
אחד מציורי ציד הלווייתנים העתיקים ביותר של ציידי לווייתנים הולנדים צדים לווייתנים בשפיצברגן. 1645 לערך
-
ציד לווייתנים בשנת 1760 לערך
-
תחריט מהמאה ה-18 של ציידי לווייתנים הולנדים צדים לווייתני בלנה גרינלנדית באזור הארקטי
-
ציור של ציד לווייתנים משנת 1885
-
ציד לווייתנאים מסוף המאה ה-19
-
צלצל מודרני המשמש לציד
-
לווייתנים שנתפסו במסגרת ציד הלווייתנים באיי פארו
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "whaling". Britannica Online Encyclopedia. 2001. נבדק ב-16 במאי 2010.
{{cite encyclopedia}}
: (עזרה) - ^ Francis, Daniel. "Whaling". The Canadian Encyclopedia. Historica Dominion Institute. נבדק ב-16 במאי 2010.
{{cite encyclopedia}}
: (עזרה) - ^ ABC News. "Japan, Norway Move to End Whaling Ban". ABC News.
- ^ "Aboriginal substance whaling". About Whales and Dolphins. נבדק ב-24 בפברואר 2016.
{{cite web}}
: (עזרה)