פרץ מרחב

פרץ מרחב (מרכפלד) (26 ביוני 1913, וינה, אוסטריה - 3 בפברואר 1978, בית זרע) היה פעיל ציוני, פובליציסט וסופר ישראלי, מבכירי תנועת מפ"ם.

פרץ מרחב נולד בשם פאול מרכפלד לארתור וגבריאלה מרכפלד. הוא למד בגימנסיה הריאלית ברובע ליאופולדשטאדט, שהייתה בו אוכלוסייה יהודית רבה. בית הוריו היה נקודת מפגש לסוציאל-דמוקרטים ושדה-מתח בין סוציאליזם לציונות, דבר שהטביע חותמו עליו.
בשנת 1927 יסד עם קבוצת חבריו את קן השומר הצעיר בווינה ובשנת 1928 עלה בגפו לארץ ישראל (והוא בן 15 בלבד) ולמד בבית-הספר החקלאי מקוה ישראל. תחילה פעל במסגרת סניף הנוער העובד במוסד, אך ב-12 בפברואר 1929, כאשר עלה לתל-חי עם חבריו לתנועה, פגש את מאיר יערי אשר שכנע אותו להקים במקוה ישראל קן של השומר הצעיר. בשנת 1930 יסד במקוה ישראל את קן השומר הצעיר והיה בין מקימי התנועה הארצישראלית.

בשנת 1936 היה בין מייסדי קיבוץ תל-עמל ובמשך שנים היה ממעצבי דרכו. בשנת 1940 נבחר למועצת הפועלים ובשנת 1946 נבחר למועצת מפלגת השומר הצעיר.

בשנת 1947 עבר לקיבוץ בית זרע עם הינשאו לחברת הקיבוץ יעל (לבית גרינשטיין) והפך עד מהרה לאחד מעמודי התווך של קיבוץ זה. לצד חברותו ופעילותו בקיבוץ המשיך בפעילות מפלגתית ומשנת 1948 היה חבר מזכירות והמחלקה הפוליטית של מפ"ם ופעיל בהסתדרות העובדים^[1]. בינואר 1953, בהצבעה על הוצאת משה סנה ממפ"ם שעברה ברוב גדול, היה מרחב בין הנמנעים^[2].

בשנים 1959–1961 שהה עם משפחתו בשליחות בלונדון כנציג מפ"ם באירופה וקשר קשרי ידידות ועבודה עם אנשי מפתח בזירה הפוליטית באנגליה ובאירופה.

משנות ה-60 של המאה ה-20 היה חבר בהנהלת גבעת חביבה, לימד היסטוריה, ארגן חוג למרכסיזם, ועשה רבות לקידום הדו-קיום. בין היתר, היה חבר בוועד הארצי למען השלום בישראל, יחד עם לאה גולדברג, אלכסנדר פן, אברהם שלונסקי ואחרים. החל משנת 1967 עמד בראש המחלקה לקשרים בינלאומיים במפ"ם. מרחב היה במחנה השמאלי במפ"ם ובין השאר התנגד ב-1970 להצטרפות לממשלה^[3], אולם בהמשך תמך במערך עם מפלגת העבודה^[4].

פרץ מרחב היה בראש וראשונה חבר קיבוץ, איש עבודה ופעיל ציבור אשר פעל רבות לקידום החזון הקיבוצי והמפלגתי. לצד כל אלו, היה אוטודידקט במשך כל שנותיו, עסק במחקר פעיל בתחום תנועת הפועלים הבינלאומית והישראלית. מאמריו התפרסמו בכתבי עת בישראל ובשאר העולם. הוא זכה להכרה ולהערכה בינלאומית על כתביו וספריו. הוא השתתף בקביעות בכנסים בינלאומיים של היסטוריוני תנועת הפועלים. כהוקרה על פועלו, קיבל בשנת 1976 תואר פרופסור מהאקדמיה למדע ולמחקר באוסטריה.

ארכיון אישי של פרץ מרחב נמצא בגבעת חביבה. הארכיון מכיל חומר רב הקשור לכתיבת ספריו; התכתבות ענפה עם מוסדות, אישים וגופים ציבוריים באירופה, אסיה ויבשת אמריקה; התכתבות עם נציגי תנועות הפועלים; דו"חות מכנסים בינלאומיים; מאמרים והרצאות. הארכיון מכיל גם תיק אישי על תולדות חייו והערכת פועלו בשטח העיתונות והמחקר.

פרץ מרחב נפטר בשנת 1978, והובא למנוחות בבית העלמין בקיבוצו בית זרע.

בתו מנישואיו הראשונים לסלה (שרה) אלטמן, אילנה שרייבר מרחב, הייתה מורה בתחום החינוך המיוחד ומאבחנת דידקטית, שנהרגה בפיגוע מכונית התופת בעפולה^[5]. בתו מנישואיו השניים ליעל מרחב היא ד"ר אילת אברהם מרחב.

• פרקים בתולדות תנועת הפועלים בארץ ישראל, ספרית פועלים, 1952
• תולדות תנועת הפועלים הבינלאומית א – מאביב העמים עד טבח-העמים (1848-1918), הוצאת ספרית פועלים, 1954
• תולדות תנועת הפועלים הבינלאומית ב – בין מהפכה למהפכת-נגד (1917-1939), הוצאת ספרית פועלים, 1959
• תולדות תנועת הפועלים בארץ ישראל: ההתפתחות הרעיונית-המדינית, פרקים ותעודות (1965-1905), הוצאת ספרית פועלים, 1967

  הספר תורגם לגרמנית, צרפתית^[6], איטלקית ואנגלית^[7] ונקרא בשם "השמאל הישראלי" (שנות ה-70)

• השמאל הסוציאליסטי באירופה בין שתי מלחמות העולם (מגרמנית: יעל מרחב), הוצאת ספרית פועלים, 1986

מדיה וקבצים בנושא פרץ מרחב בוויקישיתוף

• יזהר בן-נחום, השומר הצעיר - צופיות, הגשמה ומעורבות פוליטית, בתוך: נאור, מרדכי (עורך), תנועות הנוער 1920–1960 : מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר, יד יצחק בן-צבי. המחלקה לחינוך והדרכה, 1989. באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית
• הספרים של פרץ מרחב, באתר "סימניה"
• הרכב הוועד הארצי למען השלום, על המשמר, 13 במרץ 1950
• פרץ מרחב למנוחות, דבר, 6 בפברואר 1978
• אילנה שרייבר מרחב, באתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
• פרץ מרחב, דף שער בספרייה הלאומית