פורטל:היסטוריה/ספרים חדשים
ארכיון הספרים
נידונה לחיים: יומניה וחייה של חייקה קלינגר. אביהו רונן. הוצאות אוניברסיטת חיפה וידיעות ספרים.
מחקר היסטורי יוצא דופן על חייקה קלינגר ש"נידונה לחיים" על ידי חבריה לנשק מגטו ורשה במטרה כי בחייה תתעד את תולדות מרד גטו ורשה ולוחמיו. יומניה נכתבו לאחר המרד ובסמוך למאורעות. הספר נכתב על ידי בנה הד"ר אביהו רונן. מוסף הספרים של עיתון הארץ קבע "הוא יוצא דופן מכמה וכמה בחינות: שילוב נדיר של ספר היסטוריה, תחקיר קפדני ומדוקדק וממואר אישי". בשנת 2011 זכה הספר במענק הוקרה לכתב-יד פורץ גבולות לשנת 2011 מטעם קרן יעקב בהט.
אילת נגב, "נידונה לחיים": מה שלא נתנו לאמא לספר, באתר הארץ, 11 באפריל 2012
ניסיון חיי: זיכרונותיו של אביר מוסלמי בימי מסעי הצלב. מאת אוסאמה אבן מונקיד', תרגמה מערבית והוסיפה מבוא והערות אלה אלמגור, הוצאת חרגול-עם עובד, 2011
אוטוביוגרפיה של אוסאמה אבן מונקיד (1095–1188)לוחם סופר ואציל איובי הכתובה בגוף ראשון ומתארת את המאה ה-12 בלבנט, את המדינות הצלבניות בתרגום עברי שזכה לשבחים של מבקר הספרות של עיתון הארץ: "אלמגור התגברה על המכשולים הלשוניים באופן מרשים. התרגום מדויק ביותר, העברית משובחת וזורמת בנעימות רבה".
רון ברקאי, אוסאמה, אדם נבון אינו נלחם, באתר הארץ, 24 בפברואר 2012
שני צדי המטבע: עצמאות ונכבה, שני נראטיבים של מלחמת 1948 ותוצאותיה (מהדורה תלת-לשונית: עברית-ערבית-אנגלית) מוטי גולני ועאדל מנאע. הוצאת מכון ון ליר.
שיתוף פעולה בין ההיסטוריון הישראלי-היהודי, הפרופ' מוטי גולני מאוניברסיטת חיפה, וההיסטוריון הישראלי-הפלסטיני, הד"ר עאדל מנאע ממכון ון ליר. המציג את הנרטיב המשותף והמנוגד של הישראלים והפלסטינים של מלחמת העצמאות והנכבה. הספר מוותר על דיון היסטוריוגרפי ותחת זאת "אורז" את שני הסיפורים ההיסטוריים בספר אחד ובשלוש שפות. גולני ומנאע משתפים את הקוראים בחוויה הרגשית המיוחדת הכרוכה בניסוח טקסט אחד המורכב משני סיפורים שונים, לעיתים סותרים, שנוגעים לעצם הווייתו וחינוכו של כל אחד מהם.
עקיבא אלדר, "שני צדי המטבע": הסיפורים של הסכסוך הישראלי פלסטיני, באתר הארץ, 14 במרץ 2012
עלילות נעורים: אוטוביוגרפיות של בני נוער יהודים מפולין בין שתי מלחמות העולם, מבחר מבוא והקדמות: עידו בסוק, תרגמו מיידיש ומפולנית: עידו בסוק, גיטה וייסלר וגרז'ינה אהרן, הוצאת אוניברסיטת תל אביב, מרכז זלמן שזר ובית שלום עליכם, 2011
אסופה של 20 סיפורי החיים מתוך מאות שנשלחו לשלוש תחרויות על "האוטוביוגרפיה הטובה ביותר של צעיר יהודי", שקיים המכון המדעי היהודי שמושבו בניו יורק בשנים 1932, 1934 ו-1939. נאספו בקובץ "עלילות נעורים". אחדים מהכותבים ראו בתחרות הזדמנות לקריירה ספרותית או עיתונאית והיו שזייפו את גילם כדי להשתתף בה. הספר, שמחזיק 800 עמודים ומבואות מאירי עיניים, מעניק תמונת עומק אינטימית מאוד של מציאות החיים באותה עת.
בני מר, הסבתא של תחרות הסיפור הקצר, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2011
אילת נגב, הזדמנות לספר את מה שאי אפשר היה לחלוק עם איש, באתר הארץ, 17 באפריל 2012
רבקה סקלוט. חיי הנצח של הנרייטה לאקס תרגמה מאנגלית: נעמי כרמל. הוצאת כנרת, זמורה-ביתן,
רבקה סקלוט, כתבת אמריקאית עטורת פרסים שכתבותיה פורסמו כמגוון של כתבי עת יוקרתיים, תיעדה את מחקרה בנוגע למקור של תאי הילה, והיא פורשת אותו על פני ספר בו שזורות שלוש עלילות מקבילות: קורותיהם של תאי הילה ותרומתם למדע, קורות משפחת לאקס, וקורותיה שלה במסעה לגילוי הסיפור מהיום שבו שמעה עליו לראשונה, בשיעור ביולוגיה בקולג', ועד לפרסום הספר. הספר מבוסס על ראיונות עם משפחתה של הנרייטה לקס ודרכה דנה הכותבת בחיי המיעוט האפרו-אמריקאי וביחסים בין הגזעים בארצות הברית.
סמדר רייספלד, "חיי הנצח של הנרייטה לאקס": גדולה מהחיים, באתר הארץ, 2 במאי 2012
ד"ר אסתר מאיר-גליצנשטיין. יציאת יהודי תימן: מבצ�� כושל ומיתוס מכונן. הוצאת רסלינג 2012
מחקר היסטורי מקיף מאת ד"ר אסתר מאיר-גליצנשטיין, מרצה בכירה במכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב המתעד את עליית יהדות תימן למדינת ישראל במסגרת עליית מרבד הקסמים. המחקר מעמת את המיתוס של העלייה עם המחיר אנושי יקר שנתן את אותותיו בחיי העדה התימנית בישראל במשך שנים רבות, ומעלה שאלות נוקבות על אופן התנהלותו של מבצע "מרבד הקסמים". המחקר מתבסס ומציג תמונה המורכבת מאלפי מסמכים אשר מצויים בארכיונים שונים, ובעזרתם משרטט לא רק את הסיפור הטרגי של יציאת יהודי תימן אלא גם פרק חשוב בבניית החברה הישראלית ובעיצובו של אחד המיתוסים המכוננים של מדינת ישראל.
ורד לי, חמש שאלות לאסתר מאיר-גליצנשטיין, באתר הארץ, 22 במאי 2012
אהרן דמסקי. ידיעת ספר בישראל בעת העתיקה. מוסד ביאליק. 2012.
מחקר היסטורי ובלשני הסוקר את תפקיד הסופר והכתיבה במזרח הקדום. ומציג את התפתחות הכתב כבסיס למנהל, חינוך ולאחר מכן לספרות. המחקר סוקר שני דפוסים של ידיעת ספר: תרבות סופרים בה מוגבל הכתב למעמד מוגדר לעומת חברה יודעת-ספרשבה התפשטה ידיעת קרוא וכתוב בקרב חוגים רחבים כמו עם ישראל שהפך לעם הספר. המחקר מתבסס על התנ"ך ובנוסף על מחקרים אפיגרפים, ספרות משווה של המזרח הקדום, ופורס יריעה רחבה בהבהרת הזיקה ההיסטורית, החברתית והתרבותית של המילה הכתובה לתולדות ישראל בתקופת המקרא.
ישראל פינקלשטיין וניל אשר סילברמן. ראשית ישראל, ארכאולוגיה, מקרא וזיכרון היסטורי. הוצאת אוניברסיטת תל אביב 2003. ספר העוסק בשאלות האם התנ"ך הוא היסטוריה? האם ספרי המקרא מתארים תיאור מהימן מאורעות ודמויות מעברה הקדום של האומה הישראלית, או אינם אלא מיתוסים שנועדו לענות על הצרכים הלאומיים והדתיים. הספר טוען כי אין ראיות ארכאולוגיות לקיומה של ממלכת ישראל המאוחדת, ירושלים הייתה לא יותר מכפר גדול והממלכה החשובה הייתה דווקא ישראל ולא יהודה. הספר תורגם לשפות רבות, זכה לשבחים ולהצלחה ועורר בכל מקום ויכוח ציבורי ער. על הספר נשמעה ביקורת מצד ארכאולוגים רבים, מכיוון שלדעתם הוא בגדר של תאוריה שעומדת בסתירה עם תיארוך מקובל של אתרים ארכאולוגים רבים, ומכיוון שהוא לא נתמך בממצאים ארכאולוגיים חד משמעיים.
אביבה לורי, הספין הגדול בהיסטוריה, באתר הארץ, 26 בפברואר 2005
אדריאן הייסטינגס, בנייתן של אומות: התנ"ך והיווצרות מדינות הלאום, הוצאת שלם 2008. הוא ספר העוסק במקורותיה של הלאומיות. בספרו קורא הייסטינגס תיגר כנגד האסכולה המודרניסטית בחקר הלאומיות הרואה בלאומיות תופעה מודרנית שראשיתה במהפכה הצרפתית, או בראקציה הגרמנית כנגד כיבושי נפוליאון בראשית המאה ה-19. וממפה את הקשרים בין הדת וכתבי הקודש לתופעת הלאומיות. על פי הספר, בין הגורמים המרכזיים שעיצבו את התודעה הלאומית יש למנות את הדת הנוצרית, הספרות הכתובה, ובפרט תרגומי התנ"ך. מהספר מבוסס על הרצאות שנשא הייסטינגס אודות צמיחת הלאומיות, באוניברסיטת קווינס בבלפסט בשנת 1996. בהרצאותיו נתכוון הייסטינגס להציב חלופה לסדרת ההרצאות שנשא ההיסטוריון הבריטי הנודע, אריק הובסבאום, על אותה במה בדיוק, אחת עשרה שנים קודם לכן.
ג'ים באגוט. הפצצה: ההיסטוריה הסודית של פצצת האטום, 1939-1949. תרגמה מאנגלית: מיכל גרינפלד. הוצאת ידיעות ספרים, ספרי עליית הגג 2012
ג'ים באגוט מתאר בספרו את ההיסטוריה של המרוץ לפצצת אטום בין ארצות הברית לבין גרמניה הנאצית למרות השנושא נחקר לעומק, הספר רחב היריעה מוסיף פרטי מידע חדשים ומעניינים, ומוסיף ומנתח את העובדות הידועות תוך הדגשה שהנשק הגרעיני הוא היחיד בתולדות האנושות אשר מדענים - ולא אנשי צבא - לא רק פיתחו אותו, אלא גם גיבשו את תורת הלחימה שלו ואת התפישות האסטרטגיות הכרוכות בהצטיידות בו. פרקים מיוחדים מוקדשים לפרשיות הריגול של קלאוס פוקס, הארי גולד, אתל ויוליוס רוזנברג ואחרים.
ראובן פדהצור, "הפצצה": על העבר והעתיד של פצצת האטום, באתר הארץ, 23 במאי 2012
מאיר חטינה, ואורי מ. קופפר שמידט (עורכים), האחים המוסלמים: חזון דתי במציאות משתנה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2012.
האחים המוסלמים (בערבית: الإخوان المسلمون, ”אַלְאִחְ'וָאן אַלְמֻסְלִמוּן“) היא תנועה אסלאמיסטית סונית שנוסדה במצרים בשנת 1928 על ידי האימאם חסן אל-בנא לאחר התמוטטות האימפריה העות'מאנית. חבריה שואפים להשליט את דת האסלאם הסוני בחוקה ובחיי החברה באמצעות הפיכתה של מצרים ומדינות ערב האחרות למדינות הלכה שכל מערכותיהן מתנהלות בכפוף לחוקת השריעה. הספר בוחן לעומק את תולדות האחים המוסלמים, ופורש בפני הקורא יריעה רחבה של ידע אודות התנועה, המאפשר הבנה של אחת התופעות המשמעותיות ביותר באזורנו בעת הנוכחית.
דף הספר באתר הוצאת הספרים הקיבוץ המאוחד
תמר הגר. בכוונה תחילה עורכת הספר: עלמה כהן ורדי. עריכה מדעית: אורלי לובין. הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2012
בכוונה תחילה הוא ספר על אימהות ומעמדה של האישה כרעיה ואם במשפחה. הספר משתמש במספר סוגות תוך שילוב של מחקר מיקרו היסטורי עם סיפורת. הספר נכתב על ידי תמר הגר -מרצה בחוג לחינוך ולימודי מגדר במכללה האקדמית תל חי, ויצא לאור בשנת 2011. ספרה של תמר הגר מנסה לגשר על הפער שבין מחקר לסיפורת ומציג עמדה לפיה אינסטינקט אימהי הוא דבר נרכש, באופן סיפורי-חווייתי. הספר מציע מחקר היסטורי מפורט על הרג ילדים באנגליה במאה ה-19, ולצידו שזור סיפורה האישי של המחברת על חוויית האימהות שלה, ותיאור של חייה כחוקרת המנסה לשלב חי משפחה וקריירה.
לורן בינה. HHhH: למוח של הימלר קוראים היידריך . תרגמה מצרפתית: רמה איילון. הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר. 2012.
למוח של הימלר קוראים היידריך הוא ספר הביכורים של לורן בינה, מרצה לספרות צרפתית וזוכה פרס גונקור 2010, מספר את סיפור חייו ומותו של ריינהרד היידריך, ארכי-פושע מלחמה גרמני נאצי. הסיפור עוקב ומתאר את האובססיביות האישית של המחבר לאסוף ולתעד את הביוגרפיה של היידריך מאידך ותיעוד סיפורם של המתנקשים שנשלחו להורגו. הספר הוא מחקר היסטורי ואוטוביוגרפי ייחודי שנע קדימה ואחורה בזמן ובחלל, בין הארות אישיות של המחבר לבין פרטים היסטוריים, ויוצר פאזל המציג תמונה מורכבת של מושא המחקר והחוקר עצמו.
אירי ריקין, "למוח של הימלר קוראים היידריך": ההיסטוריה שלו ושלי, באתר הארץ, 26 ביוני 2012
יואנה אולצ'אק־רוניקר. בגן הזיכרון מפולנית: עוזי פריידקין. הוצאת שוקן, 2012.
יואנה אולצ'אק־רוניקר יצאה לחפש את עבר משפחתה, משפחת הורביץ היהודית־פולנית, שהייתה לחלק מהאינטליגנציה הפולנית במאה ה–19, עסקה בהוצאה לאור, ומאז נפוצה לכל עבר. היא מתארת את קורות המשפחה מתבססת על תחקיר מעמיק ומסתמכת על יומנים שהותירו שסבתה ואמה. בסיוע מסמכים אלו יכולה המחברת להחיות אף את הפרטים הקטנים ביותר של חיי היום יום המשפחתיים. בביקורת על הספר שפורסמה בעיתון הארץ כתב יובל אלבשן:"בניגוד לסופרים שכותבים על מאורעות היסטוריים ומשלימים את החסר מדמיונם, יואנה אולצ'אק-רוניקר לא ממלאת את הפערים, אלא משתפת בהם את קוראיה" הספר זכה בפרס הספרותי החשוב ביותר בפולין, פרס "ניקה".
יובל אלבשן, "בגן הזיכרון": כל אחד והדודות שלו
, באתר הארץ, 31 ביולי 2012
מילון בן יהודה שטראסה - ייקית מדוברת בארץ ישראל" הוצאת ידיעות ספרים 2012
ארגון יוצאי מרכז אירופה בשיתוף המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית חברו יחדיו בפרויקט קהילתי ליצירת מילון ובו 900 מילים וביטויים ששימשו את העולים מהארצות דוברות הגרמנית או היקים, אוצרות לשון אלו אוגדו ללקסיקון בלתי מדעי ובלתי שלם, המלווה באיורים המקוריים והמקסימים שליוו את כתב העת של הארגון בשנותיו הראשונות. אוצר המילים של הייקית המדוברת חלחל לתחומים רבים של העברית המדוברת והעשיר את שפת הרחוב הישראלית. בראיון לעיתון הארץ אמרה עליזה הרט, שהשתתפה בהכנת המילון. "קיבצנו 900 ערכים, קלישאות, אמרות ופתגמים, תקנות, איסורים, איומים, עונשים וגם תשבחות שריחפו בבתי הייקים ודהו קצת... את כולם הכנסנו תחת קורת גג אחת, שיישארו לתמיד ולא ייעלמו לנו כמו אבותינו הייקים".
עופר אדרת, 80 שנה אחרי שעלו לארץ, יוצא לאור המילון הייקי הראשון
, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2012
חיים אסי וורדי עופר. "חדרוכל סיפורים מתכונים קיבוץ" לנצ'בוקס תל אביב 2012
ספר בישול מיוחד המתעד, דרך מתכונים ותמונות ארכיון, שלוקטו על ידי המחברים בקיבוצים ברחבי הארץ ובראיונות עם חברי קיבוץ ותיקים את ההיסטוריה הקולינרית של הקיבוצים והשתקפות חיי היום יום וחיי הקהילה. המחברים פתחו אתר אינטרנט והעלו אליו כמה סיפורים שאספו ולאחר מכן נעזרו ברשתות חברתיות מקוונות ופנו ליוצאי קיבוץ, לתנועה הקיבוצית ולמזכירויות וביקשו שיפנו אותם למבשלות, לאקונומים או לארכיונאים. הספר שופך אור על משמעותו הרגשית של חדר האוכל שנחשב לציר מרכזי לחיי הקהילה בקיבוץ.
דפנה ארד, חוזרים לסיפורי חדר האוכל הנוסטלגיים מימי פריחת הקיבוצים , באתר הארץ, 13 בספטמבר 2012
מתי פרידמן. מאנגלית - עליזה רז-מלצר "תעלומת הכתר: המצוד אחר כתב היד החשוב ביותר של התנ"ך" דביר 2012
כֶּתֶר אֲרָם צוֹבָא הוא כינוי לכתב יד חשוב של התנ"ך, שנכתב בטבריה על פי כל כללי המסורה הטברנית, ככל הנראה בשנת 930 לערך. העיתונאי מתי פרידמן ערך תחקיר מקיף חובק עולם על גורלו של כתב היד שבמשך שנים האמינו כי נשמד, ואשר שב והופיע בירושלים בסוף שנות החמישים. תעלומת הכתר חושף כיצד חוּלץ הספר ממקום מחבואו והובא לישראל, ומגלה פרטים חדשים על השאלה לאן נעלמו מאות מדפיו יקרי הערך. בביקורת על הספר שפורסמה בעיתון הארץ כותב יובל אלבשן: "ספרו של העיתונאי מתי פרידמן על קורות כתר ארם צובא הוא כתב אישום חמור נגד התנועה הציונית ומוסדותיה שחמסו את אוצר העם היהודי ונתנו לו להירקב במחסנים"
יובל אלבשן, "תעלומת הכתר": לכתר אין מלך
, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2012
בעז שושן. היסטוריה ואידאולוגיה בראשית האסלאם הוצאת מוסד ביאליק 2011
פרופסור בועז שושן, היסטוריון, מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון כתב מחקר מעמיק המתייחס לסוגיית ההיסטוריוגרפיה המוסלמית המוקדמת שהנציחה אירועים מכוננים שעיצבו את דת האסלאם. הספר חושף את התהליך בו עורבבו עובדות וסיפורים בדויים ליצירת נרטיב הן בעל אופי ספרותי ובעלות זיקה לסיפורי עם. הספר מנתח על ידי קריאה ביקורתית ומקורית את תיאורים ההיסטוריים ומאיר אירועי מפתח באור חדש - שונה מהמקובל. החוקר חושף את תפיסות העולם האידאולוגיות והנורמות התרבותיות-דתיות של הכותבים המקוריים. הספר עובר מהמיקרו אל יצקת מסקנות כלליות ותובנות להערכת כתיבת ההיסטוריה בכלל.